קלקסיקו הופעה 1 (צילום: עדי יוחליס)
בקרוב בבארבי. קלקסיקו | צילום: עדי יוחליס

להקת "קלקסיקו" מגיעה השבוע לצמד הופעות בישראל.  אמנים ישראלים שאוהבים את הלהקה ומתרגשים לקראת בואה לארץ - אורי מרום מלהקת "The Angelcy" שתחמם את "קלקסיקו", עידן אלתרמן, בעז בנאי, אליוט וארנון נאור - בוחרים את הקאבר האהוב עליהם מהרפרטואר של חבורת האמריקנה.

בעז בנאי בוחר ב"Alone Again Or"

בנאי: "כמה שאני אוהב את 'Love' ואת 'Forever changes' כתקליט, ואת הפסיכדליה הנפלאה של 'Alone again or'. לנסות להיכנס לנעליים הכל כך עשירות והכה מאופיינות של ארתור לי, דורש המון אומץ. לעשות את זה ועוד לשמור על האלמנטים שאיפיינו את המקור, נראה כמו משימת התאבדות, שהייתי חושב פעמיים אם כדאי בכלל להקשיב לה. אבל האומץ משתלם, והביצוע של קלקסיקו לשיר הזה, לא רק שמצליח להיכנס לנעליו העצומות של המקור, אלא אפילו לשדרג את הקיים בעושר פסיכדלי מודרני יותר, ובביצוע שכולו חוויה וסערה על חושית. מלא כבוד למקור, אבל העושר והאושר של החידוש, הצליח לרגש אותי, ברמה שלא הייתי מעלה על הדעת שאי פעם תתרחש במציאות.

 

אליוט בוחרת ב-Heart of Gold" with Blind Pilot"

אליוט: "לעשות קאבר לשיר קלאסי זאת ממש צרה. כולם רגילים למקור, ורק ביצוע באמת יוצא דופן  יכול לעבור. אין דבר מביך ללהקה או אמנית מלעשות קאבר משעמם לשיר ממש ידוע . אם כבר בחרנו קלאסיקה, אנחנו צריכים לחטט עמוק בשיר ולמצוא בו  איזה סוד שהביצוע המקורי לא שיחרר. כשמדובר בניל יאנג, זאת משימה עוד יותר קשה. הוא לא רק כותב מחונן, הוא גם נותן מליון אחוז מעצמו על הבמה. הצורה שבה קלאקסיקו בחרו להתמודד עם 'הארט אוף גולד' היא מקסימה- הם נשארו מטבע הדברים עם הקאנטרי, אבל הרחיבו את הביצוע הניל יאנגי, העמיקו אותו, והוסיפו לו הרבה כיף ושמחה. התוצאה היא ביצוע מקסים שמכבד את המקור אבל מוציא ממנו משהו מהבלוז, ומשיט אותו בביטחה אל אסם הריקודים הדרום ארצות הבריתי. משובב.

 

עידן אלתרמן בוחר ארבעה קאברים שונים:

"Guns of brixton"

הברקה של קאבר. הסולן ג'ואי ברנס מביא לשיר אויירה של מסתורין מהפנט ונותן אינטרפרטציה אחרת לגמרי לגרסת המקור של ג'ו סטראמר והקלאש. שתי אוקטבות מתחת וזה היה יכול גם להשמע כמו שיר של טום וויטס, בעיבוד היפה הזה של קלקסיקו. קראתי איפשהו שהז'אנר המוזיקלי שהם המציאו נקרא גם desert noir – כלומר, "מדבר-נואר". כל האווירה שהם יוצרים בקאבר היפה הזה מתאימה להגדרה הזו.

Ready to start 

קלקסיקו מראים כאן את הוורסטיליות שלהם כלהקה. אם בדרך כלל המוזיקה שלהם מרחפת בסאונד האוורירי בין הפולק רוק למקסיקני-לטיני, כאן הם לא מנסים להמציא מחדש את השיר (האדיר) של ארקייד פייר ופשוט מפרגנים לביצוע המקורי בנגינת גיטרות דחוסה ומהירה. מעניין אם ארקייד פייר היו יכולים להשמע כמו קלקסיקו? לא בטוח.

Going to acapolko

לפני כמה שנים כשקניתי את הדיסק של 'im not there' - קאברים לדילן, חשבתי שהבחירה של קלקסיקו לשיר שיר פחות מוכר, מהאלבום the basement tapes  היא נהדרת. זהו אחד הביצועים היפים באלבום, והעובדה שהם עשו קאבר לדילן עושה לי אסוציאציה למוזיקאי ישראלי שהוא מעריץ קלקסיקו והכי קרוב לדילן שיש לנו. בשיר הבא .

Guero caelo (קאבר למאנו צ'או)

הייתי בהופעה הזו בבארבי, כשבקהל החלה לרוץ השמועה שאהוד בנאי יעלה לנגן איתם. מה שאכן קרה. אקסטזה אמיתית. הלוואי ואהוד יפתיע שוב בהופעות הקרובות. זה היה רגע קסום שהייתי נותן כליה כדי לראות עוד פעם.

 

אורי מרום, סולן להקת "The Angelcy", בוחר ב"Tulsa Telephone Book"

לדעתי כל קאבר טוב הוא תוצאה של תהליך התקרבות אמיתי בין אמן לשיר שלא נכתב על ידו, שבסופו הוא מסוגל לבצע אותו כאילו הוא ההורה הביולוגי שלו. קלקסיקו יודעים את זה ממזמן. קחו לדוגמא את "Tulsa Telephone Book" - שיר קאנטרי מקסים של Tom T. Hall, שקלקסיקו אימצו לכבוד פרוייקט שהוקדש לאחרון ב1998. אחרי ההתמזגות עם הדי.אנ.איי של קלקסיקו, הקאנטרי הפשוט הופך למריאצ'י עשיר בפרקשן, חצוצרות ואפילו אקורדיון (!), המז'ור למינור והדמויות הראשיות משירלי וT לחואניטה וJ.B..תענוג.

"את התופעה שנקראת קלקסיקו הכרתי לפני כמעט עשור, אחרי הפצרות חוזרות ונשנות מכמה חברים מביני עניין. את ההופעה האחרונה שלהם בארץ פספסתי ברוב טיפשותי, ומאז חיכיתי בכיליון אוזניים לעוד אחת שתאפשר לי לתקן את הטעות ההיסטורית ההיא.השבוע אני צפוי להפוך לשלולית של עונג על במת הבארבי, אותה יהיה לי ולחברים מהאנג'לסי העונג לחלוק עם J.B ושאר הכנופיה מטוסון, אריזונה.

 

גם ארנון נאור בוחר ב"Going To Acapulco"

"זה רק טבעי שלהקה כמו קלקסיקו תבחר לבצע שיר של בוב דילן, ותעשה ממנו מטעמים. הביצוע שלהם ביחד עם ג'ים ג'יימס ל'Going To Acapulco' מעיף את השיר הזה בכמה רמות, וצובע אותו בצבעי האמריקנה שכל כך מאפיינים את הסאונד של קלקסיקו, עם קצב מהפנט ומתגלגל, וכלי נשיפה ששוטפים באור בהיר את הקול הענוג של ג'יימס, סולן להקת My Morning Jacket. יאללה נרנג'ה, הנה עוד להקה ששווה לכם להביא לארץ.