דני ליטאי ז"ל | צילום: חדשות 2

עוד ענק הלך לעולמו. פחות מארבעה חודשים אחרי לכתו של מפיק הלהקות הצבאיות שאול ביבר ז"ל, נפטר דני ליטאי, שנחשב לבמאי המצליח ביותר בתולדות הלהקות הצבאיות, ולאחד הבמאים החשובים בבידור המקומי בשנות ה-70'. ליטאי נחשב לבמאי קשוח, קפדן, שדרש ממבוימיו דרישות גבוהות, וכך "גידל" דורות של זמרים, אנשי במה ושחקנים.

דני ליטאי החל דרכו כזמר וכותב, ויצר שירים יפים כמו "הו מה יפית ארץ כנען", ו"וביום השלישי", אבל את עולמו קנה כאשר השתלט על תחום הבימוי וההעמדה, כשהוא עומד על כתפיהם של נעמי פולני, יוסי בנאי ז"ל ושייקה אופיר ז"ל. לשיאו היצירתי הגיע ליטאי בשיתוף הפעולה עם המוזיקאי והחבר יאיר רוזנבלום ז"ל, בימי הזוהר של הלהקות הצבאיות - הנח"ל, פיקוד צפון וחיל הים. ליטאי היווה מודל לבמאים רבים אחרים שחיקו אותו ולמדו ממנו. השפעתו על הבידור המקומי ניכרה משך שלושה עשורים לפחות.

הרים את המורל

דני ליטאי נולד בתל אביב, ב-4 ביולי 1940. עד גיל 15 ניגן בכינור והאזין בעיקר למוזיקה קלאסית, לענקים כמו באך ומוצארט, שאת היצירות שלהם אהב עד סוף ימיו. ליטאי היה נער-במה. מגיל צעיר השתתף בחוגים לדרמה ורקד בלהקות מחול.

הוא התגייס ללהקת פיקוד המרכז, שם שירת במחזור עם שייקה לוי מ"הגשש החיוור", והבמאי צדי צרפתי והזמרת עפרה פוקס, אלמנתו של אהוד מנור ז"ל. ליטאי לא נחשב לזמר מוביל בלהקה, ושיר הסולו היחיד שלו, "התוכי של הפלוגה", אותו כתבה נעמי שמר ז"ל, לא הוקלט מעולם.

להקת פיקוד מרכז: "הרם את המורל"

עם שחרורו מהצבא בשנת 1961 ניסה דני ליטאי לפתח קריירה של שחקן ובמשך כארבע-חמש שנים שיחק בתאטרון הקאמרי, בין היתר בתפקיד משני ב"שלמה ושלמי הסנדלר", ובהמשך גם התאטרון חיפה ובתאטרון המסחרי בתפקידים שוליים.

מצפון תיפתח הטובה

את דרכו לעולם הבימוי והלהקות הצבאיות החל בעקבות הצעה שהגיע מעודד קוטלר, גם הוא בוגר פיקוד מרכז, שביים את ליטאי כשהיה חייל ושיחק לצידו ב"קאמרי". קוטלר "גייס" את ליטאי לעבוד עם להקת פיקוד צפון בתוכניתה "ידיים למעלה" שכללה להיטים כמו "כוכב הצפון" ולוס פיקודוס צפונס", שם כתב וביים בין היתר את קובי אושרת, דני בן ישראל, גדי יגיל ונירה רבינוביץ'.

להקת פיקוד צפון: "לוס פיקודוס צפונס"

משם דרכו של ליטאי היתה קצרה לעבודה עם הלהקה הצבאית המצליחה ביותר, להקת הנח"ל. בנח"ל למד ליטאי מהגדולים ביותר - יוסי בנאי ז"ל, שייקה אופיר ז"ל ונעמי פולני תבדל"א, שביימו את תוכניות הלהקה. בנח"ל פגש ליטאי בשנית במוזיקאי יאיר רוזנבלום ז"ל, עליו פיקד כשרוזנבלום עוד היה חייל סדיר והאקורדיוניסט של הלהקה בתוכנית "שמש במדבר". החיבור המחודש של השניים, ליטאי ורוזנבלום, הפך ל"צמד הזהב" של הנח"ל ובהמשך של להקות נוספות ועולם הבידור הישראלי כולו.

אילו ציפורים

בשנת 1967, מיד אחרי סיומה של מלחמת ששת הימים, העלו בלהקת הנח"ל את התוכנית "הנח"לאים באים". ליטאי הוא עזר לרוזנבלום בכתיבת פזמונים והעמדת השירים. הלהקה אז היתה בשיאה, עם כוכבים כמו שלום חנוך, שולה חן, מוטי פליישר, ששי קשת, מנחם זילברמן ואבי קורן, שעמדו בחושך עם כפפות לבנות ושרו "אילו ציפורים", כאשר אור אולטרא-סגול מדמה את ידיהם לכנפיים - העמדה אותה הגו רוזנבלום וליטאי.

"אילו ציפורים" - מתוך הסרט "הלהקה"

מהנח"ל המשיכו ליטאי ורוזנבלום ללהקת חיל הים, ויצרו בה את "וביום השלישי", תוכנית מוזיקלית מהצליחות והחשובות בתולדות הלההקות הצבאיות. תחת הדרכתם שרו שלמה ארצי, דבל'ה גליקמן, רבקה זוהר, וריקי גל. ליטאי עצמו כתב את שיר הנושא "וביום השלישי, רוזנבלום הביא מרחל שפירא את "מה אברך", והתוכנית כללה עוד להיטים ששרדו עד היום: "אין כבר דרך חזרה", "רק בישראל", ו"המלח שלי", כאשר את השורה "המלח שלי הוא המלאך שלי", הגה ליטאי.

המלח שלי והקרנבל בנח"ל

ליטאי המשיך עם להקת חיל הים גם לתוכנית הבאה, "רפסודה בכחול", שכללה את הלהיט "כשאהיה גדול (שוטי שוטי ספינתי)". שלמה ארצי, שהפך לכוכב הלהקה, שר בתוכנית להיט נוסף, שאת מילותיו כתב ליטאי יחד עם יורם טהרלב - "היידישע פיראטן", שיר מלא בביטויים ביידיש, אשר משתעשע ברעיון של שודדי-ים יהודים טרום מלחמת העולם השנייה, חבורת פיראטים שמפליגה מאירופה לארץ ישראל עם קרעפלאך, צ'ולנט וגפילטע פיש, ובארץ הם מגוייסים למקהלת הרבנות הצבאית.

שלמה ארצי בחיל הים: "היידישע פיראטן"

באותה השנה הציל דני ליטאי את להקת הנח"ל. הוא יצא לחופשה, אבל הוזעק ממנה כדי להעמיד ולביים תוך שבועות ספורים תוכנית חדשה, אחרי שהתוכנית "הפרוטה והירח" שביימה נעמי פולני נגנזה אחרי הופעה אחת. לתוכנית החדשה קראו "קרנבל בנח"ל", והיא כללה פרט לשיר הנושא להיטים כמו "שלווה", "בשמלה אדומה" ו"החיים היפים", וכוכבים חדשים כמו עמוס טל-שיר, אופירה גלוסקא ומירי אלוני בגזרת הזמרים, ודני סנדרסון כגיטריסט.

"קרנבל בנח"ל"

לשיאו בלהקת הנח"ל הגיע ליטאי בתוכניות "בהיאחזות הנח"ל בסיני" בשנת 1969, ו"הפלנ"חניק" ב-1970, שבה הצדיע הנח"ל לפלמ"ח במלאות לו 30 שנה. ליטאי ביים שורת כוכבים שכללה את מירי אלוני, ירדנה ארזי, גידי גוב, אפרים שמיר, רותי הולצמן, לאה לופטין,עמוס טל-שיר ועוד רבים. סנדרסון, פניגשטיין ואולארצ'יק ניגנו בתזמורת עליה ניצח יאיר רוזנבלום, ורשימת הלהיטים בלתי נגמרת: "בהיאחזות הנח"ל בסיני", "הבן יקיר לי", "הטלפון" וכמובן "שיר לשלום", בתוכנית הראשונה, ובשנייה: "בלדה ליצחק שדה", "הפרוטה והירח", "נאום תשובה לרב חובל איטלקי", "הרעות" וגם קטעי הומור וסאטירה כמו "שלושת הדובים".

מירי אלוני והנח"ל: "שיר לשלום"

העבודה עם הלהקות הצבאיות הפכה את דני ליטאי ויאיר רוזנבלום לדמויות מיתולוגיות בעולם הבידור הישראלי. רבים נוטים להאמין שדמות הבמאי אביב, שגילם טוביה צפיר בסרט של אבי נשר "הלהקה", מבוססת על דמותו של ליטאי, שנחשב לבמאי קפדן, פרפקציוניסט, ש"מחזיק קצר" את החיילים בלהקה ונחשב לאימת הזייפנים והחפיפניקים. גם יאיר רוזנבלום לא חסך את לשונו הצולפת מחברי הלהקות, ועל כך יכולים להעיד חברי להקת "כוורת", שניגנו בתזמורת של הנח"ל.

ליכט ואביב ב"הלהקה"

תוך כדי העבודה עם הלהקות הצבאיות, פנה דני ליטאי גם לשוק האזרחי. ההפקה הגדולה והמפורסמת ביותר שביים היתה "ג'אמבו", של המפיק אברהם דשא פשנל מ"התאטרון העממי", שהפיק את "הגשש החיוור" ובהמשך גם את "כוורת" ו"שוקולד מנטה מסטיק". הטריק היה לקחת כוכבים בוגרי להקות צבאיות, לצרף אליהם זמרי ליווי ורקדנים, וליצור מעין מחזמר עם 25 משתתפים, המבוסס על להיטי להקות צבאיות, שירים מהטלוויזיה ולהיטים מהרדיו. את "ג'אמבו" הובילו מירי אלוני, מוטי פליישר, ניצה שאול וציפי שביט, עם הלהיט הנצחי "כולם הלכו לג'אמבו".

להקת פיקוד דיזינגוף

תור הזהב" של הלהקות הצבאיות הסתיים באמצע שנות ה-70', אחרי שמלחמת יום הכיפורים הרסה את המסיבה. דני ליטאי המשיך לעבוד עם להקות צבאיות, עד שהרמטכ"ל רפאל איתן (רפול) החליט על סגירתן בסוף העשור. בשנת 1990, כאשר היה בן 50, נערך לדני ליטאי  ערב הוקרה מיוחד, בהנחיית דודו דותן ז"ל. אחד הקטעים הזכורים מתוכו היה מערכון עם שייקה לוי וטוביה צפיר, שמגלם בו את רפול, שטוען שסגר את הלהקות הצבאיות בגלל שדני ליטאי לא קיבל אותו ללהקה צבאית. ליטאי עצמו ישב בקהל והתפוצץ מצחוק.

טוביה צפיר כרפול, יום הולדת 50 לדני ליטאי

במקביל לסוף עידן הלהקות היו הסבנטיז שנות השיא של פשנל, וגם של ליטאי כבמאי, שבגיל 30 פלוס ביים שורה של תוכניות בידור ומחזות זמר בזה אחר זה: "זהו בידור", "עיר הגברים" (עם הלהיט "פנקס הקטן"), "להקת פיקוד דיזנגוף", "שלושים שנה ושיר", "פאדאם פאדאם" ו"אל תקרא לי שחור", עם הלהיט "יום יבוא".

"יום יבוא" - מתוך "אל תקרא לי שחור"

קצב העבודה המטורף של אותם שנים נתן בליטאי את אותותיוץ התקף לב ראשון בגיל 40, שלוש שנים אחר כך שטף דם במוח ושיקום ארוך. ליטאי כבר החל לחשב את קיצו לאחור, אבל אז קיבל הצעה שלא יכול היה לסרב לה - לביים את מופע "הלהקות חוזרות", עם הלהקות החדשות שהוקמו בשנת 1985. ליטאי כתב מערכונים וביים אמנים כמו אבי דור, אופירה יוספי, רחלי חיים והרן פררה, ותוך כדי החל גופו להירפא, עד שהצליח להדגים להם תנועות ריקוד.

"הלהקות חוזרות": "הפרוטה והירח"

בעשורים האחרונים מיעט דני ליטאי לעבוד. הוא חלה במחלה נדירה שהקשתה עוד יותר על מצבו, והמשיך לביים בעיקר הצגות ילדים ואת להקת הגבעטרון הותיקה, עמה עבד עד לפני כעשור שנים. יהיה זכרו ברוך.