"האלבום מביא את הסיפור שלי מנקודת מבט מאוד אישית", אומר מור שגב, הראפר בן ה21.
"אני עושה ראפ מחאה כבד. ככה מגדירים אותי ולא אסתור את זה. זה כולל את כל מה שעבר עלי בחיים, גם את הסיפור של אבא שלי, שחייתי איתו הרבה זמן בכמה שנים האחרונות. כל מה שיש לי להגיד במרוכז ב 14 שירים. בשיר הנושא 'סוגר חשבון' אני ממש מתפוצץ".
בשביל לכתוב על אבא, הוא לא צריך לבקש "הקשר שלי עם אבא זה לא קשר של לבקש רשות. מעבר לזה הוא שמע כל שיר עוד כשהיה ברמה הכי בוסרית והוא מאוד אוהב. הכנסתי אותו להיפ הופ. פעם הוא לא היה יכול לסבול את זה, היום הוא שומע ראגא-מאפין. אני גר איתו בבית בעפולה, רק שנינו, כי ההורים שלי נפרדו".
-הסיפור עם אבא יפריע לך או יעזור?
"כל עוד אני מתמקד במוזיקה זה לא אמור להפריע. גיא פינס אמר לי ברדיו שזה יכול להועיל מבחינת חשיפה. אני בכלל לא מייחס לזה רלוונטיות. זה מאוד השפיע על התוכן, אבל מבחינת הצלחה מקווה שיתייחסו כאמן ולא כ"בן של".
-אתה לא חושש שאנשים יעשו חיבור בין התדמית העבריינית של ראפר קשוח לסיפור שלו?
"אני לא שולט בחיבורים שאנשים עושים. אני עושה מוזיקה טוב וממשיך, וכל מה שמעבר זה לא בשליטתי. המוזיקה עוזרת לי לברוח לא רק מהסיפור של אבא, אלא להתמודד עם כל דבר. היא סוג של תרפיה, יש מה לרפא וזו הסיבה לי לעשות מוזיקה. בשביל עצמי, קודם כל, אחר כך בשביל הקהל".
השבוע הוציא שגב סינגל באנגלית בשם I'm A Jewish Motherfucka, אותו שיר שלאחרונה הביא לו כבוד ופרסום בבריטניה, כשנבחר כאחד משני שירי החודש של המגזין הבינלאומי הפופולרי Future Music. "שולחים להם אלפי שירים בחודש, והם בחרו בשיר שלי" מתגאה שגב. "הוא נבחר להיות אחד משניים שיוצאים על הדיסק עם המגזין ומקבלים את המעמד של Hot Bit של החודש, שזה כולל גם כתבה עם תמונה באחד המגזינים הכי נחשבים בעולם".
-איך הגעת לרעיון הזה?
"אני קורא את המגזין הזה מגיל 13 באופן קבוע ותמיד היה לי ברקע הרעיון לשלוח להם דוגמית, אבל אף פעם לא הה לי ממש אומץ, כי האיכות שם גבוהה ולא חשבתי שאצליח, נרתעתי. הפעם החלטתי לנסות וזה קבל ריספקט".
-בעיתון הבריטי צילמו אותך בפוזה קשוחה.
"ככה אני יוצא בתמונות, זה אני".
-כיוונת לזה שהקטע של Jewish Motherfucka יעשה את הרעש?
"הקלטתי את השיר בלילה אחד פה באולפן שלי בעפולה. שלחתי אותו אליהם כי הוא באנגלית. הם התייחסו יותר לקטע המקצועי, פחות לתוכן, והשוו את ההפקה שלי להפקות מחו"ל. כתבו מחמאות קיצוניות כמו 'הפקה חדה כמו קרן לייזר'.
"השיר נכתב על המעמד של הראפרים היהודים בעיני בסצנה העולמית. כי מצחיק שבמוזיקה של מיעוטים יש כל כך הרבה אנטישמיות. מומי לוי הקדיש פעם תוכנית מיוחדת רקל קטעים אנטישמיים מהיפ הופ אמריקאי, כדי להביא את זה למודעות. יש הרכבי היפ הופ אמריקאים אנטישמיים עם המון גזענות ,למרות שהם באו מהגטו. השיר שלי מדבר על זה אבל בגישה הומוריסטית".
-הומור חשוב לך במוזיקה?
"זהו שלא בדרך כלל לא. לאלבום שלי יקראו 'נשבע לסגור חשבון'. במוזיקה בעברית שהיא מרכז העיסוק שלי אין הרבה הומור, אלא מחאה מאוד אישית. השיר הזה הוא יציאה חד-פעמית כי הוא גם באנגלית, גם הומוריסטי, ההפקה שלו שונה מדברים אחרים שלי, הוא יהיה באלבום כרצועת בונוס".
-היתה לך קומבינה יפה עם 'נשבע' של חיים משה.
"כן אחלה שיר לפי דעתי. עידן משה ואני היינו הראשונים שקיבלנו לעשות חידוש. היו המון קאברים והגישו להם עם השנים מאות פניות ואנחנו הראשונים, כי שמוליק קלוסקי שכתב את השיר שמע את הקטע שלנו ואמר לנו שהוא נזכר למה הוא כתב את השיר המקורי. זה היה מאוד מרגש ומחמיא. מאז אני בקשר רציף איתו".
-הופעות?
"ההופעה האחרונה היתה בעיר הנוער בחיפה. אני מופיע עם מלווים ומי שמתארח בדיסק, אבל תמיד יש הופעות עם דיג'יי".
-חוץ מהמוזיקה די משעמם בעפולה, לא?
"אני אוהב את העיר שלי. זה לא בדיוק מרכז המדינה, אבל אני לומד בתל אביב פילוסופיה תואר שני ומסיים. לא הייתי בתיכון כי התחלתי ישר אוניברסיטה. במקום צבא עשיתי שירות לאומי בצפון בארגון הוראה, לימדתי בעיקר אנגלית".
