ברזומה של דניאל סלומון רשומים כבר שלושה אלבומים, שהשני מביניהם הגיע ל"זהב", וכמה להיטים גדולים שחרכו בזמנו את הפלייליסטים, כמו "עדיף", "רבות הדרכים", "אהבה" ו"הייתכן". כמו כן עבד סלומון והפיק מוזיקלית אמנים כמו שלמה ארצי, ריקי גל, אביב גפן וג'וזי כץ, וכתב והפיק מוזיקה לסרטים והצגות תאטרון.
היום מוציא סלומון את "הקשיבי לי", שיר ראשון מתוך אלבום רביעי, אותו הפיק מוזיקלית לני בן בשט (ריטה, נורית גלרון). "זו התחלה חדשה וזה תמיד כיף ותענוג", אומר סלומון. "זה תוצר של עבודה שנמשכה שנתיים בערך, ותמיד אתה מגיע לרגע שאתה כבר מת לקבל תגובה חיצונית על מה שעשית, לשתף עם כולם. אני מתרגש כמו תמיד, עדיין. ההתרגשות הזו זה הדבר היחיד שמזכיר לך שאתה במקצוע הנכון. אם לא הייתי מתרגש זה לא היה המקצוע הנכון עבורי".
קריצה למוזיקה הערבית
-מה מבחינתך מייצג השיר החדש?
"היה לי חשוב להוציא שיר שיהיה אפשר לזהות אותו איתי כאמן, ויתקשר עם מה שעשיתי, ויותר חשוב מזה יהיה חדש באוירה אחרת קצת ושונה ממה שעשיתי עד היום. אני מקווה שהוא יתקבל בצורה כזו. אני חושב שהוא עם השפעות שונות ותחושה שונה ממה שעשיתי עד היום, ועדיין הוא מתקשר ומלודי ופשוט".
- בטקסט זיהיתי את דניאל של פעם, עם "השדים שחוזרים עם חשכה" ו"ים של קוצים בנשמתי".
"אני חושב שיש משהו בישירות של להתעסק בחרדות פנימיות שלי שזה קצת שונה מפעם. אבל המוזיקה עוטפת את זה בחיים חדשים".
-במוזיקה הבאת כינור מזרחי עם מלודיה וקצב אתניים שהם לא רגילים אצלך. סוג של קריצה ים תיכונית.
"לגמרי קריצה למוזיקה ערבית ולצורך זה לימדתי קשתנים קלאסיים ליינים מזרחיים. על הדברים האלה עבדתי עם לני בן בשט. אחרי שנים של עבודה לבד לקחתי לראשונה מפיק מוזיקלי חיצוני וייצרתי איתו סאונד אחר לדברים שאני עושה. הוא הוסיף עוד נדבך או שכבה על מה שכבר היה קיים".
"אני לא יודע להיות מישהו אחר"
-ואיך נשמע שאר האלבום?
"אלבום מאוד אקלקטי עם השפעות שונות ומגוונות. לני ואני שמרנו על עבודה מאוד פתוחה ברמה המוזיקלית, לכן זה מתחיל פה בארץ וממשיך בצרפת ואנגליה ועד מוזיקה ברזילאית וערבית, המון צבעים. בטקסטים אני מתעסק בדברים שאני אוהב, שזה סיפורים אישיים שלי על בדידות, אהבה, זיכרונות וגעגועים. לדעתי זה אלבום פופ טוב".
-עדיין מרגיש צורך להתנצל על זה שאתה עושה פופ רך יחסית?
"אני לא יכול להתנצל על מי שאני. זה לא משהו שאי אפשר לעשות, אבל זה בעייתי. הרבה פעמים לא מבינים את עומק הדבר. כשאתה מגיב למישהו על שיר או ספר אתה מגיב על מה שהוא. אני מאוד מלודי, מתקשר, אולי אפילו מצליח. זה אני ואי אפשר להתנצל על מה שאני. השירים שלי הם כנים, זו הצורה המוזיקלית בה אני רואה את המציאות שבה אני חי. אני לא יודע להיות מישהו אחר".
"המזרחיים הם הזמרים ברמה הכי גבוהה כאן"
-ישבת בחוץ שנתיים ושמעת דברים מהצד. מה אהבת?
"בתעשייה המקומית קרו הרבה דברים שאהבתי כמו שולי רנד שהיה מצויין, אביתר בנאי האחרון כמובן, ודניאלה ספקטור שהיא נהדרת. מבחינה עולמית אנחנו בעיצומה של מהפכה במוזיקה. כל מה שקרה בשנתיים-שלוש האחרונות באינטרנט זה מהפכה שהתחילה מזמן אבל כדור השלג נהיה ענק. זה מבורך סך הכל, למרות שכמויות המידע והמוזיקה שנשפכות עלינו יכולות לעיתים להקשות על להבין מה אנחנו אוהבים. לעומת זאת אנחנו נחשפים למה שלא היינו שומעים בלי זה".
-הכנסת לשיר החדש שלך מוטיבים ערביים. מה דעתך על הגל הים תיכוני?
"הזמר הים תיכוני או המזרחי מקבל עכשיו תשומת לב כל כך גדולה מפני שיש בו את מיטב הזמרים מבחינת הקולות שמייצרים אותו. אלה הקולות הכי טובים שיש פה. אולי כמו בקאנטרי והפולק בארה",ב שגם שם ברמת השירה הם הכי טובים. בקאנטרי יש זמרים שלא יאומנו. לא סתם צמחו משם ספרינגסטין ודומיו. פה המזרחיים הם הזמרים ברמה הגבוהה ביותר".