מידד טסה פרומו
"לימוד תורה חשוב לי יותר מהמוזיקה. אם אני צריך לבחור, אז בוחר בתורה". מידד טסה | צילום: אילן בשור

הזמר החרדי מידד טסה מוכר לקהל חובבי המוזיקה הים תיכונית מלהיט המועדונים "בן של מלך", אבל בציבור החרדי והחרדי-דתי טסה נחשב לכוכב גדול, לעילוי, שהשיג עד היום הישגים השמורים למעטים. הוא רק בן 19 וחצי, אבל לאחרונה הוציא כבר את אלבומו השמיני. הייחוד שלו הוא בכך שהצליח להתחבב גם על הקהל הספרדי, לו הוא שר שירי אמונה בסגנון פופ מזרחי, וגם על הקהל החסידי-אשכנזי, שנהנה משני אלבומי השירים החסידיים שטסה הוציא עד כה, שכללו בין היתר מחרוזות שירי חתונה וגם חומר מקורי.

טסה הצליח לפלס דרך גם ללב הקהל החרדי האדוק של מאה שערים, וככל שהוא לא מקטלג את עצמו הוא מרוויח קהלים מקצוות שונים של העדה החרדית המגוונת. הוא מופיע כ-15 הופעות בחודש ונחשב לאחד הזמרים המבוקשים בכנסים, בערבי סליחות, בסוכות, במועדים, תפוס ברוב התאריכים האפשריים. ההופעות שלו מופרדות מבחינת ריקוד בין גברים לנשים, אבל הוא מופיע בחתונות וחופות מעורבות, בארץ ובחו"ל.

מידד טסה נחשב ל"ילד פלא" הכי מצליח בתולדות המוזיקה הדתית בישראל. הוא שר בצורה מקצועית מגיל 11, אז הוציא אלבום ראשון, שהיה מורכב מקאברים לשירים חסידיים. הפריצה שלו שנה אחר כך. באלבומו השני כיכב הלהיט "נהרות בבל", איתו פרץ טסה בגיל 12. על גילוי הכישרון שלו חתום ליאור גריידי, אבל מי שמינף את ההצלחה שלו החל מהאלבום השני הוא המנהל האישי והסוכן אביעד גיל, שמצטרף לראיון. גיל היה בעצמו זמר לפני שהכיר את טסה. ההיכרות הובילה אותו לעבור לניהול, תוך שהוא שותף ביצירת החומרים - בטקסטים ובלחנים של השירים.

מידד טסה נולד וגדל בזיכרון יעקב למשפחה חרדית ממוצא תימני, ובשש השנים האחרונות לומד בישיבת "אור החיים" בירושלים אצל הרב ראובן אלבז, שמזוהה עם ש"ס, מה שהפך את טסה ל"זמר בית" של תנועת ש"ס כבר מגיל 14. הרב אלבז שולח אותו להופעות בבתי כנסת ברחבי הארץ. רק בחודש הסליחות האחרון הופיע טסה עשרות פעמים בשירת במזמורים ופיוטי סליחות, החל מחצות הלילה, אחרי ההופעות הרגילות שלו.

מידד טסה ילד
"הקול היפה הוא מאבא, המוזיקליות היא מאמא". מידד טסה | צילום: באדיבות משפחת טסה

טסה דחה את הגיוס לצבא, ואם יתגייס זה יהיה לשירות לאומי בלבד. "הישיבה בה אני לומד היא אזור גאולה, בתוך שכונת מאה שערים", אומר טסה. "אני גר קרוב לישיבה, אצל קרובי משפחה, וכל יום לומד פה בישיבה, כבר 6 שנים. פעם בשבוע, בשבת, אני נוסע למשפחה בצפון. אני יוצא להקלטות והופעות מכאן מירושלים, מקליט בפתח תקווה באולפן של המנהל שלי אביעד גיל. ההקלטות מתקיימות אחרי אירוע ולפני אירוע, וגם ביום שישי או מוצאי שבת".

-ההחלטה ללמוד בישיבה לא הפריעה לקריירה כזמר?
"זו היתה החלטה שלי. לפני הקריירה חשבתי יותר על הישיבה. עיקר החיים הוא לימוד תורה, וזה יותר חשוב לי מהקריירה במוזיקה. קודם לימוד תורה ואז לשמח את עם ישראל. אני אומר את זה בקלות, וכל אחד שיבין מזה מה שהוא רוצה. זה מגיע מהחינוך שקיבלתי בבית, זה בא מההורים, אתה לומד את זה בחיים. כשהייתי יותר קטן לא היו לי יותר מדי חלומות. המשכתי ברצון של לשמח את עם ישראל, כלומר לשיר. לאו דווקא להיות אחד הגדולים, אלא אדם פשוט שלומד תורה. אם היום הייתי צריך לבחור בין תורה לשירה - אני בוחר בתורה. זה מה שיישאר לנו אחרי העולם הזה בעולם הבא".

מידד טסה ילד
"היינו 12 אחים ואחיות, אני הקטן, בן הזקונים". מידד טסה | צילום: באדיבות משפחת טסה

-הכישרון המוזיקלי מקורו במשפחה?
"יש קצת כישורים, אבל אף אחד לא יצא זמר, בעיקר שרים בשבת. יש את מוזיקליות הזו וזה בסדר. הקול היפה בא מאבא שלי הרב הרחמים. אמא שלי היא הרבנית ורדה וממנה באה המוזיקליות. אבא שלי עובד בהשגחת כשרות בבית האריזה 'פרי אור'. אמא שלי מורה בבית ספר. היינו 12 אחים ואחיות. אחי הרביעי, אביאל ז"ל, הלך לעולמו בערב ראש השנה לפני שנתיים. לא מזמן זה היה השנתיים שלו. הוא היה צדיק במידותיו. היה חשוב לו לוותר לחברים בישיבה, כליל המעלות. הוא הבינוני, ואני הכי קטן, בן הזקונים. היה בן 25 כשנפטר. סיים שנה של 25".

-איך הוא נפטר?
"הוא הלך למקווה, החליק וטבע. כנראה קיבל מכה, נפל למים, והתחיל לטבוע. לא היה שם אף אחד שיציל אותו. הוא בלע הרבה מים, הריאות שלו התמלאו. רק אחרי כמה דקות מצאו אותו, ניסו להנשים אותו, אבל זה לא עזר - המיתה שלו למעשה היתה מהמים, הוא טבע. הוא שכב תשעה ימים בין חיים למוות, ואז הוסיפו לשמות את השם 'חיים'. כבר לא האמינו, אמרו שתוך יום יומיים הוא היה צריך ללכת. תיקנו אותו לאט לאט. אמרו לנו, למשפחה, שהלב שלו התחזק. אחרי 9 ימים הלב היה חזק, אבל המוח מת, לא הגיע חמצן, ולא עזר כלום".

-היית ליד המיטה שלו?
"כן, התפללנו שם הרבה. כשהוא נפטר זה היה כאילו משהו מכוון. זה היה בחצות היום, ערב ראש השנה וערב שבת, בזמן שעושים תיקון בית דין מיוחד. בדיוק בחצות המכשירים התחילו לרדת. אני זוכר את הרגע שהודיעו לי שהוא בבית חולים. הייתי אז בישיבה. נסעתי לשם ובישיבה התחילו להתפלל בשביל אחי. באתי לבית החולים ושרתי שמע ישראל".

מידד טסה ילד
"אני שר כדי לשמח את עם ישראל, לא רוצה קיסריה". מידד טסה | צילום: באדיבות משפחת טסה

-איך התמודדתם עם המוות שלו?
"זה מקרה נורא ומצער, מקרה טראגי שהתייחסנו אליו באמונה שלמה, באהבת השם. כל אדם נגזר לו מתי יגיע יומו. זה מקרה שזעזע את המשפחה, אבל האמונה היא שכל אחד ילך, לא ברור מי באש ומי במים. פה אתה מגלה מי במים. אדם לא יודע מה איתו, מה נגזר עליו. וזה קרה בראש השנה לצערנו. אנחנו ממשיכים לחיות, כי אדם יכול לשנות לטובה גורלו ביום הכיפורים. אז צריך להתפלל יותר טוב, כדי שיימחקו דברים רעים שיכולים לקרות. צריך להתפלל ולבקש כי הקדוש ברוך הוא שומע את כולם. לשמחתנו גם חולים אחרים בבית החולים קיבלו חיזוק מהתפילות שלנו".

-ואיך אתה אישית מתמודד?
"אני מתגעגע אליו המון. לקחתי את המוות שלו מאוד קשה, אבל באמונה גדולה וקושי גדול. צריך להבין שהקדוש ברוך הוא מצא אש, מצא קוצים, ונאכל גדיש - אם מצא קוצים תאכל קוצים. אבל לא. הקדוש ברוך הוא רואה צדקה על עם ישראל. הוא צריך לקחת הרבה רשעים, אבל לוקח צדיק אחד לכפר על הרבה".

-מה נשאר לך ממנו?
"הוא לימד אותי הרבה, וזה הולך איתי כל הזמן. הוא אמר לי שאם מישהו מדבר אלי בזמן אירוע או הופעה - אז צריך להתייחס אליו. וזה נשאר לי. תשמע משהו מדהים - לאחי היתה חליפה במקווה והיה לו שם פתק עם סיפור על אדם שקרה לו אותו דבר - סיפור על מקווה האר"י שאדם נכנס אליו, ממש סיפור דומה. ואני שואל איך זה יכול להיות שאדם שטובע במקווה יש בחליפה שלו פתק עם סיפור על אדם שטובע במקווה?".

מידד טסה: "קבלת עול מלכות שמיים"

-אתה חושב שהוא ידע?
"לפני שנפטר הוא אמר משפט: 'אני הולך להתיר את השכינה, אתחתן איתה עוד 30 יום'. נשמת האדם מרגישה ולא מרגישה, תחושה שהולך, ולא יודע מה. בסופו של דבר העניין לקחתי את איתי את השאלה איך לתרום לעילוי נשמתו. הדבר שהכי נצחי זו הנשמה".

-תכתוב עליו שיר?
"יש את זה בכיוון. יש שיר שאני כתבתי, חלק בנוי ממשפטים שהוא כתב ואני אנציח את שמו וזכרו בשיר הזה. לפחות שיהיה לנו תמיד לזכור אותו. אבל ההנצחה היא קודם כל בספר תורה. בסוכות שני, שמחת תורה, מכניסים ספר תורה לעילוי נשמתו".

-יש כאלה שמאמינים שמכפרים על מוות ביצירת חיים. אתה כבר בשל לנישואין?
"אני תלמיד ישיבה ובנות זה מחוץ לתחום. לא כל שכן מעריצות. אני צריך למצוא אישה אחת ולא אלף וללכת על פי דרך התורה".

מידד טסה – יהודי בנשמתי
"אני תלמיד ישיבה ובנות זה מחוץ לתחום. לא כל שכן מעריצות". מידד טסה | תמונת AVI: mako

-מצאת את האחת? יש לך שידוך?
"אנחנו נוהגים כמנהג מסורת ישראל. יש לי אח לפני שצריך להתחתן ורק אחריו אני אתחתן. יש שדכנים שימצאו לי, ואז יגיע זמני. זה צריך לקרות בעזרת השם בקרוב. אני רק בן 19 וחצי. שידוך בא מיראת השם, לא משום דבר אחר".

-אז אתה שומר נגיעה מהמעריצות?
"יש לי חזות של בן ישיבה חרדי, עם כובע וחליפה, חזות של שומר נגיעה. מעריצות גם לא באות אלי לישיבה. בנות ניגשות אלי בהופעות ומבקשים את סליחתן. אני גם לא חותם חתימות למעריצים, שלא יפתחו חיפוש אחרי חתימות ויתלו על קירות ולהחליף ביניהם, אני לא רוצה לפתח אלילות. המוזיקה באה לעשות טוב ולא לפתח הערצה עיוורת. צריך להעריץ את מי שגדול בתורה ושומר על מידות ומי שהתמודד והתגבר על קושי, לא מי שקיבל מתנה קול יפה מהשם".

-ואם מעריצה רוצה להצטלם איתך תמונה למזכרת?
"אני לא מצטלם עם מעריצות בנות, רק עם גברים, כי זה יכול לחזק אותו. כשיש משפחה שבאה אז אני מצטלם עם כל המשפחה, אבל לא לבד עם נשים צעירות".

-לתמונות יחסי ציבור אתה מצטלם עם כיפה בלבד.
"גם בישיבות זמרים לא הולכים עם כובע וחליפה. התחלתי את הקריירה כנער צעיר לפני שהפכתי תלמיד ישיבה. המטרה היא שידעו שזה אני ויכבדו אותי. התמונות זה הטבעי שלי. גם בחתונות כשאני מופיע אני בלי כובע".

-מה דעתך על נושא ההפרדה בהופעות?
"הכל לפי דעת תורה. בהופעה שלי כשבאים קהל של גברים ונשים - הגברים למטה ונשים למעלה, כי המוזיקה לא מטרתה לעשות חפלה. אנחנו רוצים לשמור על גדרי הצניעות. כשנשים וגברים אחד ליד השני זה בעיה. אבל יש הבדל בין הופעות לחתונות. חתונות זה אירוע משפחתי ויש לי פסק הלכה של הפוסק הרב שמעון בעדני, שמאשר לי להופיע בחתונה שהישיבה בה היא מעורבת, בתנאי שהריקודים עצמם הם בהפרדה מאחורי מחיצה. מותר שישבו יחד וירקדו בנפרד".

אין תמונה
"פסק הלכה מאשר לי להופיע בחתונה שהישיבה בה היא מעורבת, בתנאי שהריקודים עצמם הם בהפרדה מאחורי מחיצה" | צילום: none

-אתה שומר על קשר עם מעריצים דרך האינטרנט? פייסבוק?
"לא. יש לי קשר עם כולם באירועים, או אוהדים שבאים לבקר אותי בישיבה ולדבר איתי בהפסקות. רק בנים, לא בנות.. אני לא מקושר לאינטרנט בכלל. את הפייסבוק מנהל המשרד שלי. פתחו בשמי פייסבוק כמה פעמים, ונוצרו מצבים שהתכתבו בשמי. אבל היום כולם יודעים שרק בעמוד הרשמי שלי מקבלים את הפרטים הנכונים".

-הוצאת שמונה אלבומים בשמונה שנים.
כן הוצאתי 8 אלבומים בשמונה שנים. זה הספק גדול. יש מנהל שדוחף. הכל יוצא מהר, וכמו שצריך להיות. הכל משמיים. אתה עושה את זה ושמח, זה נותן את הכוח. התכנים של השירים זה הודיה להשם יתברך, זו המטרה שלנו. אתה מכניס לשירים דברים שנוגעים ללב של האנשים ומשמחים אותם, זו השמחה שאנחנו רוצים לעשות. רוב השירים הם פופ עם נגיעות אתניות, גם קצביים וגם בלדות, כמו במזרחית. אני לא מעורב בתחום המוזיקלי, אני לא מחליט מה מקליטים, אני רק בא לשיר. את ההפקה המוזיקלית אני משאיר לאחרים. למרות זאת יש שיר אחד באלבום האחרון שלי שאני הלחנתי ששמו 'עושים תשובה'".

-איך בוחרים רפרטואר להופעה?
"למזרחים מזרחית ולחסידים חסידית. כי גם החסידים האשכנזים ממאה שערים שומעים ואוהבים. מי שמזמין לחתונה או בר מצווה מכיר את האלבומים, אבל השירים המקוריים מגיעים באמצע האירוע וגם אז מעט יחסית. קודם שירי חתן וכלה או בר מצווה. בהמשך שירים בודדים מהאלבומים. כמעט ולא יוצא לשיר שירים שלי באירועים פרטיים, כי בחתונות רוצים מזרחית או חסידית, ובחופות זה כניסה לחופה עם ברכת כהנים ושירים כמו 'אבא נשמה', 'אבי שבשמיים', אפילו 'ברצלונה'. אני עובד כזמר ולכן לא נותן רק את המוזיקה שלי, אלא דברים שמכירים".

-אז מתי אתה שר חומר מקורי?
"בהופעות שלי, היכלי תרבות, כנסים. כשכתוב מידד טסה על המודעה - זה אומר שבאים לשמוע אותי. יש הופעות במתנ"סים, יד לבנים. היה לי כנס נשים, 7000 נשים ביד אליהו היכל נוקיה, כנס חזרה בתשובה של פנחס ראובן, ושם שרתי שירים שלי. אני אוהב לסיים עם השיר 'קבלת עול מלכות שמיים'".

-מהי ההופעה שאתה נוצר בליבך?
"יש לי אלבום סליחות ששמע אותו חולה סופני. שבועיים לפני שהוא נפטר הוא כתב לי מכתב שבו אמר: 'קיבלתי כוח לחיות עוד שבועיים, כששמעתי את הסליחות'. זה נגע בי. חשוב לי לדעת שאני עושה את התפקיד הזה, לעשות טוב לאנשים".

-מהן התוכניות שלך לשנה הקרובה?
"אני חולם להיות הכי טוב בלימוד התורה, לשמח את השם בלימוד, ולשמח אנשים עם הופעות. להיות ביראת שמיים כמו כל אחד. ולעלות הכי גבוה שאפשר. אולי לפתוח קופה בהיכל התרבות בתל אביב. לא משנה לי קיסריה או מקום מיוחד אחר. אצלי זה לשמח כמה שיותר אנשים. שהמוזיקה שלי תיגע לכולם".