אין תמונה
"אני מתפללת שאח שלי ייצא מעזה בשלום". הררי

הזמרת החיפאית הילה הררי התפרסמה לפני כשלוש שנים עם החידוש לשיר "זה היה ביתי" של מני בגר, שהפך ללהיט בעיצומם של ימי ההינתקות מרצועת עזה. השבוע חוזרת הררי, לפחות במחשבות, לאותה עזה. אחיה הצעיר, מושיק חיון בן ה 19, משרת כלוחם בצנחנים ונמצא כרגע בצפון הרצועה, ממש בתוך הקרבות. "מושיק הוא בן הזקונים של המשפחה, מפרידות בינינו 13 שנה, הוא בעזה, אנחנו יודעים איפה הוא ואנחנו דואגים מאוד לשלומו, אני מתפללת שיחזור בריא ושלם, אמן אמן", אומרת הררי. "אתה מדבר איתי היום על הסינגל החדש והאלבום, והראש שלי נמצא כל הזמן בעזה. אני גם בדיוק אחרי עקירה כואבת של שן בינה עם תפרים".

-תעלולי המציאות הובילו לכך ש"זה היה ביתי" נהיה עכשיו שוב רלוונטי עם המלחמה בעזה.
"כן, השיר נהיה שוב רלוונטי ומשמיעים אותו שוב ברדיו, אבל אני לא מתעסקת בזה. הוא יצא בזמנו בעיתוי לא מתוכנן והפך ללהיט. הוא לא נעשה מעמדה פוליטית ואני לא רוצה לערב פוליטיקה במוזיקה שלי. אני מקווה שבחידוש ההוא הצלחתי לרגש אנשים ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית הם. אם זה שוב רלוונטי אני שמחה, גם בשביל מני בגר".

השבוע מוציאה הררי לרדיו את הסינגל "אם אתה הולך" מתוך אלבומה השני, שיצא לפני כחודשיים. האלבום כבר זכה לביקורות טובות, אבל לא הצליח ליצור להיט שמשתווה ל"זה היה ביתי". "קשה לנסות לשחזר את ההצלחה ההיא וזו לא המטרה שלי", אומרת הררי. " אני מקווה שיהיו שירים שיצליחו, אבל אני מעדיפה לא להשוות. המטרה היתה לעשות אלבום שאני אוהבת, בסגנון שאוהבת ולרגש. מאוד נהניתי מהעשייה. עבדתי עם אנשים מאוד מוכשים, כמו ניב כהן מהצמד Knob, שהפיק מוזיקלית, וכותבים וחברים. אני לא שופטת את התוצאה. היא כן משנה לי, אבל נהניתי מהעשייה ומה שיהיה יהיה".

-באלבום הזה לא כתבת ולא הלחנת, בניגוד לאלבום הראשון.
"נכון. השירים נאספו כשהייתי בהריון ובלידה ועכשיו אני כבר אמא לתהל בת השנתיים. אנשים מסביבי וחברים כתבו שירים במיוחד בשבילי, לא לקחתי שירים מוכנים. אני אחזור לכתוב באלבום הבא".

-בדיסק הזה ההולכת לכיוון מובהק של רוק מיינסטרים.
"אני לא עושה רוק מחאתי, אלא שירי אהבה פשוטים. גם האלבום הקודם היה כזה, אבל לא שמו לב. בגלל 'זה היה ביתי', שנעשה בסגנון היפ הופ חשבו שאני זמרת היפ הופ ואני ממש לא. אני אוהבת דברים כמו לני קרביץ ואוזי אוסבורן. הייתי סולנית של להקת רוק צבאית שניהל אלון אולארצ'יק. אני שרה רוק בסגנון הזה משך הרבה שנים ושרה כדי לרגש. אני לא אמן מיוסר שעושה מוזיקה כדי להביע סבל".

-נהיה קצת צפוף על המשבצת הזו בשנים האחרונות - נינט, קרן פלס, דנה לפידות.
"כן זו משבצת די רוויה בשנים אחרונות אבל עושה מה טב לי מה שאני הכי טובה בו. לא לוקחת בחשבון דברים אחרים שיצאו כשאני עובדת בריא וטוב שיש תחרות. אם יש לי סיכוי בתחרות הזו? ימים יגידו".

-את מופיעה?
"כשיצא האלבום עשינו כמה הופעות עם הרכב ועכשיו אני עוברת לפורמט אקוסטי, שבו אני שרה עם גיטרה יחד עם הגיטריסט אמיר דדון. בינתיים קיבלתי על ההופעה האקוסטית יותר מחמאות מאשר על החשמלית".

-איך את כגיטריסטית?
"מלוה את עצמי. גם בעבודה שלי כמורה למוזיקה בגני ילדים, שזה מאוד נחמד. למדתי מוזיקה במדרשה בלוינסקי. המטרה היתה להעשיר את עצמי וללמד במקביל לקריירה כזמרת".