הצלחת "השמלה ממדריד", הסינגל הראשון שהוציאה להקת "מוניקה סקס" מתוך אלבומה הבא, תופסת את הסולן והגיטריסט יהלי סובול במצב רוח טוב. "לא ידעתי מה הולך לקרות וברור שזה מאוד משמח, מאוד כיף ואני מקווה שיימשך ככה. אני לא אהיה צבוע. זה עושה לי טוב ונותן דחיפה וחשק להשקיע ולהמשיך ליצור, נורא חשוב הפידבק".
-יצא שאתם נכנסתם לגלגלצ ורוקרים אחרים לא.
"לדעתי את אסף אמדורסקי גם משמיעים וגם ירמי קפלן מושמע יפה. אני לא מעודכן ברמה של כל יומיים בודק מה עם השיר אבל אני מנסה לעקוב".
"להתלונן על קיפוח של הרוק זה משעמם"
-הרוק מנסה לחזור. הרדיו נותן לו?
"אני מכיר דוגמאות של מי שלא פונקו ברדיו והצליחו להגיע לקהלים גדולים כמו היהודים ואסף אבידן. אין הרבה דברים יותר משעממים מאשר להתלונן על קיפוח. יש מספיק מגזרים מקופחים יותר מרוק בארץ, אז לכו תתלוננו על זה. בתקליט הקודם שלי לא פונקתי ברדיו, אז זה היה בסדר ולא גרם לי להרגיש שהוא פחות טוב. הדינאמיקה הזו של להתלונן לא מעניינת בעיני".
-הרוק ייתן שוב פייט למזרחית?
"אני לא מסתכל על הדברים ככה, משבצת מול משבצת. כשאנשים יעשו דברים מספיק טובים ומושקעים יש לזה קהל, אני מאמין בזה לגמרי. מבחינת רוקרים צעירים יש מלא דברים שקורים ואני מקווה שהם יגדלו ויקבלו עוד נפח, אבל 'לתת פייט' זו לא הגדרה שהייתי בוחר".
"הרעיון הוא הופעה עם אלמנט מסיבתי"
-אתם חוזרים אחרי שמונה שנים, איך זה קורה?
"הרעיון לעשות אלבום של מוניקה סקס נולד אצלי לפני שלוש שנים כשנסעתי לפסטיבל בברצלונה שנקרא 'סאמר קייס' וכבר נסגר מאז. ראיתי הרבה להקות טובות כמו אל.סי.די סאונד סיסטם, אייר ואמנים כמו פייג'יי הארווי ונורא חזר לי החשק. היה משהו שהרגיש לי חדש. אלה הופעות שבהן תוך כדי הופעה כצופה יכולתי להתחבר לשירים, להאזין, וגם לשקוע באלמנט המסיבתי של ההופעה, חוויה שדומה למסיבה. הרגשתי שזה כיוון שיכול להיות מעניין וכיף לנסות במוניקה. נגענו קצת בזה בעבר בשירים כמו 'כביש מהיר' ו'מתחפר באלנבי', אבל לא פיתחנו את זה הלאה".
-מה זה אומר על האלבום החדש?
"חלק מהשירים בנויים עם כשבתוכם יש קטעים שמאפשרים לך למתוח את הנגינה כמה שאתה רוצה בערב נתון. הם מאוד גמישים ואתה לא חייב לסיים אותם לפי תבנית של בית, פזמון, בית, פזמון, סולו, פזמון, סוף. אתה יכול נגן אותם ארבע או חמש דקות לפי איך שהם מרגישים באותו רגע, זה מה שחדש באלבום הזה, שנוכל בהופעות לקח את השירים למשהו שהוא מעבר למקור".
-איך זה מתחבר לעופר מאירי כמפיק מוזיקלי?
"שחר בא עם הרעיון שעופר מאירי יפיק ויוסיף בהפקה את הכיוון שאליו האלבום הולך. אני חושב שזה שילוב בין כל מיני אלמנטים יותר מוכרים של מוניקה עם הדברים החדשים שקרו בתקליט הזה. מבחינת כתיבה ושירה יש תשעה שירים שלי בתקליט, שניים של שחר ואחד של פיטר, שזה חידוש שהוא הביא ללהקה מילים ולחן שלו. השירים כמו תמיד מנסים להעיד על התקופה, הרגשות, דברים שאנחנו עוברים".
"אני צורך אקטואליה, אבל לא התחברתי לפוליטיקה בשירים"
-על מה כתבת?
"בגדול התקליט עוסק במערכות יחסים וביחס מול העולם של אדם בגילי לקראת סוף שנות ה- 30 לחייו. איך זה נראה, מה השתנה במערכות יחסים, בהסתכלות על העולם".
-יש השפעה לכך שאתם כבר נשואים עם ילדים?
"זה משנה דברים ברמה הכי פרקטית שעושים חזרות בשעות הבוקר והצהרים כי בארבע לוקחים את הילדה מהגן. באיזשהו מקום יש איזו התמתנות מסוימת ולא סוגרים את הלילה בשש בבוקר אחרי הופעה. בכתיבה אני לא חושב שהילדים חלחלו עדיין לשירים. כולנו נמצאים בזוגיות ארוכה כבר הרבה שנים והשירים הם סביב זה, מה קורה בשנה השביעית, לא בשבוע הראשון".
-אתה מאוד מעורב פוליטית אבל אף פעם לא כתבת שיר פוליטי ממש.
"כל אחד וסוג הכתיבה שמתאים לו ואיך שהוא מתבטא. בטור שהיה לי בעיתון התייחסתי בעיקר לנושאים פוליטיים כי זה היה הפורמט הנכון מבחינתי שבו מצאתי דרך לבטא את המחשבות. בשירים זה מאוד מרומז ויש את זה לפעמים, אבל לא בצורה בוטה וחדה, בשירים כמו 'קונפורמיסט' או 'איש קש' או 'כל החבר'ה' או 'הר של בייגלעך' או 'לא יכול בלי'. אלה שירים שכן מגיבים על העולם שסביבי. קשה לי קצת להסביר את זה, כי אני כן צורך אקטואליה ומתעניין, אבל פשוט לא התחברתי לפוליטיקה באופן ישיר בשירים. בכלל, תהליך הכתיבה שלי אינטואיטיבי יחסית. אני לא בוחר נושא, אלא מגלה אחרי תקופה על מה כתבתי ולפעמים זה לוקח כמה שנים".
הופעה זה כמו יציאה, אתה נוסע עם חברים לשחק פוקר
b.jpg "יהלי סובול, מוניקה סקס, יום הסטודנט ירושלים 2010 (צילום: נועה מגר)")
-מה סוד ההישרדות שלכם כלהקה?
"החיבור החברי. לפני המוזיקה אנחנו אוהבים אחד את השני. שחר ואני חברים מכיתה ב'. את פיטר אני מכיר מגיל 17 והיום הוא 34 שזה חצי מהחיים. הרבה שנים יחד. אנחנו גם משתתפים אחד בפרויקטים של השני גם בתקופות שהלנקה לא פעילה. אנחנו נפגשים ועושים דברים חוץ ממוזיקה, זה בסיס הקשר שלא ניתק אף פעם. עם השנים אנשים שהיו בלהקות אחרות אומרים שיש לנו מזל וחבל שהם לא ידעו איך לשמר אותן. בגילנו אתה כבר מעריך את זה שיש לך להקה, כשאתה צעיר זה מובן לך מאליו. זה בית שאפשר לחזור אליו או כמו ששחר קורא לזה 'חללית אם'. להקה זה כיף. יש הרבה קושי, אבל בבסיס זה גוד פאן. אתה נוסע עם חברים להופעה, לשחק איתם פוקר שעתיים לפני, כמו יציאה. זה ממש טוב לעור הפנים ושומר אותך צעיר".
-מי הקהל שלכם כיום?
"יש אנשים בגילנו שמלווים אותנו שנים ויש את האחים הקטנים והאחים של האחים. באלבום החדש יש אנרגיות מסוימות שגם נוער יכול להתחבר אליהן, אבל השירים ידברו לאנשים בגילי עם נושאים שיכולים לעניין אותם. אולי צריך קצת יותר להשקיע בשבילם, ללכת לעוד מקומות ולתת ערך מוסף של וידיאו ארט ותאורה, וזה דבר שיקרה בסיבוב הקרוב. עוד לא סגור שום דבר, אבל אם נעשה את זה אז כמו שצריך".
"אני לא חושב שאי פעם הזמינו אותנו לחתונה"
-תופיעו רק במועדוני רוק?
"נגיע לכל המקומות בסיבוב הקרוב. התקליט ייצא בינואר והבכורה אחרי זה, אבל מרוב שהתחשק לנו לנגן עשינו כבר חזרות להופעה ובמשך שלושה שבועות העמדנו את השירים החדשים. עופר מאירי ינגן איתנו במחשב וסמפלר וקלידים וספי אפרתי בבס. נהנינו אש מהחזרות האלה ואין לי ספק שנופיע עם התקליט הזה כמה שרק נוכל".
-יש מצב שתופיעו בחתונות?
"אני לא חושב שאי פעם הזמינו אותנו לחתונה. אין לי שום דבר נגד זה, אבל זה לא משהו שיש לו דרישה. בגדול השאיפה שלנו היא להעמיד את ההופעה המלאה עם השירים החדשים ועם כל הפורמט שאנחנו בונים סביבם ואני לא חושב שחתונות זה המקום לעשות את הדבר הזה. אבל אני לא מסתכל על זה בסנוביות. אנחנו עושים הרבה הופעות מכורות ועשינו בעבר חיבור עם ספונסרים, אין לנו בעיה עם זה. אם זה דורסני, משתלט ובטעם רע לא נעשה את זה, אבל אם זה מאפשר לנו להעמיד הופעה כמו שאנחנו רוצים בטעם טוב ואנחנו מרגישים בטוחים להתחבר, אז בכיף".
-לסיום, השמלה ממדריד, אשתך אמרה לי שיש לה אחת כזו בארון.
"אז זה יכול להיות גם מפריז. זה סיפור שהתחיל עם התבוננות בסיטואציה מסוימת של אנשים אחרים, לא ממקום אישי".