מוש בן ארי הופעה 1 (צילום: רועי ברקוביץ')
"אף פעם לא נכנעתי לאופנה חולפת. תמיד הייתי עוף מוזר". מוש בן ארי | צילום: רועי ברקוביץ'

אחרי מופע ההשקה בן שלוש השעות בהאנגר 11 בנמל תל אביב, בו אירח על הבמה את אהוד בנאי, ברי סחרוף, אברהם טל ומארינה מקסימיליאן בלומין, ממשיך מוש בן ארי עם המופע "אנשום". התחושות שלו, כמצופה, לא השתנו מאז יצא לסיבוב ההופעות הראשון עם להקת "שבע" לפני 15 שנה.

"בכל דיסק העניין הזה כמו נולד מחדש ויש את אותם פרפרי בטן", אומר בן ארי. "זה מופע שאתה צריך להרים, להביא זוויות אחרות ועדיין להישאר אתה בתמונה הזו. מה שמדהים זה שעליתי עם הסגנון שלי דרך קהל וחריש עמוק של הופעות. כשיש לך קהל נאמן שהוא כמו כרית להישען עליה, אז יש לך בסיס יציב להתחיל ממנו ומשם רק להגביה ולהרחיב, עם הסטייל של הדיסק החדש, שחשוב להגיש אותו נכון לקהל, שיבין מאיפה אתה בא ולאן זה הולך".

"אתה לוקח את הקהל לאקסטזה ופאן ואז אתה יכול לדבר על הדברים הקשים"

-הוצאת אלבום עם לא מעט מחאה חברתית. עד כמה אתה מצליח להעביר את המסרים שלך לקהל שבא לרקוד בלהיטים.
"כשאמן בא ומציג משהו כן ואמיתי שבאמת בוער בו, ויש מכנה משותף עם הקהל, ומדברים על אותו מקום ואותן חוויות - זה נוגע. אחר כך כל אחד לוקח מזה מה שהוא לוקח. הדברים שאני מתעסק איתם בכתיבה הם החיים שלנו, שצפים כאן והכל שקוף וכולם יודעים איך הגענו לזה ולמה, ואיך לשנות. כמה עושים כדי לשנות זה כבר עניין של כל אחד אחד, שיוצא מהופעה ובאמת פועל בדברים שהוא יודע ממילא.

"במוזיקה זה כמו שאמא שלי היתה עוטפת לי את האקמול בשוקולד. אתה מרקיד, נותן מסיבה והרפתקה, לוקח אותם לאקסטזה ופאן ואז אתה יכול לדבר על הדברים הקשים. כשהם עטופים באהבה הדברים מחלחלים פנימה בלי מגננות ואנטי ופחד. זה עבד לאורך כל ההיסטוריה. המוזיקה שינתה והביאה למצבים של שינוי וזה עדיין עובד. מתחילת דרכי התעסקתי במה שקורה, בנושאים חברתיים. אני מאמין שהקהל שלי הצליח להפנים את מה שבוער בי, את הסגנון שלי ואת הנקודות שרוצה להתעסק איתן כשאני כותב".

מוש בן ארי, ברי סחרוף, אהוד בנאי הופעה (צילום: רועי ברקוביץ')
"אני מאמין שברי ואהוד יתארחו גם בהמשך הסיבוב". בן ארי, סחרוף ובנאי | צילום: רועי ברקוביץ'

-אתה מחפש דרכים להשפיע גם מחוץ למוזיקה?
"אני מתעסק עם כל מיני גופים שדורשים מני טיפה נוכחות, כדי להשתמש בכוח למטרות טובות, כמו חופים, ים המלח, תנו לחיות לחיות ועוד. אני משתדל לעזור ולהיות נוכח כשקוראים לי, להיות נאמן. היו לי עליות לכנסת, לשדולות למען ים המלח. הציעו לי כל מיני דברים וכרגע אני לא מזנק על זה בצהלה. זה כן בוער בי אבל כרגע המוזיקה דורשת ממני כל כך הרבה שאם אני טיפה מנווט למקום אחר לא יישארו לי חיים. אם משהו באמת מעניין יקרה ואוכל להשפיע בעוד דרך - אולי כן. אני משתדל להיות שם, אבל גם לא להיות".

"אנחנו מנצחים טורים שהם בלתי אפשריים ונוגעים בהיסטוריה"

-איך היתה העבודה עם פילוני כמפיק מוזיקלי של המופע.
"פילוני הפיק גם את המופע הקודם 'מסע ומתן' ויש לו את היכולת לתת לאמן להיות מה שהוא, לזהות מה בוער ולעזור לו להוציא את זה החוצה. עם חלק מהחבר'ה בהרכב שלי אני מנגן כבר 15 שנה, ואח שלי שם, ואנחנו יחד מנצחים טורים בארץ שהם בלתי אפשריים ועושים פה נגיעה בהיסטוריה. אז פילוני יודע לבוא לחבורה כזאתי, לחללית הזו, לעמוד זקוף ולהצליח לנווט ברגישות, בכישרון ובתבונה. לא כל מפיק היה מצליח לפענח את הצבע האמיתי. הוא לא בא להלביש עליך תמונה, הוא מזהה את מה שאתה הכי אמיתי בו וגם ינצח ועוזר לך להוציא את זה, ובעיני זו גאונות".

-היו לכם במופע 3 נאמברים של עשר דקות, שהולבשו על להיטים שלך, "ג'ה", "יה" ואנצל".
הרבה פעמים אני בא עם רעיונות לחבר'ה, מביא התחלה וזה מתחיל לעוף. הם מביאים רעיונות שלהם ופילוני מנצח על כל הסיפור. השירים שבחרנו באמת קרצו לשם למקום ההוא. בא לך לקחת אותם להרפתקה של עשר דקות במקום שלוש או ארבע. גדלנו כולנו על מוזיקה עם דגש על חופש, בלי קשר לרדיו או לסבלנות של המאזין, אצל אמנים כמו דילן ולד זפלין ועוד כמה שגדולים מהחיים, שאצלם הדגש הוא על עשייה, רק אחרי זה על המסביב. היה כיף ענק להפוך את השירים האלה ליותר מוזיקה ופחות להביא להיט של דקה וחצי ולגמור. אני מאמין שנמשיך עם זה לסיבוב".

-יהיה המשך גם לאירוחים של ברי סחרוף ואהוד בנאי?
"אני מאמין שכן. עם ברי יש אירוחים משותפים שרצים כבר שלוש שנים, מאז הבכורה של 'משא ומתן' ואנחנו עכשיו מחזקים את זה. אני מאמין שברי יתארח בכמה הופעות. עם אהוד נדלקנו ממה שקרה ובטוח הוא יתארח פה ושם. יהיו עוד הופעות גדולות והנגיעות מהמופע ומהאירוחים יימשכו".

"יש דיבור על דיסק לחו"ל עם תימנית, רגאיי וזמרים מניו יורק"

-מה לגבי חו"ל?
"עשינו בעבר טורים באירופה ואמריקה, כולל הסנטרל פארק בניו יורק, וכרגע גם מתבשל טור באירופה ובאמריקה. הקטע הוא להתברג ולהופיע לקהל כללי, לא רק של יהודים. יש גם דיבור לא סגור על להוציא בחו"ל דיסק שהוא מיקס של חומרים ממוזיקה תימנית, הדיוואן, ולשלב רגאיי, ולהקליט בניו יורק עם זמרים שיש לנו קשר איתם. אבל עוד לא ברור לאן זה הולך".

-אתה מופיע בחתונות?
"תמיד יש המון פניות. אנחנו לא סנובים אבל שומרים על מינון נכון מבחינתנו, שזה בערך 20 אחוז מהפניות. להופיע בחתונה מתפרש כהמון כסף, אבל זו טיפה בים גדול ששורפת לך הרבה דברים, כי בסוף אתה מוצא את עצמך עובד בזה. ואז אתה יוצא מהפאשן האמיתי ומהסטייל האמיתי שלך. יש בזה כסף, אבל צריך לחשוב גם על כל השאר".

"בחרנו כסינגלים לא את מה שעשוי להיות להיט"

-איך אתה מרגיש עם "אנשום" לעומת האלבומים הקודמים?
"כולנו ידענו שהוא אלבום אחר, הרבה יותר עמוק. כתיבה שפחות מחפשת להיטי רדיו, וכבר היתה באלבומים קודמים אכל הפעם היא מרוכזת. בחרנו כסינגלים לא את מה שעשוי להיות להיט שירוץ חזק ברדיו, כמו "לרדת מהסוס", כי בדרך כלל זה מצל על שאר האלבום ואז מה שתמיד קיים לא יוצא החוצה. אחרי הרבה שנים בא לי להביא את הסטייל הזה ולהוציא לפרונט דברים אחרים. מה לעשות שאנחנו מדינה שאוהבים יותר לרקוד בטירוף יותר מלהקשיב.

"בינתיים התגובות טובות ויש סיבוב הופעות גדול. אני לא יודע מה בסוף יקרה עם 'אנשום', אבל אני מאוד שלם איתו, וזה לא קרה לי הרבה - לעמוד מאחורי דיסק ולהגיד שאני שלם איתו. לקחתי את השירים הכי רחוק שיכולתי ואני באמת אוהב את הדיסק מקבל עליו תגובות מדהימות. הוא מצריך הקשבה שנייה, אחרת, לא משהו שתופס ברגע".

"מוזיקה ים-תיכונית זה לא הסטייל שלי וזו אופנה שתחלוף"

-מה דעתך על הטרנד הים תיכוני?
"בקריירה שלי אף פעם לא קפצתי על האופנה החולפת, תמיד הייתי עוף זר בתעשייה, מושפע מעצמי וממה שקרוב אלי. ראיתי כבר כמה וכמה טרנדים שצפו ונעלמו, זה קרה יותר מדי פעמים מכדי שאכנס לזה בייחוד שזה לא הסטייל שלי. קשה לדעת כמה הדים האופנה הזו תשאיר מאחוריה. אני מציע למי שאוהב משהו שיאחז במה שהוא אוהב ולא להיות מושפע ולשנות סטייל בגלל אופנה או הדף רוח שהוא ממש בן חלוף, וכשזה ילך יבוא משהו אחר".

-גם הסטייל שלך היה באופנה פעם, עם כל הפסטיבלים. איך דווקא אתה שרדת?
"נכון שנגענו במיינסטרים, והשפענו עליו, ומה שבאמת פרץ בגדול היו שוטי הנבואה. אבל לא היינו באופנה כמו הים תיכוני שזה כובש הכל - רדיו, פסטיגלים, קיסריות, זה הטופ של המיינסטרים היום. אנחנו מדינה קטנה ודברים זזים מהר בקיצוניות גדולה. לעומת אמריקה אנחנו כמו שולחן פינג פונג לעומת מגרש טניס. כאן אמן צריך להשתמות מהר כדי להיות במקום יציב וחזק ולהישאר דור שלם, אם לא את כל החיים שלו".

מוש בן ארי יופיע ב"ביט" בחיפה (9.12), ב"רדיו בר" בבית קשת (19.12), ב"ברלה" בלהבות חביבה (28.12), ב"ברקה" בבאר שבע (5.1), ב"פרה" בשבי ציון (7.1), בבארבי ת"א (12.1), וב"דיר" בנען (14.1).