הקדם אירוויזיון הבטיח וקיים. משלושת חצאי הגמר שנערכו השבוע העפילו לגמר תשעה מבצעים שעונים על מה שהיה צפוי שיקרה, על מה שהקהל הישראלי היה רוצה לשלוח לתחרות שכזו, על מה שנחשב היום לעדכני ביקום האירוויזיוני, הנפרד משאר עולם המוזיקה.
ברשות השידור הכניסו לרשימת 30 המבצעים ב"קדם" כמה וכמה כוכבי ריאליטי, ויצרו למעשה מעין תחרות "אולסטארס" שריכזה את קטלין רייטר מנצחת "דה ווייס", מורן מזור מנצחת "אייל גולן קורא לך", ולדי בלייברג פיינליסט "כוכב נולד", מורן מזוז ורון ויינרייך מאותה התוכנית ושרית אביטן וג'ולייטה כוכבות "חי בלה לה לנד" ומתמודדים פחות מוכרים שקשורים ל"כוכב נולד" ו"דה ווייס".
התחזיות, לפיהן למי שהוא כבר זמר מפורסם מהטלוויזיה יש יתרון מסוים על מבצע אנונימי לחלוטין - התאמתו. מתוך תשעה שעלו, חמישה הם יוצאי ריאליטי. ההעפלה של רייטר, מזור, מזוז, ויינרייך ובלייברג לגמר מבטיחה מאבק איתנים בין נציגים בכירים של שלוש תוכניות הריאליטי המוזיקליות המובילות בישראל. בנוסף, הנוכחות של שני זמיר ומיטל דה רזון (עם אסי טל) עונה על הצורך של הקהל לראות יפהפיות (אסור לכתוב כוסיות, לא יפה) בבגדים צמודים שרות שירי דאנס, כאילו שמדובר במסיבה באומן 17 או ב-TLV. רן סנדלר המצויין והמלא ביטחון והילה בן דוד המנוסה עם קבלות מחו"ל, הם שני "סוסים שחורים" שמוסיפים לתחרות הרבה מקצועיות ואיכות - ככה צריך.
ובאופן בולט, היקום האירוויזיוני הזה, גם אחרי 3-4 שנים של בוננזה במוזיקה המזרחית-ים תיכונית, עדיין לא כולל זמרים מסלסלים. ולא, רון ויינרייך והשיר שלו לא נחשבים למוזיקה מזרחית, למרות הקצב הצפון אפריקאי. אף זמר ששר שיר מזרחי לא המשיך הלאה - לא הדר עוזרי והמאוול, לא חן כהן, לא שרית אביטן. ומי יודע, אולי אפילו הזיהוי של ג'ולייטה עם תוכנית כמו "חי בלה לה לנד" ועם מוזיקה מזרחית היה בעוכריה, למרות שהביאה קטע אחר לגמרי.
לדעתי, אין כאן עניין של גזענות, חלילה, אלא של חשיבה שאומרת שיש דברים שמתאימים מאוד לישראל, אבל לא מתאימים לייצג את ישראל בחו"ל. וזאת, למרות הצלחות של זמרים ישראלים שהביאו לאירופה ואמריקה קטע מזרחי-אתני, כמו עפרה חזה עם "גלבי" ו"אם ננעלו". בין אם אנחנו מסכימים עם זה ובין אם לאו - עדיין הקהל בארץ שמתעניין באירוויזיון ומצביע ב"קדם" באסאמאסים, והמילייה של אנשי תעשיית המוזיקה שוחרי האירוויזיון, מתוכו נבחרו השופטים - עדיין הם לא חושבים שאת ישראל צריך לייצג באירופה שיר מזרחי. שלושת המנצחים שלנו באירוויזיונים - יזהר כהן, גלי עטרי ודנה אינטרנשיונל - היו שלושתם תימנים אומנם, אבל השירים שלהם היו רחוקים ממזרחית.
לתוכנית "גלגל ההצלה" העפילו ניקי גולדשטיין שבא עם שיר מאוד שטאנצי, יהודה גברה שמביא קטע קצבי, צעיר ומדליק (וכן, הוא גם דומה להראל סקעת), וירדן צור שחושבת שבמת ה"קדם" היא בית קפה בפריז. אם גברה לא יעלה מדובר בפספוס.
אז מה יהיה בגמר ה"קדם אירוויזיון"? הולך להיות קרב מטורף. ולדי בלייברג הוא שועל לא קטן שמבין את הדי אן איי של תחרויות כאלה לעומק ויודע איך להביא את השיר ולתת את השואו. אם הוא ישפר לקראת הגמר כמה דברים קטנים - הסיכוי שלו יגדל. לרון ויינרייך יש אחלה שיר והוא מבצע אותו נהדר, וכן - העובדה שהוא בכיסא גלגלים עשויה לעבוד לזכותו. גם מורן מזוז היתה מצוינת בשלב הראשון והיא מעוררת המון אמפטיה בגלל הסיפור האישי המדהים שלה - וזה כמובן לא מזיק.
הקרב האמיתי: מורן מזור מול קטלין רייטר
אבל עיקר המאבק עומד להיות בין קטלין רייטר למורן מזור, שהן שתי הזמרות-נטו הטובות ביותר בתחרות מבחינה ווקאלית, ובמבט כללי הן גם שני כשרונות השירה-נטו הבולטים שפרצו במוזיקה הישראלית בשנים האחרונות. שני השירים שלהן, "עד אליי" של רייטר "ורק בשבילו" של מזור, הן שתי בלדות חזקות מאוד, כל אחת עם הקטע שלה. השתיים מתחרות, למעשה, על התואר מי תהיה "האדל של ישראל".
רייטר המוכשרת יכולה לשיר כל מה שהיא רוצה, אבל הלכה על בלדה מלטפת. למרות שמזור מחשיבה את עצמה "זמרת מזרחית" ובאה מתוכנית של "מוזיקה ישראלית מסולסלת" - השיר שלה הוא הרבה יותר בלדת-כוח דרמטית שמתאימה לתחרות הזו. הצרפתית של קטלין הורסת והמלודיה שהלחין דור דניאל מרגשת. לעומתה העוצמות של מורן מפילות והיא מגיעה לשיא על-קולי מהדהד. קטלין משדרת "אני זמרת בינלאומית". מורן הולכת על הטיקט של "החנונית החמודה עם המשקפיים". קטלין יפהפייה, מזור שופעת (והבליטה את זה בשלב הראשון). הראש אומר שקטלין לוקחת, אבל הלב אומר מורן, וגם תחושת הבטן. בכל מקרה, יהיה פיצוץ.