כבר כמה ומה שנים שליאור אלמליח, סולן התזמורת האנדלוסית אשדוד, נחשב לאחד הפייטנים הגדולים בארץ. הוא בן 35, מפייט מגיל 11, מופיע ערב ערב, בארץ ובעולם, חי ונושם פיוטים יום יום. ב-22.12 יוביל אלמליח קבוצה רחבה של אמנים דתיים, מסורתיים וחילוניים ב"ערב הפיוט הגדול", שיתקיים בהיכל התרבות בתל אביב ויכלול ממיטב הפיוט והזמר המסורתי.
את הערב מפיקות עמותת "בית הלל" וקרן "אבי חי", שבשנים האחרונות מקדמות את תחום הפיוט באמצעות צירוף מוזיקאים מהרוק. וכך, לצד אתי אנקרי, דניאל זמיר, קובי אוז, "המדרגות", סגיב כהן ואהרן ויונתן רזאל יפייטו על הבמה גם ערן צור, דודי לוי, שלומי שבן, כנסיית השכל, לאה שבת ומיכה שיטרית, שכבר הופיע עם אלמליח ואף הוציא אלבום פיוטים איתו ועם חיים לרוז.
"הייתי אמור להיות בחו"ל בתאריך הזה והיה לי חשוב מאוד להשתתף", אומר אלמליח, "אז הפייטן חיים לוק ואני עשינו שינויים בלוחות הזמנים של חו"ל. הערב הזה יהיה ציון דרך חשוב לבית הילל וקרן אבי חי בכניסה לתחום. המוזיקאים מתחום הרוק עברו תהליך של למידה שהיתה הדדית, וחיזק את ההתייחסות שלנו לטקסטים מהמקום שהם מסתכלים עליהם. כולנו נהנים גם ברמה האישית. אני מרגיש את זה ברחוב, אומרים לי אתה הפייטן שהופיע עם מיכה שטרית או מאיר בנאי או קובי אוז בערב סליחות".
"המופע הזה דורש גמישות מטורפת מאיתנו הפייטנים"
-מה תשיר?
"הרפרטואר למופע נסגר בימים האלה, גם בחלק המסורתי והאותנטי עם האנדלוסית וגם שיתופי הפעולה עם אמנים יוצרים מהרוק. זה מופע שמושתת על חיבורים בין אמנים, כל אחד ישיר עם אחד או שניים אחרים - דואטים, שלישיות וגם יותר מזה, בהתאם לחומרים. מבחינת הנגינה כולם מלווים את כולם באנסמבל משותף, עם נגנים שמתווספים. מיכה שטרית ואני מתכננים לבצע קטע או שניים מאלבום הפיוטים שהוצאנו".
-כפייטן איך אתה מתכונן למופע כזה?
"המופע הזה דורש גמישות מטורפת מאיתנו הפייטנים כי אנחנו מתאימים את עצמנו לדברים שאנחנו לא מורגלים אליהם בהופעות היומיומיות. האמנים המשתתפים לא מעלימים את הצבעים שהם מביאים איתם. נופיע עם הרכב אותנטי כמו האנדלוסית ואחר כך נפתחים לליווי של הרכב רוק והברירה הטבעית. ההכנות מעייפות אבל מהנות".
-איך אתה מסביר את מה שקרה עם הפיוט במוזיקה הישראלית בשנים האחרונות?
"זה המשך ישיר של הובלת המוזיקה מבתי הכנסת לאולמות הקונצרטים ולתזמורת האנדלוסית יש על זה סוג של 'זכות ראשונים'. כמובן שהחיבור לאמנים ויוצרים מהרוק לסוגיו מוביל את הפיוט למקומות חדשים, אחרים, גדולים יותר, שהוא לא היה בהם עד היום ואנחנו הפייטנים מרגישים בשינוי".
"המטרה היא להישמע לצד חזנות אשכנזית בימי זיכרון"
-השיא עוד לפנינו?
"אני צופה שהפיוט יגיע למקומות ממלכתיים. המטרה היא להגיע ולהישמע לצד חזנות אשכנזית בימי זיכרון לחללי מערכות ישראל. הוא עוד לא הגיע אליהם ואני חושב שיגיע בקרוב. בסך הכל יש לאן להגיע, אבל לא כגל מסחרי שמינסים לרכוב עליו, לא בנגיעה קלה ולהמשיך לדבר הבא, אלא בהתמדה ולאורך זמן".
-אין סכנה שהפיוט יהפך לפופ?
"אני לא חושב שתחום הפיוט יהפוך מסחרי כמו רוק או היפ הופ או מוזיקת עולם. הוא עוד לא ברמה כזו של מסחריות, עדיין לא יכול להתחרות בפופ, זה לא המקום שלו להיות שם. עצם זה שהוא נחשף ומגיע ליוצרים נחשבים ואמנים ראויים כמו מאיר בנאי, דוד ד'אור, אתי אנקרי וקובי אוז זה כבר הישג יפה ומכובד, כי בין היתר העיסוק עצמו בפיוט הוא חשוב. זה גם מרים את השפה של המוזיקה ומכניס תכנים איכותיים למדיה. מצד שני יש פרויקטים שלא הוסיפו כבוד לפיוט בארץ".
-אילו פרויקטים?
"לא אכנס לשמות, אבל היו כאלה ששמעתי והם לא הוסיפו כבוד. הם אמרו עכשיו זה פופולרי, אז נעשה משהו על הדרך, שיהיה מה לדחוף לרדיו, מעין רדיפה אחרי השמעות, וככה זה גם נשמע. למזלנו אלה דברים יותר זניחים שלא קיבלו ביטוי כמו הפרויקטים היותר חשובים".
"הים תיכונית, שעושה נזק לעצמה מרוב מסחור"
-איפה הפיוט עומד מול מה שמכונה המוזיקה המזרחית?
"בניגוד למזרחית העכשווית, הפיוט זו מוזיקה שבה קודם כל חשוב הטקסט המקורי. אפשר להתקדם קדימה, אבל חייבים לשמר את המקור כמו שעשו הקהילות היהודיות בהקטנות. זו מוזיקה שיש גבול למסחור שלה. אני על התפר שבין המקור ושימור שורשים לבין העכשיו, עושה חיבורים ועוזר לאחים להתחבר. יהיו אמנים שימשיכו הלאה ואנחנו נחזור לחפש פיוט מבתי הכנסת, מהשורש, כי יש דברים שאילולא הם לא היה מה להעביר".
"המזרחית זה גל. לפני זה היה היפ הופ שנרגע. זה קרה לכל מוזיקה שקיבלה ביטוי מטורף. היום זה ים תיכונית, שעושה נזק לעצמה מרוב מסחור. אני מקיא את זה החוצה. יש גבול לכמה אפשר לשמוע רק דבר מסוים. זה תהליך שאתה מתעסק בו ועובר הלאה.
"יש מקום לנשים בעולם הפיוט, זה לא לגברים בלבד"
"שים לב שהרוק מבצעת מהפכות תרבותיות בעולם וגם בנושא הפיוט הרוקרים לקחו את זה קדימה. הם אלה שמחפשים טקסטים, מחפשים זהות, חופרים אחורה בזמן. מיכה שטרית תמיד מזכיר לי שהתלבטנו אם לעשות פיוטים לקהל רחב שילכו קדימה, והוא אמר 'השתגעת? בוא נלך אחורה'. זה אוצר בלתי נדלה של מסורת יהודית קדומה מאוד. וזה לא קשור לדת. דת זה אישי. הפיוט זה היסטוריה, מעגל החיים, כל השמחות וכל אירוע נכתבו עליו פיוטים, זה העבר של העם. בלי הטפה דתית לכאן או לכאן".
במרץ האחרון נישא אלמליח, כאמור בן 35, לזמרת האופרה הקלאסית נעמה טוב, שכבר הספיקה להתאהב בפיוט ותופיע בשנה הקרובה בפרויקטים של בית הילל. בניגוד לאיסורים הנהוגים במוזיקה החסידית דווקא בתחום הפיוטים אלמליח טוען שיש לעודד שירת נשים. "שירת הנשים בעולם הפיוט זה דבר יפה ויש מקום לעוד. זה לא נחלת הגברים בלבד, יש מקום שגם נשים יכולות להתחבר ולגעת, אני לא חושב שיש מניעה ולאחרונה התחום מקבל דחיפה מסוימת".