לילות אמסטרדם, זיגו דום (צילום: Tom Doms)
המסיבה ב"זיגו דום", אמסטרדם בלילה | צילום: Tom Doms

לילות אמסטרדם, זיגו דום (צילום: Tom Doms)
המסיבה ב"זיגו דום" | צילום: Tom Doms
לילות אמסטרדם, זיגו דום (צילום: Tom Doms)
המסיבה ב"זיגו דום" | צילום: Tom Doms
לילות אמסטרדם (צילום: איתן שחם)
אמסטרדם נצבעה בצבעי הפסטיבל | צילום: איתן שחם

לעיר ההולנדית אמסטרדם יש תדמית מאוד מסוימת בקרב התייר הישראלי, אבל לא רבים יודעים שאמסטרדם היא עיר מסיבות מטורפת. לאחרונה הוזמנתי לסיור עיתונאי בן שבוע בפסטיבל "ADE", שציין את שנתו ה-18, וחגג 25 שנות מוזיקה אלקטרונית בהולנד. ממשלת הולנד ועיריית אמסטרדם תמכו באירוע ענק, שריכז לעיר 300 אלף מבקרים, מעל לאלפיים אמנים, 300 מסיבות שהתקיימו ב-80 מועדונים ברחבי העיר, וחמשת אלפים פאנלים עיוניים בהם דנו במשמעות של המוזיקה וחיי הלילה עבור התרבות המקומית והתיירים.

ואסור לשכוח את הנקודה הישראלית: בין מאות המסיבות הנוצצות התקיימה גם "מסיבת הסאונד של תל אביב" עם דייג'יים מקומיים כמו מישל מנגו (רוף אנימלז), גיא מנצור ("החתול והכלב"), יריב עציון, סהר זנגלביץ' ואדם יהל. בנוסף, ניגנו באותו השבוע באמסטרדם ישראלים נוספים שעמדו בפני עצמם, כמו דיג'יי גיא גרבר ודיג'יי גיא ג'יי, במסיבות נפרדות. למען הגילוי הנאות אציין שהביקור נערך בסיוע שגרירות הולנד בישראל, ונועד, בין היתר, לחיזוק קשרי התרבות בין שתי המדינות.

לילות אמסטרדם (צילום: איתן שחם)
הסאונד של תל אביב במועדון "club roque": מישל מנגו, סהר זנגילביץ, גיא מנצור, אדם יהל | צילום: איתן שחם

לילות אמסטרדם (צילום: איתן שחם)
תיירות מהמלון | צילום: איתן שחם
לילות אמסטרדם (צילום: איתן שחם)
מכייפים במסיבה של גיא גרבר | צילום: איתן שחם

קשה לספר כל מה שקרה בשבוע מטורף שכזה, אז הנה כמה מהאירועים הבולטים בהם השתתפתי, וכמובן שניהנתי.

הלילה הראשון: Cinamman & Julio Bashmore ב-Trouw Amsterdam
באווירה מחשמלת ורוח יריית הפתיחה של ערב המסיבות הראשון, חמוש במצלמה וצמיד כניסה חופשית לכל האירועים,  צעדה כף רגלי בשתי רחבות הריקודים של מועדון ה-“טראו אמסטרדם" המדהים. שני מפלסים וביניהם רחבת לאונג' למעשנים כמוני. עם עמיתיי העתונאים ממקסיקו, קארלוס ואייבן, פילסנו את דרכנו ברחבה התחתונה קרוב קרוב אל מול די.ג'יי סינמון, שניגן בליל סקסי ומקפיץ של ניו דיסקו, דיפ האוס ואלקטרו.

מולו מצטופפים בליינים ומעריצים, שרוקדים לצלילי הטראק הקלאסי מ-1988 "Sha Lor - I'm In Love Caught mix". נדמה היה שכולם עוד לא מספיקים לסיים לשתות מנת אלכוהול אחת וכבר היד מתנועעת עם המשקה הבא. כך גם העיתונאים שאיתי. במצב מתודלק נבלעים בהמון ועולים למפלס השני בו חוליו באשמור מנגן דיפ האוס מהוקצע ועמוק. באותו הזמן אני משתדל לא לעמוד בפיתוי להניע את הגוף כדי לצלם את מאות האנשים שרוקדים. בלונדה הולנדית מסמנת לי עם האצבע - אותי אותי, צלם אותי.אז צילמתי. חזרה לפינת עישון. שלל אנשים צבעוניים ופרצי קולות שימחה שמלווים את הטראק עם הווקל האולד סקולי של באשמור - peppermint. אווירה סופר מדליקה, כבר אמרתי?

לילות אמסטרדם (צילום: איתן שחם)
המסיבה ב"Trouw Amsterdam" | צילום: איתן שחם

 

היום השני: מסיבת עיתונאים, הארדוול מראיין את טייסטו
מפגש פסגה של שני הדיג'ייז ההולנדים הכי גדולים בעולם: הארדוול הוכרז לאחרונה כדי ג'יי מספר אחד בדירוג העולמי של "דיג'יי מגזין". טייסטו כבר קיבל לפני שנתיים את תואר "הדי.ג'יי הטוב בכל הזמנים". היום אחד מראיין את השני בועידה המוזיקלית שמתקיימת בבניין "פליקס מרטין" המפואר. התכנסנו כשלוש מאות עיתונאים לשמוע מה יש לאיש הכי חזק בתעשייה הזו לומר. טייסטו דיבר על המעבר שלו מטראנס לפרוגרסיב האוס ,על המעבר מאיביזה ללאס ווגאס ועל היכולת שלו להמשיך כבר שני עשורים ולהוביל במצעדי הדירוגים. לאחר מכן הזדמן לעיתונאים לשאול שאלה אחת, כל אחד בתורו. כשנשאל בידי אחת העיתונאיות "איך אתה שומר על עצמך בתוך חיי הלילה המורכבים?" ענה טיבטו: "ביום אני אוכל הרבה ירקות ובלילה שותה ככל שאפשר", וצחק.

לילות אמסטרדם (צילום: איתן שחם)
הארדוול מראיין את טייסטו | צילום: איתן שחם

כשהגיע תורי ביקשתי לדעת איך הוא רואה את הקשר עם הקהל הישראלי והאם הוא חושב שהקשר המיוחד הזה תרם לקדם את הקריירה שלו. טייסטו סיפר שבשנות התשעים הוא שלח חמישה עותקים לאנשים מסוימים בתל אביב שעזרו לו להפיץ ולשווק אותו. מיד אחר כך הגיעו הגיגים הראשונים בישראל והשאר היסטוריה.” יש לי מערכת יחסים טובה וארוכה עם הישראלים ,אני אוהב לנגן שם”, סיכם. בין אם אוהבים את הסגנונות של שני ההולנדים או לא, אי אפשר להתעלם מכך שהם ומפיקים הולנדים רבים פוקדים בקביעות את צמרות המצעדים. הולנד היא אימפריה אלקטרונית.

 

הלילה השני: Supperclub Amsterdam
אחד המקומות המפתיעים שהוזמנו אליו היה ה "סאפרקלאב". תחילה שהינו בבר התחתון ללגימות ראשונות של אלכוהול. אחר כך המארח העלה אותנו למפלס העליון. מיד שמים לב שהמקום המיוחד משלב פאסיליטי ברמה גבוהה, מוזיקה וקונספט ייחודי. במרכז החלל היו שולחנות ישיבה ריקים ועמדת דיג'יי ובצדדים, נפרסו ספות לאונג' לבנות ונעימות שעליהן מתיישבים רק אחרי שחולצים נעליים.

לילות אמסטרדם. (צילום: איתן שחם)
Supperclub Amsterdam | צילום: איתן שחם

ממול מסך שמקרין סרטים מחתרתיים ופורנו ווינטג'. המלצר מוודא שלאף אחד אין שום סוגיות בעייתיות עם אוכל והטאפסים מתחילים לזרום כמו גם נהרות של אלכוהול. הכל ללא תפריט, סגנון חופשי. במרכז הרחבה נעמד זוג שתחילה לא היה נראה יוצא דופן, עד אשר הם מתחילים לנוע בצורה תיאטרלית שמתפתחת למופע כיאורוגרפי, אשר מסונכרן עם" מאשאפ" מוזיקלי מבריק. אך זה רק קצה הקרחון. המופע שמתוכנן בקפידה משלב את גירוי החושים של הקהל עם תלבושות בטי פופ. הגבר והאישה מתחככים בין היושבים בקהל ומפתים אותם לגעת בהם. כשזה קורה הם פוצחים בצעקות וצווחות דרמטיות, שגורמות לתגובות של צחוק ומבוכה. שילוב של אוכל, יין מופע קברט, ריקוד, הומור ומוזיקה אלקטרונית. חווייה.

לילות אמסטרדם (צילום: איתן שחם)
מותק של בליינית | צילום: איתן שחם

לילות אמסטרדם (צילום: איתן שחם)
מתערבבים | צילום: איתן שחם

 

הלילה השני: גיא גרבר ב-“Scheepsbouwloods"
שלוש לפנות בוקר ואני מגיע אחרי מספר מסיבות שהייתי בהן לאזור תעשייתיף מול מפעל עצום. בחוץ אני פוגש את מארקו, עיתונאי ובעלים של מועדון ברומא שנותן לי עידכון: גיא גרבר עדיין על העמדה והמסיבה אש. נכנסתי פנימה עם זוג חברים מסינגפור שהכרתי בעיר, חוצים בדרכנו חלל ענק, בו תלוי כדור דיסקו עצום מימדים שמוביל לרחבת הריקודים .הערכה ראשונית של כאלפיים איש, עטופים במערכות הגברה מפלצתיות, סאונד מצוין וים של תאורה חכמה.

גיא גרבר, השגריר הישראלי שהפך לכוכב ושם דבר בעולם, מפציץ עם הסאונד המיוחד שלו, את הקלאברים הנלהבים. במסיבה הזו היה אפשר לעשן בפנים, להבדיל ממקומות אחרים. עננה סמיכה של עשבים היתמרה באוויר והכניס את כולם לגרוב הנכון. מצאתי את הדרך אל הבמה  וחזיתי ברגעי שיא ברחבה ובאהבה שכולם הרעיפו עליו. אחר כך אמרתי שלום והצטלמנו. עוד ניגנו בערב שורה של אמנים נחשבים כמו לי בוריג', פורטטט ודיג'יי קוז.

לילות אמסטרדם (צילום: איתן שחם)
גיא גרבר ואני | צילום: איתן שחם

לילות אמסטרדם (צילום: איתן שחם)
וכדור דיסקו עצום | צילום: איתן שחם
 

היום השלישי: פגישה עם סגנית ראש עיירית אמסטרדם, קרוליין ג'רלס
כחצי שנה אחרי שעיריית תל אביב סגרה מועדונים בעיר על ימין ועל שמאל, יכולתי רק להתקנא בהולנדים ובהבדלי הגישות והחזון של הפוליטיקאים שלהם. הגברת קרוליין ג'רלס, סגנית ראש העיר אמסטרדם, הציגה במפגש עם העיתונאים חזון של פתיחות ונחישות עבור חיי הלילה של הכרך עליו היא מופקדת. היכולת לראות את התמונה הרחבה ולקדם צעדים הלכה כמעשה, ניכרים בדבריה.

הנה המספרים להמחשה: עיריית אמסטרדם השקיעה מאה אלף יורו לטובת הפקה ושיווק הפסטיבל הנוכחי, ה-"ADE", שהוא למעשה מותג פרטי של חברת ההפקות ההולנדית "ID & T", שמפיקה גם פסטיבלים כמו "ווייט סנסיישן", “טומורו וורלד" ו"טומורולנד", בהולנד וברחבי הגלובוס, כלומר מדובר באחת מחברות הפקת ה-E.D.M הגדולות בעולם.

לילות אמסטרדם (צילום: איתן שחם)
סגנית ראש עיירית אמסטרדם, קרוליין ג'רלס | צילום: איתן שחם

וזה לא הכל - עיריית אמסטרדם מעורבת בפרויקטים נוספים לקידום אמנים ומוזיקה אלקטרונית. "אנחנו משקיעים באומנות ותרבות חיי הלילה", אומרת ג'רלס, "כי השקעה באירועי מוזיקה אלקטרונית מניבה פיריון בשלושה תחומים: כלכלה פנימית, יחסי ציבור חיצוניים והגברת התיירות". היא יודעת על מה היא מדברת - מאז שנות האלפיים סצנת הדאנס התחדשה ועברה תהפוכות רבות. כיום המוזיקה האלקטרונית היא תעשייה עולמית שמגלגלת 522 מיליארד יורו בשנה, כך על פי מחקר של חברה הולנדית לניתוח כלכלי, “EVAR” שנעשה ב- 2012 (כשה-EDM רק חדר לאמריקה). תייר חובב מוזיקה ממוצע "מבזבז" הרבה יותר כסף מאשר תייר חובב מוזיאונים למשל.

היתרון הגדול של אמסטרדם הוא כמובן הגישה הפתוחה של הרשויות באמסטרדם לגבי לגליזציה של הסמים הקלים, וחוק האלכוהול, שמאפשר שתייה כבר בגיל ה"סוויט סיקסטין", לא נובעת רק מליברליות, אלא גם מהבנה שמניעת אותם דברים לא תעלים את השימוש. לרשויות יש חוקים והגבלים נוקשים שחלים על אותם בתי קפה שמוכרים סמים קלים. סחר ברחוב אינו חוקי, כמו גם סמים קשים. במקביל, במערכת החינוך שמים דגש רב על הסברה והגברת המודעות אצל בני הנוער, בכל הנוגע לשימוש בסמים והסיכון הכרוך בכך. מהגישה הזו ההולנדים מרוויחים מכל הכיוונים. הם מצליחים להוות אטרקציה לתיירים ולהניע את חיי הלילה וגם, עובדתית, מפחיתים את הפשע ומגבירים מודעות לשימוש נכון וסביר.

 

לילות אמסטרדם (צילום: איתן שחם)
הכי כיף איתו. פרנקי נאקלס | צילום: איתן שחם

הלילה השלישי: פרנקי נאקלס ב"Baut"
כמה חיכיתי לערב הזה שכולו פיסת זמן בהסטוריה של ההאוס. פרנקי נקלס ואריק קופר, במועדון שמשמש במהלך היום כמסעדה יוקרתית ובלילות מוסב לבר-מועדון. הגעתי בדיוק בטראק האחרון של קופר כשעל העמדה פרנקי מבצע כבר את המיקס הראשון.

הקהל באקסטזה, כולם עם פנים מחויכות לעמדה. בערב שכזה קהל היעד יודע מה הוא מחפש והדיג'יי יודע מה לתת - בליל של קלאסיקות האוס ניצחיות עם ווקאלס, עטופות בסול דיסקו ואפרו מרגשים. ואכן היתה התרגשות גדולה. הידיים באוויר, הישבן מנענע והלב מלא באהבה.

נעמדתי מול העמדה, צילמתי אותו, ואת הקהל, למרות שהיה קשה לנוע בתוך הקהל התזזיתי, כולל אסייתית שליקקה לי ת'פנים בעודי מצלם. מה היא חשבה לעצמה, לא בדקתי, אבל מה שכן, אני יודע שברגע שפרנקי ניגן אדיט שלא שוחרר באף מקום לשיר "You'll Never Find Another Love Like Mine“ של לו ראולס, פשוט נמסתי במקום.

 

לילות אמסטרדם (צילום: איתן שחם)
גם איתם כיף. Soul clap | צילום: איתן שחם

הלילה השלישי: Soul clap ו-Wolf & Lamb ב-"Mc Theater"
חצות והטמפרטורות צונחות. מחשבה מעודדת על אקשן במועדון חמים. במתחם ה"אווייקנינג" פזורים מועדונים רבים. לא הרחק ממני, קרל קוקס הטכנואיסטי עומד לעלות ב"גסהונדר". אני דווקא בחרתי קודם ללכת באותו האזור לשני מועדונים מקבילים, שחוברו יחדיו לטובת הפסטיבל. הרבה אנשים בתור לא הפריעו לי להתקדם פנימה בכניסת הוי.אי.פי. הרחבה הראשונה שייכת למועדון האינטימי "North Sea Jazz”, שם ניגנו בסאונד קוסמי המפיקים פרינס תומאס וטוד טרז', בסט של 8 שעות, בק טו בק, את מיטב החומרים שלהם, שמכילים השפעות מסורתיות, שעברו ציחצוח והברקה, מה שמרגיש לי כמו ללגום וויסקי ישן במעבורת חלל. כך לדוגמה, הם סובבו על התקליטים רצועות כמו :Lindstrom ב"Ra-Ako-St" ו-Bepu'n'gali ב-"I Travel To You" ברמיקס של Todd Terje.

לילות אמסטרדם (צילום: איתן שחם)
במסיבה של קרל קוקס | צילום: איתן שחם

ברחבה הראשית הליינ אפ המטורף: Soal Clap, Pillow Talk, Wolf & amb, שניגנו ווייב סקסי ונמוך עם סאונד חם ועדכני. היתה אנרגיה מינית באוויר, בנים בנות, בנים בנים. עליתי להגיד שלום לחבר'ה היהודים מברוקלין גדי וזאב, שהחתימו בלייבל החדש שלהם "דאבל סטאנדארד" את ג'רום סי (ירון כהן) מישראל. טראק  מהערב לדוגמה: ( Soul Clap - Runaway (night plane.

 

לילות אמסטרדם (צילום: איתן שחם)
מעצב האופנה בס קוסטרס | צילום: איתן שחם

היום הרביעי: בס קוסטרס ב-"World Fashion Center"
ביקור במרכז האופנה הבינלאומי באמסטרדם הוליד מפגש צבעוני ומרתק עם מעצב האופנה היחודי בס קוסטרס ודיג'יי סטנגר. עת נכנסנו אל הקומה המובילה לסטודיו זכינו לקבלת פנים מדוגמנים ודוגמניות בלבוש זורח ומוחצן שהגישו יין מבעבע. הצטרפה אילנו עיתונאית האופנה ההולנדית איינוק טן, שקיבלה את השניים לשיחה.

הקונספט השונה והמחתרתי מגיע לביטוי אצל קוסטרס ממקום שאופנה היא מהפכה, עם סמלים ומסרים. די לדוגמניות פלסטיק ועוד תצוגות אופנה שיגרתיות. הוא רוצה מסיבה,הרפתקה, מחאה. זו אופנת תצוגה שנראית ומרגישה כמו ערב קרחינסטי במועדון, שעושה חשק לנגן ולרקוד לייב ואפילו להפיק מוזיקה אלקטרונית במיוחד עבור ערב ספיציפי, מה שמוליד המון שיתופי פעולה עם דיג'ייז ומפיקים שעובדים ביחד עם המעצב ההולנדי הנחשב. הוא מעצב פריטי לבוש לקלאברים, אמנים, מוזיקאים ותלבושות שלמות ללהקות, ולכל מי שמעוניין לצעוק את עצמו החוצה דרך הלבוש.

הספקתי לשאול אותו מספר שאלות:
-בעבודות יוצאות הדופן שלך, נראה כי אתה משתמש לרב בחושים. למשל,צבעים לעיניים, עיצובים שמושפעים ממזון וכמובן מוזיקה. תוכל לתאר את התהליך שבו אתה מגיע לקונספט הזה כמעצב אופנה?
"מהזווית שלי אני מספר סיפורים .זאת ההשראה שלי כמעצב, להשתמש ככל שאפשר בחושים. אני לעולם לא מתייחס לתוצאה הסופית, אלא אך ורק לסיפור שאני מעוניין להביע - מחאה חברתית, אינדיבידואליזם, מה עושה אותנו שמח. התהליך הוא העיקר והוא כרוך במחשבות. הלבוש הוא כספר על חיי”

-ניכר שמוזיקה שולטת בעולמך כמעצב אופנה, איך הם משפיעים האחד על השני?
"ללא מוזיקה לא היתה לי יכולת להיות יצירתי. מעצבים ואמנים כמו נינה האג ולהקת די-לייט סיפקו לי השראה בתחילת הדרך. תצוגות אופנה שצירפו קומבינציה של הופעה, תמונה, תנועה ומוזיקה, מדברות אליי ומניעות אותי להרגיש ולספר".

-מי עוד השפיע עליך? איזה מסר דיבר אליך?
"וויאן ווסט וויד השפיעה עלי בתחילת דרכי - מעצבת לוחמת עם פוליטיקה מרדנית. מבחינתי אופנה זה לא רק להלביש אנשים. נכון שכך אי אפשר להגיע לכולם, אבל בזכות זה יש לנו קול, שמעביר מסר. לפעמים זה מתסכל ולפעמים זה מעורר השראה".

 

לילות אמסטרדם (צילום: איתן שחם)
דניס רוייר, רדיו 538 | צילום: איתן שחם

היום הרביעי: דניס רוייר, דיג'יי ברדיו 538
במרחק נסיעה קצר מאמסטרדם, באיזור יוקרתי, יש לומר, פגשתי את דניס רוייר, דיג'יי בתחנת הרדיו 538, בתוכנית הפופולרית "מחלקת הדאנס של הולנד". התוכנית משודרת בין שמונה בערב לחצות בכל מוצאי שבת. באותה התחנה משדרים גם ארמין ואן ביורן ופרי קוסטרן. דניס, שדרן עם ותק של למעלה מעשרים שנה בתוכנית שמוקדשת לפרוגרסיב וטכנו, משתתף בקביעות באירועי המוזיקה בעיר כמו גם בפסטיבל ה"ADE" ה-18. אחרי סיור קצר שערכו לנו בתחנה, הפועלת גם באינטרנט ובטלוויזיה, ישב איתנו רוייר לשיחה שחשפה את הקשיים שרדיו מתמודד איתם היום מול אינספור ערוצי המדיה הקיימים. גיליתי גם את מי הוא מעריץ ומה הוא חושב על ברלין.

-היום הרדיו בעידן שונה מבעבר, איך אתה רואה את זה?
"אין ספק שהרדיו עבר המון שינויים. ראשית, מבחינה טכנולוגית. האולפנים בזמנו היו מצויידים בסאונד אנלוגי, פטיפונים למשל, שתמיד חיבבתי את סאונד החם שלהם. כיום כל המיכשור הוא דיגיטלי. אבל כמובן שיש לזה גם יתרון. בנוסף, מבחינת השוק, אנחנו לא לבד. היום בעידן האינטרנטי יש עשרות ערוצי מדיה כמו יו טיוב שנגישים לכולם ומספקים להם המון מידע ושירים. מצד שני, אני יודע בוודאות שאין תחליף לקשר האישי שהרדיו מספק לאנשים, בעיקר כשהם בדרכים. בנוסף לרדיו יש יתרון ביכולת להשמיע סינגלים לפני שהם יוצאים לשוק .אני זוכר שכאשר הייתי ילד, הייתי תמיד מתקשר לרדיו לברר מה היה הקטע ששמעתי, כי לא הכרתי אותו קודם לכן”.

לילות אמסטרדם (צילום: איתן שחם)
הכניסה לתחנת הרדיו | צילום: איתן שחם

-התוכנית שלך עוסקת בטכנו ופרוגרסיב ,יש אמן שאתה מעריץ ?
"ישנם הרבה אמנים שאני אוהב וגם מישראל אבל במיוחד אני מעריץ את גיא ג'יי, שהקדשתי לו תוכניות רבות. אני מטורף על הסאונד שלו".

-הולנד מפורסמת בסצנת הדאנס החזקה שלה, אבל גם ידוע למשל שהסצנה בברלין מאוד חזקה.
"אין ספק שתעשיית המוזיקה האלקטרונית בגרמניה ידועה מאוד. עוד בשנות השמונים בפרנקפורט היתה סצנת רייבים מפורסמת וברלין כיום היא גם עיר הרבה יותר גדולה. יש גם הרבה קלאברים וותיקים שמציינים שהיום מרגישים בברלין את רוח החופש שאנשים הרגישו בשנות ה-90' באמסטרדם. מצד שני, אין בברלין את הגיוון המוזיקלי שישנו באמסטרדם, אצלהם זה יותר אפלולי. וגם צריך לזכור שאין בברלין דיג'ייז שמרוויחים 150 אלף יורו להופעה כמו ההולנדים”.

 

לילות אמסטרדם (צילום: איתן שחם)
קרי צ'נדלר ב-“Suger Factory" | צילום: איתן שחם

 

הלילה הרביעי: קרי צ'נדלר ואפולוניה ב-“Suger Factory"
אחריי שיצאתי מהשקת הספר "Mary Goes Wild", לציון 25 שנה למוזיקה אלקטרונית בהולנד, שהתקיים במועדון "המילקוואך" ("שביל החלב") על שם מפעל חלב שהיה שם קודם, חציתי אל המועדון ממול, ה"שוגר פאקטורי". שם ידעתי שאשמע את אחד מתקליטני ההאוס הנחשבים בעולם קרי צ'נדלר, ורשימה ארוכה של דיג'ייז נוספים, שהוא בעצמו הרכיב לטובת הערב.

בפנים כולם כבר צוללים אל תוך הלופים של האוס, עם סאונד של טבעות עשן ומסורת אפרו-אמריקנית שמורגשת כל כך בהפקות של צ'נדלר. התאכזבתי קמעה, כי כשהגעתי אל העמדה צ'נדלר בדיוק קם ונעלם עם איזו עלמה  מיסתורית, אבל הוא הרי לא עובד לפי הלו"ז שלי וגם ככה הכל נהדר כשחבר'ה כמו אפולוניה, שונקי ודייד סאונדהורם מנגנים. אז רקדתי, צילמתי והמשכתי הלאה, אל המסיבה הבאה. טראקים מהמסיבה: "Keep Me Inside" ו"Downtown", שניהם של צ'נדלר.

לילות אמסטרדם (צילום: איתן שחם)
פרסום למסיבה ב"דירטי דאץ'" | צילום: איתן שחם

לילות אמסטרדם (צילום: איתן שחם)
היה כיף | צילום: איתן שחם