בשנה האחרונה הפך בורגור (Borgore) - היוצר, המפיק האלקטרוני והדיג'יי אסף בורגר, לאחד המוזיקאים הישראלים העסוקים והמצליחים שפועלים בחו"ל, אחד כזה שנפגש עם דיוויד גואטה ומגניב אותו על הבחורות העירומות שיש לו בטוויטר. הוא העביר את מקום מושבו ללוס אנג'לס, אירח בקליפ את מיילי סיירוס ובן זוגה ליאם המרסוורת', ובקרוב (למרות שאתה זה הוא מסרב לחשוף), הוא צפוי לשתף פעולה גם עם סלינה גומז.
כמו כן זכה בורגור בן ה-25 לשתף פעולה גם עם בריטני ספירס, מטאליקה, סטיב איוקי, הגורילאז, MIA ו-LMFAO, להם מיקסס את הלהיט הענק "I’m sexy and I know it". בין לבין הוא עובד בכל העולם כדיג'יי מבוקש, ולדבריו כבר 6 שנים לא היה בחופש בסוף שבוע.
ב-22 באוגוסט, יום חמישי, ינחת בורגור בישראל, להופעה בביתן 1 בגני התערוכה בתל אביב, בה יארח על הבמה את חברי "הדג נחש", דודו טסה וריף כהן. המופע הפותח יספק דיג'יי "Brain Dead". כל זאת במסגרת "PEPSI MAX MUSIC PROJECT".
-בורגור, מה זו ההופעה הזו מבחינתך?
"המון. בחו"ל השגתי כל דבר מטורף שאתה יכול לחשוב עליו. כל לאס וגאס, כל לוס אנג'לס, קאברים של מגזינים. תל אביב מלאה בפרסומת של ההופעה וזה להרגיש שאני מקבל הכרה בבית, זה עושה לך משהו".
מה צפוי במופע בארץ?
"יהיה מעניין. זה מעין 'דאון' מבחינתי, כי הרבה זמן לא הייתי בארץ. אבל ממש חשוב לי שזה יהיה מדהים. אני אתן את הכי טוב שלי ומקווה שיהיה כיף גדול. עבדתי עם האורחים על מה שיהיה ויהיו דברים מגניבים לגמרי".
-איך בחרת עם מי לשתף פעולה?
"את הדג נחש הייתי שומע הרבה בתיכון ובצבא, הם היו השראה. ריף כהן יש לה קטע מגניב ואני מחפש דברים מעניינים האלה. הצרפתית שלה מגניבה אותי, כי מחפש קטע של עוד שפות ולצרפתית יש כוח אוניברסלי, היא מדברת להרבה אנשים בעולם. אתה יודע, יש הרבה אמנים ישראלים מדהימים וחבל שלא כל העולם יודע עברית. יש פה אמנים ותיקים שהלוואי והיו מבינים מה הם אומרים".
-התחברת עם דודו טסה לטראק על בסיס פריד אל אטראש.
"כן, זה ממש מגניב. ישבתי איתו לפני הרבה זמן. לא בא לנו לעשות דאבסטפ או משהו על שיר קיים שלו. אמרתי בוא נביא משהו חדש והוא הביא רעיון של פריד, ששובר מסגרות וממש לא מה שציפו מאיתנו. זה לא רמיקס ל'הלילה לא'. בעולם עפים על זה, אוהבים את זה".
-העולם זה התחום שלך.
"אני השנה רץ בכל העולם מהופעה להופעה. עשיתי יותר מ-200 הופעות השנה סך הכל. אני מתקלט את החומר, ואירחתי את מיילי סיירוס בהופעה בלוס אנג'לס, בכריסטמס שנה שעברה, אבל בדרך כלל אני לא מארח. אירחתי גם את אחותי באוסטרליה, היא הופיעה איתי. גם בפסטיבל 'אולטרה' הופיעה איתי היא זמרת".
-מה עובר עליך בזמן ההופעה?
"היום כדי להיות דיג'יי צריך לחפש את המיוחד. זה מה שעזר לי להצליח ועוזר לי, שההופעות מגניבות. אני תופס מיקרופון, שר ומדבר עם הקהל, יש אינטראקציה. סך הכל זה מלחיץ. כי אם אני אומר לקהל לעשות משהו והם לא יעשו? אז זה פאדיחה. למשלי לי זה לא קרה עד היום. עוד קטע זה שאני מדבר באנגלית ולפעמים ממש מתרגש ובורחות לי מילים קצת, אבל בסך הכל הכל בכיף".
-איך בעצם עשית את הקפיצה לזירה העולמית?
"התחלת לתקלט ברצינות שלושה חודשים מאז שהשתחררתי. אני חי ככה מאז 2009. אני לא מפסיק להסתובב. הבסיס שלי הפך להיות לוס אנג'ל לפני 6 חודשים אחרי שכל הזמן זה היה תל אביב. חייתי במלונות רוב הזמן, מיבשת ליבשת".
-מה נתן לך הביטחון שאתה מספיק טוב?
"זה הכל במחשבות. היתי מסתכל על הרבה עסקים עוד כילד ואמרתי שמגניב שהבית קפה הזה, או מה שזה לא יהיה, קורה בישראל, אבל סך הכל פה יש 7 מליון אנשים ועניין אותי לפתח עסק בינלאומי. בתיכון חיפשתי מה אפשר לעשות בעולם, כי ישראל קטנה בסך הכל. צריך לחשוב בגדול, לא משנה מה אתה עושה".
-איך התחלת את העיסוק במוזיקה?
"התחלתי לנגן בגיל 3. בגיל 5 וחצי עליתי לכיתה א', בית ספר לאמנויות בתל אביב ואז תלמה ילין. היתה הפסקה בצבא ואז חזרתי לזה. בצבא הייתי מד"סניק בנח"ל. הייתי בכושר טוב. רצתי חצי מרתון ירושלים וחצי מרתון תל אביב כמה פעמים".
-מהם מקורת ההשראה שלך כיוצר?
"אני חייב כל הזמן לבדוק מה קורה כרגע. אני כל הזמן עם האצבע על הדופק, כדי לא להוציא משהו שהוא לא מגניב. אני מקשיב לסטים של קולגות, דיג'ייז אחרים, שומע מה מנגנים, רואה למה קהל מגיב בהופעות. אני מקשיב למה שקורה ומנסה להביא רעיונות משם, וכמובן שחשוב לי להישמע מקורי ולהביא דברים מחדשים. הגעתי מג'אז מטאל ואני משתמש ברקע הזה. נהנה גם לשמוע פופ, נהנה להכניס השפעות ואלמנטים, צריך לערבב הכל ולחדש".
-כולל את מיילי סיירוס.
"שמע, רציתי שזה יקרה אז זה קרה. תמיד אמרתי לעצמי כשהתחלתי את המוזיקה שחיפשתי ללכת הכי קיצוני שאפשר, ומה יפוצץ לאנשים את המוח? אמרתי מיילי סיירוס, זה יהיה פסיכי. מיילי עפה על המוזיקה שלי. וגם יש לי תדמית של 'ילד רע' והיא חיפשה לשבור את הדיסני. נתתי לה לגיטימציה לצאת מהעולם הזה, אתה יודע. יש לי בקרוב שיתוף פעולה עם עוד מישהי מגניבה. באותו סדר גודל".
-סלינה גומז?
"לא יכול לחשוף".
-מה זה "ילד רע"?
"תסתכל בטוויטר שלי ותבין. זה בעיקר בחורות ערומות ששולחות לי תמונות כל היום. הרבה מהתכנים שלי מאוד סקסיים".
-אתה מוקף בסקס?
"הרבה פעמים בהופעות שלי לקראת סוף ההופעה זה אני ובחורות חצי עירומות על הבמה, שקופצות מהקהל. וזה מעריצות, אני לא משלם להן. זה לא עניין של מראה, אלא מה אתה משדר, מה אתה אומר. זה הולך לטובתי בסך הכל. הייתי עכשיו בשתי הופעות בפולין ו-80 אחוז מהקהל היו בחורות. 800 מתוך אלף, זה קטע".
-בחו"ל סקס וסמים זה קטע יותר חזק מבארץ?
"אני לא משחק בסמים, אז אני לא יכול להגיד לך. ממה שאני רואה בארץ לא פראיירים".
-איך זה שדווקא אתה לא נעזר בחומרים כדי לתפוס ראש?
"כל בן אדם עובד עליו משהו אחר, שעושה לו משהו. באך ובטהובן עושים לי משהו מיוחד, משהו אחר מאדם רגיל. זו המוטיבציה שלי. למצוא את השיר הנכון, לכתוב אותו, ולהפיל אותו מול אלפים שעפים באויר - זה הסם שלי. סמים רק יטשטשו לי את התקופה הזו ואני אשכח כל מה שקרה. אז מה? כל מה שעבדתי בשבילו אני לא אראה מה שעשיתי? אני לא אזכור? אני רוצה לחזות בדברים כשהם קורים לי, לא להיות הפוך שזה קורה".
-מה הדבר הכי הזוי שקרה לך בהופעה?
"לא היה משהו שלא היה לי בהופעה. אין שום דבר בספר שלא קרה לי, דברים הכי קיצוניים שאתה יכול לדמיין. ניסו לעשות איתי סקס על הבמה, פתחו לי רוכסן של מכנסיים, ומבחירה אמרתי אולי נחכה רגע. בנות עולות לבמה כל הזמן, זה כבר חצי בדיחה אצלנו בטור. זה לא יוצא דופן".
-אתה מהישראלים הכי מצליחים בתחום בחו"ל.
"ואני גאה בזהות שלי. אני גם אומר שאני שמח שעשיתי צבא. אני אוהב את המדינה שלי בטירוף, וחשוב שיעשו צבא. ברמה הגלובאלית, תחשוב על ילד בן 18 שמקבל כזו מחויבות, גם אם הוא יתנדב בבית אבות למשל, במקום צבא, זה תרומה לחברה. ואם לא - אז כלא הופך אנשים לאחרים. אחותי שהרגע סיימה צבא ואנשים אחרים שסיימו אני רואה אותם מתנהגים כמו אדם בן 35 באמריקה, שלהם אין את זה שם, וחבל שלהם אין שירות כמו אצלנו. מה שבטוח, את הילדים שלי אני ארצה לגדל בישראל. אני 6 חודשים בלוס אנג'לס ואי אפשר לגדל שם ילד. כי הכל שם כזה קיצוני. אין כמו בארץ".
-משנה למישהו בתעשייה הזו שאתה ישראלי?
"אמ איי איי יצא נגדי בטוויטר ויצאתי עליו חזרה ואחרי זה לא שמעתי ממנו. ביום של המרמרה היתה לי הופעה במנצ'סטר, במקום שמאוד פרו-פלסטיני. יצאתי מהרכבת, היו שם דגלים והפגנה בבניין של הבי.בי.סי, וההופעה שלי באותו ערב היתה סולד אאוט 1500 איש, כשעל הפוסטרים רשום 'ישראל'. אני בן 25 והקהל של בגילי. אין להם כוח למלחמה או דת או העדפה מינית או פוליטיקה. אנחנו 2013. למי אכפת השטויות האלה. רוצים לעשות מוזיקה וכיף, זה מה שמעניין אותם".
-יש בכלל מקום לחברה באורח החיים שלך?
"זה לא הזמן כרגע. יום אחד זה יקרה, אבל כרגע זה ברמת ההרבה חברות".