בלי יותר מדי רעש וצלצולים, בענווה אופיינית, theAngelcy הצליחו לסגל לעצמם שגרה של הצלחה. התרגלנו לשמוע על הישגים מפתיעים כמו סיבובי הופעות בחו"ל, אולמות מלאים בכל רחבי הארץ ורצף יוצא דופן של הופעות סולד-אאוט בבארבי. שנה וחצי חלפו מאז צאת אלבום הבכורה שלהם, "Exit Inside", ואפשר היה לחשוב שהלהקה כבר תקח הפסקה כלשהי. אבל רגע לפני שהלהקה מתכנסת לעבודה מרוכזת על האלבום השני, היא מוכיחה שתמיד אפשר להמשיך ולעלות. הפעם הם מוציאים קליפ ראשון, ישירות אל מרחבי הרשת הבינלאומית Vevo. וכמו שאפשר היה לצפות רק מהם, הקליפ החדש ל"My Baby Boy" כל כך יפה שההצלחה שלו לא צריכה להפתיע, רק לשמח.

מילים ולחן: רותם בר אור בימוי: נוני גפן עריכה: אודי נאור צילום: דניאל מילר

ארבע השנים שחלפו מאז שהלהקה קמה היו גדושות מאוד, ובכל זאת איכשהו קרה שהקליפ החדש הוא גם הראשון שהאנג'לסי הוציאו אי פעם. "דברים פשוט קרו מהר והרבה, ואף פעם לא הגענו לזה", אומר רותם בר אור, סולן ומנהיג הלהקה. "לפני שהאלבום יצא היינו כל כך שקועים בהפקה המוזיקלית שהתחלנו לחשוב על השחרור שלו די ברגע האחרון, ולא הצלחנו למצוא את הזמן להתרכז בזה כמו שצריך. כחלק משחרור האלבום באירופה היה ברור שאנחנו צריכים להתחיל לייצר קליפים. ואז גילינו כמה זה קשה", הוא מודה. "לקח לנו יותר מחצי שנה להצליח לעשות קליפ שאנחנו בסדר איתו. אנחנו חבורה די ביקורתית, ולא הבשלנים הכי מהירים באופן כללי. בסוף אנחנו גם לא יודעים להגיד אם יצא טוב או לא".

עוד ב-mako מוזיקה:

אמש, רגע לפני שהקליפ נחשף, בר אור כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "כל פעם שהשיר הארור הזה יוצא (וזה קרה כבר כמה וכמה פעמים) - יש קרבות, הפצצות, חטיפות ושריפות". הוא נכתב בהשפעת מבצע עופרת יצוקה ויצא כסינגל רשמי רגע לפני מבצע צוק איתן, כך שאפשר להבין את התחושה שרובצת מעליו קללה כלשהי. מצד שני, נדיר למצוא תקופות שקטות בארץ, וזה בעצם מה שעומד מאחורי השיר. הם נשארו נאמנים לרעיון הזה גם בקליפ החדש לשיר, אבל לא בדימויים ישירים וקיצוניים של מלחמה כפי שחשבו שיעשו בהתחלה, לדבריו של בר אור. "חיפשנו רעיון שלא ייברח מהרגש של השיר, אבל גם לא יעשה שימוש בחומרים המיידיים של המלחמה והזוועה – אפילו המילים האלה גורמות לקורא להיחסם, כך גם כל הדימויים הישירים. היינו צריכים דימוי שהוא רגשי ולא פוליטי, כי השיר הזה הוא שיר של מחאה רגשית (או ייאוש רגשי), לא פוליטית".

האנג'לסי (צילום: Pierre Veillet,  יחסי ציבור )
מחאה רגשית, לא פוליטית. האנג'לסי | צילום: Pierre Veillet, יחסי ציבור

רוצים למלא את ה"בארבי" המקומי בכל עיר

אך גם במציאות כזו יש הרבה מקום לחלום. וכן, חלק מהחלומות נמצאים מעבר לים, אבל ממש לא כולם. יציאת האלבום שלהם באירופה וסיבוב הופעות בצרפת אליו ייצאו בשבועות הקרובים, הם האחרונים בשורה של הישגים בינלאומיים, כשפסטיבלים ענקיים באירופה כבר מאחוריהם יחד עם מועדונים רבים התמלאו לקראת בואם. למרות זאת, הצניעות שמאפיינת את האנג'לסי קיימת גם בחלומות שלהם. "אנחנו תמיד אומרים שהיינו רוצים להיות מסוגלים למלא את ה'בארבי' המקומי בכל עיר בעולם, זה יכול להיות מדהים", בר אור משתף. "אנחנו לא כל כך חולמים על איצטדיונים ופסטיבלי ענק. זה יכול להיות מגניב מאוד אבל זה לא נשמע לנו כמונו". בינתיים, הלהקה חותמת פרק בפעילותה ונפרדת מהמופע ומהשירים שנוגנו בכל אחת מ-200 ההופעות שעשו עד היום. "בנובמבר מאיה (שמנגנת על ויולה – נ.ב.) יוצאת לחופשת לידה וכולנו איתה. כשיהיו שירים חדשים נחזור להופיע גם בארץ, אבל זה יכול לקחת זמן. מה שנקרא You Can't Hurry Love".

ההזדמנויות הקרובות לראות אותם בישראל יתרחשו בדימונה ב-Dude ב-10.10, בבארבי תל אביב ב-22.10 ובפטריה בקיבוץ דן ב-23.10.