חברי להקת רד הוט צ'ילי פפרס נחתו היום בישראל (בסביבות השעה 16:00) ויופיעו מחר (שני) על הבמה בפארק הירקון בתל אביב. בדקנו עם כמה מהמעריצים האמיתיים שלהם - מוזיקאים ואנשי מוזיקה מקומיים - מה צפוי לנו בהופעה, אילו שירים הכי מדברים אליהם וכמובן למה באמת כדאי לכם לפלס מקום בין ההמון ולקפוץ מול אנתוני קידיס ופלי בשורה הראשונה.
>> רשימת השירים של הרד הוט צ'ילי פפרס בהופעה בישראל
>> עשר תחנות בקריירה של הרד הוט צ'ילי פפרס - כתבת ענק
>> כך תיראה ההופעה של הצ'ילי פפרס: החווייה מפסטיבל "רוק וורכטר"
>> הצ'ילי פפרס ינחתו בארץ עם המשפחות ויישארו לכמה ימים
>> פלי ואנתוני קידיס במסר למעריצים בישראל: "זוכרים את הלל סלובק"
>> הצ'ילי פפרס נכנסו להיכל התהילה של הרוקנ'רול
>> 20 שנה לאלבום "Blood Sugar Sex Magik"
קוואמי - "Knock me Down
"עד שיצא האלבום "קליפורנקיישן" בשנת 1999 הייתי מעריץ מטורף ולא רק זה, במקרה יצא שאני הייתי העורך המוזיקלי הראשון בארץ שעשה מרתון שלהם בזמנו גל"צ בשנת 1995, כשיצא האלבום "one hot minute". עם הזמן התחלפה אהבתי לפפרס באהבה גדולה לקריירת הסולו של ג'ון פרושיאנטה, שלדעתי כיום לא רחוק מההרפתקנות המוסיקלית שהציגו בזמנה הפפרס. אומנם אני קצת פחות מתחבר לפאזה שלהם בעשור האחרון אך מבחינתי "mothers milk" ו "blood sex suger magic" הם אלבומים מכוננים בתרבות הרוק.
"השיר האהוב עלי שלהם הוא "knock me down" מאלבום החלב כמובן, יש משהו בשיר הזה, שנכתב לאחר המוות של הלל סלובק, שמשלב את כל האלמנטים הכי טובים של הפררס. למרות שהליריקה שלו היא עצובה וקורעת לב ברמות שאין לתאר המוסיקה מאוד אנרגטית מתפרצת. זה בעיני המהות של הפפרס, לדעת לשלב בין משהו כה מדכא עם משהו סופר אנרגטי. מכיוון שעדיין לא יצא לי לראות הופעה שלהם, כנראה שאגיע לצפות בקידיס מביא את כל כולו לבמה".
שי להב- Give it Away
"זה ישמע אולי קצת מוזר אבל מכיוון שאני מאוד מעריץ את הלהקה אני מעדיף לוותר על ההופעה משתי סיבות - אחת, רצה הגורל וחוץ ממטאליקה, כל להקתי שאהבתי וראיתי בלייב הפסיקה לדבר אלי משום מה ושנית, אני באמת מעדיף הופעות אינטימיות וקצת קשה לי עם הופעות איצטדיונים. ועדיין, אני די בטוח שההופעה הזאת הולכת להיות אחת הטובות והגדולות בארץ כי הפפרס עושים את זה הכי טוב באיצטדיונים.
"מבחינה אישית אני יכול להגיד שהפפרס היו להקה מכוננת מבחינת קספר. כשאורן הביא לי בזמנו את "give it away", שהוא גם השיר האהוב עלי, מוקלט על וידאו הבנתי שזה בדיוק הכיוון של הקספרים - מוזיקת רוק רקידה, זה בדיוק מה שאנחנו רצינו לעשות. הקצב של הפפרס קנה אותנו, זה מאוד חדש ומגניב ובסופו של דבר התברר כנדבך מאוד רציני בהשפעות של הקספרים. אני באמת שמח בשביל כל מי שהולך להופעה מכיוון שאתם הולכים לראות את אחת הלהקות הכי גדולות אי פעם שאפילו ייסדו ז'אנר משל עצמם, בעיני הם באמת כמו הביטלס והרולינג סטונס".
פיטר רוט - Suck my Kiss
גיליתי את הפפרס כשיצא האלבום שלהם "blood sex suger magic", והם העיפו אותי. יצא לי לראות אותם בניו יורק במדיסון סקוור גארדן בשנת 1995 ואני יכול להגיד שזאת הייתה הופעה מדהימה. באמצע ההופעה, איגי פופ עלה לבמה, פשוט נופף במהלך שיר שלם, ירד מהבמה והלך הביתה.
השיר האהוב עלי הוא "suck my kiss" שמחזיר אותי אחורה לתקופה מאוד יפה בחיים שלי: אני הייתי בחור צעיר ואנרגטי, בדיוק התחלנו לפרוץ עם מוניקה סקס בארץ והריף גיטרה והבאס בשיר הזה פשוט העיפו לי את השכל. בעיני השיר הזה תופס הרבה ממהות הלהקה שבנויה בעיקר על גרוב לא מתפשר ונגינה מדוייקת, הדוקה ובועטת. אמנם אני לא אגיע להופעה הפעם מכיוון שיש לי מחוייבות משפחתית אבל אני באמת ממליץ לכולם ללכת לראות, מעבר לזה אני ממליץ לכם להדחף, להזיע ולהתקדם קדימה כדי שתוכלו להרגיש את האווירה הבאמת מיוחדת שהלהקה הזה יוצרת על הבמה.
גדי אלטמן - One Hot Minute
"אני מעריץ שרוף ויש לי כבר כרטיסים לי ולאישתי ואנחנו כנראה מאוד נהנה על הדשא מולם. אני מצפה לשמוע הרבה מאוד מהשירים שהיו חלק בלתי נפרד מהתהליך התבגרות שלי והיוו גם אבני יסוד שעליהם גדלתי והתחנכתי מבחינה מוסיקלית. השיר הראשון שלמדתי לנגן על גיטרה חשמלית היה "under the bridge" ובכלל באותה תקופה כל מי שהסתובב עם גיטרה ניגן משהו מהאלבום שלהם "blood sex suger magic".
"החוויה הכי זכורה לי מהפפרס היא היום בו התיישבתי על המיטה ושמעתי לראשונה את "One Hot Minute", האלבום הזה, שדווקא היה פחות אהוב על חברי הלהקה, מכיל בתוכו את כל מה שאני כל כך אוהב בפפרס: הרטרו פאנק הזה שבכלל לא ידענו שהוא רטרו והסול והגרוב של קידיס שהיה כל כך זר אך עם זאת הרגיש כה מוכר. יצא לי לנכוח בהופעה של ג'ון פרושיאנטה בשנת 2000 ואני לגמרי יכול להגיד שהיא הייתה משנת חיים. אני בא עם ראש פתוח ומקווה שזה יקרה גם בהופעה של הפפרס. כמו כן, אני קורא כאן לראשונה לביטול טבעת הזהב בהופעות, זה לגמרי מיותר".
ליבי בירן- Road Trippin
"מכיוון שלא יצא לי עדיין לראות אותם בהופעה אני כמובן אלך. הפפרס תמיד מתקשרים לי לתחילת דרכי במוסיקה, כאשר התחלתי לגלות את הגיטרה נורא אהבתי לנגן שירים שלהם וגם השירים הראשונים שניגנתי על תופים היו שלהם.
"השיר שלהם שהכי מרגש אותי הוא "רואוד טריפין". יש משהו בטיולים ובדרכים שמדבר אלי אישית ואני גם מרגיש שהפפרס מבינים את זה כל כך טוב. יש לי ציפיות גבוהות מההופעה הזאת. אני ממש מקווה שקודם כל הרמה המקצועית תהיה גבוהה ושהרמה הזו, בעזרת אהבתו של הקהל הישראלי, תביא אותנו לרוקנרול אמיתי עם ריקודים, קפיצות, בלאגן ואנרגיות שלא נגמרות. אם הם יצליחו להעניק לנו חזרה את כל האהבה שיש פה כלפיהם כולנו נהנה מעל ומעבר".
נוי אלוש - Otherside
"אני מעריץ את הפפרס כבר שנים ומתכוון ללכת להופעה, אך קצת חושש. מדיווחים שקיבלתי מחו"ל הבנתי שההופעות בעבר היו יותר מבריקות וכיום הן קצת חסרות אנרגיה. אבל בגדול אני מאמין ומקווה שתהיה הופעה מעולה, הן בגלל כמות הלהיטים, הן בגלל האהבה הרבה שרוחשים בארץ ללהקה הזאת וכמובן שחייבים לפצות אותנו על הביטול הכואב של 2011. אז מבחינתי, הכל אמור להתחבר ולעבוד כמו שצריך.
"מה שאני כל כך אוהב בפפרס זה הייחודיות שלהם, הם מעולם לא התביישו לעשות שילובים הזויים בין ז'אנרים בתקופה בה שלטו בכיפה הגראנג' והמטאל הרך. שלושת השירים האהובים עלי שלהם (כי לא הצלחתי לבחור אחד) הם:"by the way" ,"otherside" ,"suck my kiss", אני כל כך אוהב את היכולת שלהם לבצע שיר רוק ופאנק משוגעים ואז להתלבש על איזה בלדה יפהפייה. גם הפשטות של הלהקה קונה אותי, הם סך הכל שלושה נגנים אבל ברגע שמצרפים להם את המפיק הנכון הם נשמעים כמו עשרה וירטואוזים לפחות".
לירון תאני - האלבום Mothers Milk
"כבר יצא לי לראות שתי הופעות של הפפרס: אחת, בשנת 1991 ברדינג והשניה, בצרפת בשנת 1995. בהופעה השניה אפילו הוזמנתי להשתתף באפטר פארטי, שאגב, התקיימה במועדון דראג מפורסם בעיר. במסיבה זכיתי להווכח שגם מלכות דראג מעריצות את דייב נבארו (הגיטריסט הקודם של הפפרס) בצורה מטורפת.
"ההופעות שלהם בהחלט מדהימות, קידיס תופס את מרכז הבמה ושולט בה ללא עוררין ובמהלך כל ההופעה ניתן להרגיש את כמות האנרגיה הרבה שיש באוויר. קצת קשה לי לבחור שיר אהוב כי האלבום "mothers milk" הוא אחד האהובים עלי ובאמת שכל שיר בו הוא פייבוריט שלי. הפעם החלטתי לוותר על ההופעה מכיוון שאני מעדיף להשקיע את מרצי באלה שעוד לא ראיתי אבל אני יכול להגיד שממה שיצא לי לראות, צפוייה הופעה באמת מדהימה".
דני סידס - Breaking the Girl
"את הפפרס יצא לי לראות פעמיים: פעם אחת בתחילת שנות התשעים בניו יורק, לאחר שהוציאו את אלבומם "blood sex suger magic" ובפעם השניה בצרפת, לאחר האלבום "one hot minute". אנתוני קידיס וחבורתו הם מוסיקאים בחסד עליון ולדעתי הם אחת הלהקות הכי חשובות שהוקמו בעשרים שנה האחרונות.
"אין להם אלבום אחד שניתן להגדיר אותו כנפילה, גם אלו שיצא לאחר קליפורנקיישן. לפפרס יש המון שירים שאני מתחבר אליהם אבל האהוב עלי הוא כמובן "breaking the girl", ובכלל אני חושב שהשיר הזה מייצג משהו מאוד מיוחד בפפרס - היכולת שלהם לייצר להיטים לצד התנסות מוסיקלית מאוד רחבה, תמיד יש להם איזון בין להיטים גדולים לקטעים של מוסיקה הרבה יותר מורכבת ומאתגרת. על ההופעה הפעם אוותר, הן בגלל שכבר ראיתי אותם פעמיים והן בגלל שאני לא מרוצה ממיקום ההופעה אני מעדיף לנצל את נסיעות העסקים הרבות שלי ללונדון ולתפוס אותם שם".