ליאור עקיבא חגג השבוע את יום הולדתו ה-27 והזמין למועדון בתל אביב את החברים מהעונה הקודמת של כוכב נולד איתם הוא שומר על קשר - אדיר גץ, אורן קוקו, שאולי וקנין, נאור אלבז, עידן עמדי, אנשים איתם הוא מדבר בטלפון אחת לכמה ימים.
מדובר בחגיגה כפולה שכן כעת הוא מוציא שיר חדש בשם "אלה-הופה", שיר ים תיכוני קצבי עם מילים שכתב עקיבא עצמו לפני לחן של הלחין הרומני קוסטי ושיר של הזמרת הבולגריה אנדרה. את ההפקה המוזיקלית עשו סאונד-הום מיוזיק.
השיר יוצא כסינגל שני (הראשון היה "סיכוי לאהוב") מתוך מה שצפוי להיות אלבום הבכורה של עקיבא. בניגוד לאמנים ישראלים אחרים שלקחו שירים בולגריים ועברתו אותם, עקיבא עובד "לפי הספר" וקנה את הזכויות על השיר באלפיים יורו. ההקלטות עלו לו ששת אלפים שקל, כשהסכומים האלה מגיעים מהמשקיע שלו, האמרגן יורם סרוסי (SYD).
"הלכתי על ים תיכוני קצבי כי זה מושך אותי, לא בגלל שזה מה שמצליח עכשיו"
-למה דווקא ים תיכוני קצבי?
"אני אוהב אתך הקהל הים תיכוני, את הקהל המזרחי, השירים יותר שמחים וקצביים וזה העמך שבעם. אני נורא אוהב שירים ישראלים, אבל הקול שלי והביצועים שלי יהיו יותר טוב בדאנס הים תיכוני. לא בגלל שזה מה שמצליח עכשיו, זה מה שמושך אותי. אני טוב בזה לא פחות מבבלדות ישראליות".
-גדלת בנהרייה, מה שמעו בבית?
"שמעו מוזיקה מזרחית, ערבית, ישראלית. להורים שלי קוראים אלי וז'קלין עקיבא, הם כבר פנסיונרים, בני 69 ו-63, גדלתי אצלם, במשפחה מרוקאית. סבא שלי ניגן הרבה על עוד את כל השירים של החפלות. יש לי אחות אחת בשם נטלי שגדולה ממני בשנה והיא מנהלת של המשביר לצרכן בנהרייה".
-מתי אימצו אתכם?
"ההורים אימצו אותנו כשאני הייתי בן חודש ואחותי בת שנה בערך. אנחנו אח ואחות מאותו אבא ואותה אמא בברזיל. אני לא יודע כלום על ההורים הביולוגיים שלי, מי הם, איך קוראים להם, במה הם עובדים, איפה הם גרים, אם הם חיים או מתים, אני גם לא יודע באיזה שמות נולדנו אני ואחותי ומה שם המשפחה, אם י לנו אחים או אחיות או עוד משפחה. לא פתחתי את תיק האימוץ למרות שהיתה לי הזדמנות".
"אני יודע שנולדתי או בריו או בקורטיבה, אבל לא חיפשתי את הבית"
-למה לא פתחת?
"מפחד של מה שאני אגלה שם. אני לא מרגיש מוכן לזה עדיין. אני לא רוצה לדעת דברים שלא אקבל אותם. לא יודע מה יספרו לי, מי אני באמת, מה אמצא, יש אצלי פחד מהלא נודע. זה מעגל שמתישהו אני אצטרך לסגור, אבל בינתיים אני מפחד. אחרי שאתבסס בחיים כזמר מבוסס שעובד, אולי אז אתפנה לטיול שורשים. זה תמיד בראש יהיה לי - לפגוש את ההורים שהולידו אותי".
-אחרי הצבא עשית טיול בברזיל.
"עשיתי טיול אבל לא של שורשים, אלא טיול עם חברים אחרי צבא. הייתי בריו דה ז'אנרו ובקורטיבה, ביערות הגשם ובאמזונס. אני יודע שנולדתי או בריו או בקורטיבה, אבל לא חיפשתי את הבית, לא היה לי מידע כדי להגיע לבית, למקור שממנו באתי. תמיד בראש עברה לי המחשבה הנה אני פה בברזיל, למה שלא אלך ואחפש לקבל מידע כלשהו. אבל בגלל הפחד זה לא התממש".
"רק בכוכב נולד התחלתי לחשוב לפתוח את התיק אימוץ"
-ואחותך?
"אני ואחותי בקצר של דיבור על זה, אנחנו לא מרבים לדבר על זה. היא נשואה ואני לא רואה אותה הרבה. לא יצא לנו הרבה לדבר על זה בחיים. היא תמיד רצתה ללכת ולנסות לגלות, רצתה לפתוח את התיק האימוץ ויכול להיות שהיא עשתה את זה ואני לא יודע. אמרתי לה 'תעשי מה שתעשי - אני לא רוצה לקחת חלק במידע הזה ובחיים האלה. מתי שאני ארצה - אז רק תשתפי אותי'".
-יכול להיות שהיא יודעת את כל הסיפור ואתה לא?
"כן, זה יכול להיות. רק כשהייתי בכוכב נולד התחלתי לחשוב על זה. צילמו אותי אז לוידיאו שבו סיפרתי שאני מאומץ, אבל עשו לי ברית מילה ובר מצווה. אם לא היו שואלים אותי לא הייתי מוציא את זה".
-בבית ספר ידעו?
"בחטיבה העליונה ידעו. אני לא זוכר איך זה יצא. אף פעם לא התביישתי בזה. היו קוראים לי 'כושי' ושישליק' כי היו לי תלתלים, אבל אני 1.87, לא בחור קטן, ואף פעם לא הרמתי יד על מישהו ולא באמת נאלצתי להתמודד עם זה. לפעמים הרגשתי שונה מאחרים, למשל במסיבות כיתה, כי הייתי הילד המוזר. אבל אהבו אותי כי שמרתי על הילדים הקטנים. הייתי הכי גדול מכולם".
_c.jpg "ליאור עקיבא פרומו דוגמנית (צילום: משה נחומוביץ')")
-בצבא שירתת במשמר הגבול.
"הייתי צריך להיות בהנדסה קרבית, אבל רציתי מג"ב כמו אח של אמא שלי. לא הסכמתי להתפנות מהבקו"ם להנדסה קרבית ובסוף לקחו אותי למג"ב. שירתי בפלוגת סיור ליד ג'נין עוד לפני שהיתה גדר. הייתי חייל בלגניסט, אבל ישבתי בכלא רק פעם אחת כשנרדמתי בשמירה. אפילו אהוד ברק או מישהו אחר מהגנרלים לשעבר אמר שחייל שלא ישב בכלא הוא לא חייל".
-היית בסיטואציה של קרב?
"הייתי בתקרית ירי קשה בפיגוע בגדיש. שני מחבלים נכנסו ליישוב והרב"ש שהכרתי נהרג. היינו צוות שלישי שהגיע למקום. ירינו ואחרי עשר דקות הגיעו עוד כוחות. בסוף חיסלו אותם קצין אג"ם ועוד קצין גבוה. בשגרה היינו עושים מעצרים. זו היתה העבודה, והעצורים היו רואים אותי וישר עולים לג'יפ, אבל רוב הפעולות היו בילוש".
"טמירה ירדני התעקשה שאני אשיר"
-מה אתה זוכר הכי הרבה מכוכב נולד?
"המון זיכרונות, אבל יש את הדרך שבה התקבלתי. הגעתי לאודישנים בגני התערוכה. נכנסתי לכיתה עם 50 איש והייתי אחרון. הרבה שם שרו יפה וכבר חשבתי שבגלל שאני אחרון אין לי סיכוי וקמתי ללכת. ואז באה אלי טמירה ירדני המפיקה ומול כולם שואלת אותי 'לאן אתה הולך? גם אם אתה אחרון, בוא תשיר'. לא רציתי לשיר, אבל טמירה לחצה עלי, וחזרתי ועשיתי את האודישן ועברתי ואני שמח על הזדמנות שהיא נתנה לי. הרגע שטמירה ירדני קיבלה אותי זה הרגע שאני הכי זוכר מהתוכנית".