שמחים שאתה בא, אקסל רוז | צילום:
Jason Merritt, GettyImages IL
אני בן 12, אופפת אותי התרגשות שלא חוויתי כמותה עדיין. לפני רגע ירד מהבמה בפארק הירקון בריאן מאי מלהקת "קווין" ועכשיו אני קופץ עם עוד כמה אלפי אנשים לצלילי השיר של פול מקרטני, "Live And Let Die", החיים לא יכולים להיות טובים יותר.
התחושה הייחודית הזו שטפה אותי שוב כאשר ראיתי את אקסל רוז וחברי להקתו "גאנז נ' רוזס" בפסטיבל "הלפסט" בצרפת. אודה ואגיד שאת אקסטזת ההתלהבות ליוו הרבה רגשות סותרים. שמעתי הרבה על קולו הרעוע של אקסל, על האיחורים המוגזמים ועל הקפריזות של הג'ינג'י הפרוע.
הבנתי שמדובר בתחושת שווא כאשר ההופעה החלה כחמש דקות לאחר שהלהקה הקודמת סיימה לנגן. לבמה עלה אנסמבל מכובד שכלל שלושה גיטריסטים, שני קלידנים, בסיסט, מתופף ואקסל פאקינג רוז. השיר שפתח את המופע הוא שיר הפתיחה והנושא מאלבומו האחרון של אקסל, "Chinese Democracy". ממנו עברה הלהקה לאחד הלהיטים הגדולים שלה ושל סוף האייטיז, "Welcome To The Jungle". היסטריה. "It's So Easy" השיר הבא באלבום הראשון "Appetite For Destruction" היה גם השיר הבא בהופעה, ובהמשך נוגנו עוד לא מעט שירים מאותו אלבום משפיע כל כך.
גם לאלבום הכפול "Use Your Illusion" היה ייצוג מכובד עם כמה להיטים, חלקם ארוכים ומורכבים ביותר כמו "Estranged" או המנון החורף האולטימבטיבי "November Rain". גם מ"דמוקרטיה סינית", האלבום האחרון של הלהקה, נוגנו כמה שירים, שנשמעים מדהים בלייב, אפילו יותר מאשר במערכת הביתית. בנוסף ללהיטי הלהקה, אקסל נתן לכל אחד מהחברים סולו משלו, ולשניים מהם אפילו שיר שלם. כאשר עלה הגיטריסט רון "באמבלפוט" ת'אל (שכבר ביקר בארץ כאשר התארח אצל להקת המטאל סיילם) לנגן את שירו "Glad To Be Here" הבנתי בדיוק על מה הוא מדבר וחייכתי בהודיה ושמחה מרובה.
אקסל עצמו, בניגוד לכל השמועות, שר מדהים. הוא לא מוותר לעצמו ועולה לכל התווים הגבוהים, איתם הוא כל כך מזוהה ופוגע כמעט בכולם. כאשר אקסל התרסק פיזית על הבמה, שניה לפני שהחל לשיר את הלהיט "Sweet Child Of Mine", הוא לא התבלבל לרגע, קם באלגנטיות, חבש את כובע הקאובוי שלו והמשיך כאילו כלום לא קרה. מקצוען אמיתי. המקצוענות של אקסל ניכרת גם בבחירת חברי הלהקה, באפקטים, בתאורה ובעיצוב הבמה ובמיוחד בזרימה של ההופעה. אין רגע אחד שנראה נתון ליד המקרה, שזו מבחינתי אולי הנקודה היחידה שהפריעה לי. מצד שני ראיתי את אקסל אוכל את רצפת הבמה. מה יותר אנושי מזה?
לסיכום, גאנז נ' רוזס 2012 הם מכונת הופעות משומנת שמנגנת באיזור השלושים פלוס שירים בהופעה (בהופעה שנערכה לאחרונה באיטליה הלהקה ניגנה 37 שירים!). מעבר ללהיטים ולקטעי הסולו של הנגנים, גאנז מנגנים גם לא מעט קאברים, חלקם הופיעו באלבומים (knocking on heaven's door, whole lotta rosie) חלקם לא (Another Brick In The Wall", dead flowers") אבל כולם תורמים למטרה אחת - הופעה מעולה שתזכיר לכם למה רוקנ'רול זו המוזיקה הכי חיה שיש ולמה גאנז נ' רוזס ואקסל רוז היוו אבן-דרך לכל כך הרבה להקות שפועלות כיום.
לכן, אל תאמינו לביקורות, כולל לזו שאתם קוראים עכשיו, ופשט תגיעו לפארק הירקון לראות את גאנז אנד רוזס בהופעת רוק שאולי תחזיר לכם את רוח הנעורים ואולי תעשה אפילו יותר מזה. תודה לך אקסל, I'm sure glad to be here.
>> ראיון עם הקלידן דיזי ריד: "קבלת הפנים בישראל היתה הכי חמה בעולם"
>> לראיון עם דיג'י אשבה, גיטריסט גאנז נ' רוזס
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן