בגיל 22 בלבד, ואלרי חמאתי בהחלט יכולה ללכת עם גב זקוף, בטח אחרי שהגיעה אל המקום השני בריאליטי המוזיקלי המצליח "הכוכב הבא", שם גרמה לשופטים לעוף עליה, ולסמן אותה כדבר הגדול הבא יחד עם תמיר גרינברג, שותפה לבמה מאז סיום התכנית ומי שזכה באותה עונה.
חמאתי הפכה מהר מאוד לאחד השמות המוכרים והמדוברים במדינה, הופיעה בדובאי, מתארחת קבוע בהופעות הסולד אאוט של גרינברג, מנוהלת על ידי המנהל האישי של נטע ברזילי - וכל זה כאמור שנה אחת בלבד אחרי שפרצה לחיינו בסערה.
היום (חמישי), חמאתי מסמנת וי גם על סינגל הבכורה שלה, "ככה לוותר", אותו כתבה יחד עם לידור סעדיה, אסי טל ויניב בל. "אני מעורבת בהפקה ובהכל, ויש לי הערות על הכל", היא מדגישה בראיון מיוחד עם mako מוזיקה. "אני יוצקת לכל האמנות שלי והשירים מסרים שחשוב לי להיות מאוד מעורבת בעשייה ובכל פרט, גם הכי קטן".
והנה סינגל ראשון אחרי הכוכב, מברוק! ספרי קצת על השיר החדש.
"קודם כל זה שיר שהוא מאוד קרוב לליבי, אותו יצרתי עם כמה יוצרים מוכשרים. הוא מבוסס על הסיפור האישי שלי שקרה לפני כמה שנים. התאהבתי באיזה בחור וההורים שלי לא הסכימו לקשר הזה מסיבותיהם האישיות, ובעצם נאלצתי לוותר על האהבה הזאת. לפני שנתיים התאהבתי באיזה בחור, שוב קשר שההורים שלי לא רצו בו או את הבחור הספציפי ההוא. כל השיר מדבר על זה שאני פונה לאבא שלי, שהוא בעצם האדם הדומיננטי בחיי מבחינת הדברים האישיים והזוגיים שאני עוברת, פונה אליו ומבקשת את אישורו. השיר בעצם מספר על כך שאני נאלצת לוותר על אהבה בגלל ההורים".
ולמה הם רצו שתוותרי?
"הם נורא רצו לשמור עליי אני מניחה. הייתי יותר צעירה, והם גם ככה הורים מאוד שמרניים ודאגנים בכל מה שקשור אליי. אני התינוקת הקטנה שלהם (היא מחייכת)".
בת כמה היית אז?
"אני בת 20 והוא בן 25".
הפרש הגילאים לא הפריע?
"לא. אני מאוד מאוד בוגרת, ותמיד הייתי בוגרת לגילי. ההורים שלי לא רצו שאהיה בקשר באותו הרגע עם הבחור הזה ספציפית"
את חוזרת על זה שוב ושוב שהם לא רצו אותו, למה?
"אתה יודע איך זה הורים. אני לא יודעת מה היו השיקולים שלהם".
היום כשאת בוגרת יותר, וגם רווקה, קל להם עם זה כשאת יוצאת לדייטים?
"תראה, תמיד אני אהיה התינוקת שלהם. זה משהו שהם מאוד שומרים עליו, אבל אני גם קצת יותר גדולה, קצת עברתי דברים, ועדיין - כל בחור שאצא איתו ההורים שלי צריכים להכיר ולאהוב. לא רק אני הצד בקשר".
חזרה לעניינים: איך התחושות מאז סיום התכנית? מה עבר עלייך מאז?
"וואו, זה קודם כל. התכנית הזו זו דרך 'יותר קצרה' שמבגרת אותך בשנתיים ומעבירה אותך במסלול בו אתה מכיר את התעשייה במהירות. כמה שחשבתי שאני בוגרת, חזקה, מכירה ויודעת דברים - הבנתי כמה אני לא יודעת כלום. זה ביגר אותי מאוד, לימד אותי להתמקד במה אני רוצה לעשות, איך לשיר, עם מי לעבוד ועם מי לשיר. זה לימד אותי את הדברים הכי בסיסיים במקצוע והכין אותי לתעשייה בצורה הכי הכי טובה. להתכונן לחיים האלה של אמן. זה פשוט נתן לי המון".
קשה להתעלם מכך שאת מופיעה בקביעות עם תמיר גרינברג. ספרי קצת על החיבור ביניכם. תמשיכו לעבוד ביחד?
"אני יכולה להגיד שאני מאוד מברכת על החיבור הזה, והללויה הוא שיר שמקדם את שנינו מאוד. שמנו את הנשמה שלנו בביצוע הזה ואני חושבת שבגלל זה אנשים התחברו אליו, וכיף שאנחנו ממשיכים עם זה אחרי התכנית. לי ולתמיר יש חיבור גם באישי, בחברי, ולך תדע, אולי החיבור הזה יניב עוד פירות מוזיקליים. אלה דברים שאני לא יכולה לספר עליהם יותר מדי כרגע".
אז אני מבין שיש משהו.
"אולי. אני לא אמרתי כלום (צוחקת)".
סינגל ראשון מאחורייך, מה הלאה? יש אלבום בדרך?
"קודם כל אני חייבת להגיד שאני לא נחה לרגע. אולי זה נראה לאנשים שיש דעיכה אבל ממש לא, אני עובדת כל הזמן; אני באולפנים ואני מאוד מאוד מעורבת בכל מה שאני עושה. התכנון הוא להוציא אלבום, ושהסינגל הזה יהיה חלק ממנו. זה יהיה אלבום שאני מעורבת בו בכל שיר ושיר, מעורבת בהפקה והכל, כי תמיד יש לי הערות על הכל. אני חושבת שאני יוצקת לכל האמנות שלי והשירים שלי מסרים חשובים, ולכן חשוב לי להיות מאוד מעורבת ולהביא את החותם האישי שלי ולייחד את עצמי מבין המון זמרים שיש לנו פה".
יש שיתופי פעולה מעניינים בדרך?
"בואו נגיד שאתם יכולים לצפות להפתעות".
אולי מישהו מהכוכב, אחד השופטים?
"מממ... עם אחד מהשופטים, אפשר להגיד".
הזדמנות טובה לשאול: איזה אמנים מהווים לך השראה? עם מי היית רוצה לשתף פעולה?
"אני מאוד אוהבת את מירי מסיקה. כזמרת היא מביאה לי המון השראה ואני מתחברת מאוד לשירה שלה, יש לה קול מדהים שחודר ללב. הגשת הטקסטים שלה, מה אני אגיד - אני מאוד מתחברת לאיך שהיא ניגשת לטקסט כמו למונולוג. גם אמיר דדון הוא השראה ענקית, גם ליצירה האישית וגם לכתיבת טקסטים, זמר ענק. קרן פלס היא גם השראה ענקית כאישה בתעשייה, וכיוצרת אני מאוד מעריכה ואוהבת אותה. לגבי הדואט? זה יהיה עם אחד מהשלושה האלה".
ומה עם כיבוש העולם הערבי? זה מעניין אותך?
"העולם הערבי זה הבית שלי, זה העולם שאני מגיעה ממנו, המוזיקה שאני שומעת, זו שגדלתי עליה, זו התרבות שלי. מאוד מעניין אותי להתפתח אליו מתישהו, אבל כרגע אני פה, אני בארץ וזאת המדינה שגדלתי בה ואני אוהבת. אני עושה דברים שמתאימים לעולם הערבי, ואני משתדלת מאוד לשלב את החותם האישי שלי ואת טביעת האצבע שלי בשירים; גם ברוח הערבית וגם בטקסטים. גם באלבום צפויים לצאת שירים בערבית שרק אני כתבתי. שירים שמיועדים החוצה לאנשים ששומעים ערבית ואוהבים ערבית. אני מכוונת לשני הצדדים כי למעשה אני בנויה משניהם".
הכל נשמע טוב ויפה, אבל אנחנו פועלים בתעשייה קשוחה. נתקלת במקרים שגרמו לך להגיד "מה אני עושה פה"?
"תראה, כמובן שיש גם צדדים לא נעימים, אבל אני יכולה להגיד לך שאני, בבית בו גדלתי, גדלתי כילדת שמנת, אבל במדינה, מעצם היותי אני, גדלתי גם כחתולת רחוב. אני לא ילדה מפונקת שמפחדת, כזו של 'אוי מה עשו לי, אכלו לי ושתו לי'. אני יודעת את מקומי ותמיד עם רגליים על הקרקע. אני יודעת להגיד את מה שאני צריכה להגיד, ואני לא מתרגשת מאף אחד. יש לי גב מאוד חזק; אם זה הניהול שלי ואם זו המשפחה שלי. אני יודעת שהצד הזה קיים אבל אני חזקה מולו".