אסף אמדורסקי – את ואני נוסעים לאט (צילום: מיכאל טופיול, יחסי ציבור)
צייר של דרכים ורגשות. אמדורסקי | צילום: מיכאל טופיול, יחסי ציבור

היום, לפני 10 שנים בדיוק, נותרתי המום ונדהמתי מהכישרון האינסופי של אסף אמדורסקי במופע ההשקה לאלבומו השישי, "צד א"  שנערך במועדון התיאטרון. באותו ערב בלתי נשכח, לקראת חצות, אסף מזג לקהל צ'ייסרים של וודקה לכבוד יום הולדתו ה-40 - ואני בעיקר ניסיתי להבין מאיפה הוא מביא כל כך הרבה יצירתיות וחדשנות אחרי יותר מ-20 שנות קריירה.

אמש, החגיגות היו צנועות יותר בעיקר אחרי שמועדון התיאטרון נסגר לצערנו לפני כחודש בעקבות המצב - והשקות עושים היום באונליין. אז לכבוד יום הולדתו, שיחרר הלילה אמדורסקי את Meforak; אלבום רמיקסים שבישלו כמה מהיוצרים המרתקים ביותר במוזיקה העכשווית שפירקו והרכיבו מחדש כמה מהשירים הכי יפים של אסף. אירוע ההשקה, למרות שהוא קרה באונליין, היה סופר מוקפד כהרגלו, עם וידאו ארט מהפנט שבזכותו לראשונה הצלחתי לראות מופע פייסבוק לייב מתחילתו ועד סופו, ובפעם המי יודע כמה - אמדורסקי הימם את הקהל והוכיח שהוא ממשיך להשתבח.

בכלל, זה לא סוד אמדורסקי תמיד היה אחר, מיינסטרים מסוג שונה, ולפני ארבע שנים הוא הפתיע לחלוטין את הקהל שלו כשהצטרף לפאנל השופטים של "הכוכב הבא", ולפני כמה חודשים, הפתיע שוב כשיצא באומץ רב נגד ראש הממשלה בשיאה של מהדורת החדשות המרכזית ישירות מהמחאה בבלפור. לצד שני האירועים האלה, מה שבאמת משפיע בחשיבותו של אמדורסקי על התרבות הישראלית, הן ההפתעות שלו בתחום היצירתי - כל הופעה שלו לא נראית בשום צורה כמו הקודמת, וכל אלבום מביא איתו סאונד שלא שמענו לפני כן.

כשהיה רק בן 20, הוא הביא את הבשורה הראשונה שלו עם ירמי קפלן וג'נגו, חבריו ל"תערובת אסקוט", שאמנם התפרקה אחרי אלבום אחד - אבל השאירה הרבה ציפיות שכל אחד משלושת חבריה יגשים את עצמו בקריירה עצמאית.

ב-1994 יצא אלבום הבכורה של אמדורסקי, בו שיתף חברים יוצרים רבים וביניהם גם השחקן שולי רנד, שכתב שניים משירי האלבום. 24 שנים לאחר מכן, השניים סגרו מעגל כשאסף השתתף בהקלטות לאלבום הבכורה של רנד שהיום בעיקר נהנה להיזכר: "אסף הוא חבר נפש שלי. ההיכרות בינינו בגלגול הקודם הייתה קצת תמוהה כי הוא היה בועט כזה עם שיער ג'ינג'י ואני שחקן תאטרון רגוע. אחרי המפגש הראשון גיליתי כישרון נדיר וג'נטלמן אמיתי, כך שמאוד שמחתי לקחת חלק בתחילת הדרך שלו. שמרנו מאז על קשר טוב, ואחרי שנים רבות, כשהקלטתי את "נקודה טובה", הוא בא ליום של קסם, ניגן בס, נתן השראה והפיק מוזיקלית את המופע.

הגדולה שלו היא שכל הזמן, בעיקר בתור אמן, הוא מתחדש בלי הפסקה" מוסיף רנד, "אני מאוד אוהב להתייעץ איתו וסומך על הטעם שלו, כי הוא אף פעם לא מנסה להדגיש את עצמו - והביקורת היא עדינה. מבחינתו, השיר או היצירה תמיד תהיה לפני האדם. אני אוהב אותו אהבת נפש ומאחל לו שימשיך להתחדש ולהצליח בכל מה שהוא נוגע בו".

שנתיים אחרי אלבומו השני, אמדורסקי החל לקבע מעמדו גם מאחורי הקלעים כשעיבד והפיק מוזיקלית שלושה משירי אלבום הבכורה של אביתר בנאי. כשאסף הקליט את "מנועים שקטים", אביתר הגיע להתארח, ומאז הם משתפים פעולה לעיתים קרובות בפרויקטים והופעות רבות: "א' היקר בן 50. לפני כמה ימים שמעתי את 'אני ואת נוסעים לאט", שיר חדש של אסף, וזה היה כל כך יפה בעיני", מספר בנאי על חברו הקרוב. "איזה פלא המוזיקאי הזה. כמה רענן ומקורי, ופשוט ומוזיקלי ומדויק. איזה צייר של דרכים ורגשות הוא האיש המוכשר. מזל טוב אח יפה. מאחל לך חיים פוריים ובריאים, שמחה ואהבה".

אותו שיר חדש שהזכיר אביתר, מציג את הפן הכי "ארצישראלי" של אסף. שיר שנשמע כמו משהו גם ישן וגם עכשווי של שלום חנוך – טקסט בוגר ומפוכח שבו הוא נזכר במה חשוב באמת: "חצי חלון פתוח, הים כהה הכביש שטוח
חדרי הלב פתוחים לרוח ורק את ואני נוסעים לאט"

באותה מידה, בעבר הרחוק השיר כאן למעלה היה יכול להיות גם שיר שמבצעים הדודאים. כזכור, בני אמדורסקי, אביו של אסף, נפטר בתחילת דרכו המוזיקלית של בנו, שאחרי 25 שנה מצא את הדרך להחיות את אותו צמד אגדי, ויצא עם ישראל גוריון לסיבוב הופעות ואלבום חדש - כשהוא זה שמחליף את אביו.

הפרויקט הזה הביא המון אושר לישראל גוריון שמוקיר על כך תודה ענקית לאסף: "אני לא יודע אם זה הגורל או סתם מזל, אך שיתוף הפעולה עם אסף, מלבד התענוג, הייתה גם סגירת מעגל לכל מה שהיו 'הדודאים' עבורי, וההופעה עם אסף במשך 11 שנים מילאה אותי בשמחת יצירה ובמחשבה עד כמה בני מביט מלמעלה ומחייך בהנאה. אסף מוזיקאי מחונן, ולמרות ההבדל בין קולו של בני (האב) לשלו, הוא העשיר את ההופעה בגוונים חדשים, בכלים ובהשראה משלו, כך שהחידוש לדודאים היה סוג של לידה מחודשת לזיכרון המופלא שהיה לי במשך שנים משיתוף הפעולה עם אביו.

אסף, או ספסף, כפי שקראנו לו כשליווה אותנו להופעות מילדותו, קלט את רוח הדברים כפי שהיו, ולא רצה לשנות או לחדש, אלא להחיות את הצמד מנקודת מבטו שלו. זה הצליח בגדול וכל כך נהניתי לעבוד אתו. אסף גם פירגן וכיבד את גילי, עזר בכל דרך, והיה תענוג לשיר איתו. אני מברך אותו ליום הולדתו ה50, ושולח לו את אהבתי. אוהב אותך ספסף ותודה", מסכם בהתרגשות גוריון.

נחזור לסוף הניינטיז ולמרחק שנות אור מהדודאים – תקופה שבה אסף העמיק במיוחד במחוזות הדאנס והאלקטרוניקה לגווניה. ב-1999 (רגע אחרי "מנועים שקטים"), הוא אפילו הכריז שיפסיק להקליט מוזיקה בעברית ויתרכז בעיקר בעיסוקו כדיג'יי והקלטת טראקים בחו"ל תחת השם Hard Attack.     

לפני אותה הכרזה, הוא הספיק להפיק מוזיקלית את אלבום הפופ של מי שהייתה אז אשתו – מיכל אמדורסקי, שזוכרת לו חסד נעורים: "אני לא זוכרת שהעבודה עם אסף נכללה במשוואה של 'אם אתם בזוגיות עדיף שלא תעבדו ביחד'. דווקא הייתה הרמוניה, והוא מאוד דירבן אותי לכתוב ולהלחין בעצמי וכמה שפחות להיעזר בו", נזכרת מיכל בשיחה מיוחדת עם mako.

"כשנתקלתי בחסימה יצירתית וביקשתי ממנו רעיון, הוא הציע שאכתוב על המכונית שלי' ובאמת כתבתי שיר כזה. זה הצחיק אותנו' אבל הוא עף על השיר שנכנס כמובן לאלבום. אני חושבת שהוא אחד המוזיקאים המוכשרים שיש ונוגע בהכל בצורה מושלמת; מילים, לחנים, והפקות יוצאות דופן. הוא תמיד איתגר את עצמו לגעת במקומות שלאו דווקא היו מוכרים לו, מעולם לא פחד ולמד תוך כדי תנועה. אני זוכרת שהיה תענוג ליצור ביחד".

בסך הכל, אמדורסקי שחרר עד היום 13 אלבומים (כולל הופעות ואוספים), אבל הקסם שלו בא לידי ביטוי גם בהלחנת פסקולים לסרטים וסדרות כמו 'אהבה קולומביאנית'; 'איים אבודים'; הבורר'; ו'האסונות של נינה'. באחרון הוא גם שיתף פעולה עם שלומי שבן, מי שב-2018, הצטרף לאסף וליעל קראוס במופע חדש עם שירי 'החלונות הגבוהים'.

לכבוד יום הולדתו, גם שבן לא מוותר על האפשרות לפרגן לאחד האמנים שהוא הכי מעריך מאז ומעולם: "מזל טוב לא.א. האיש שאין לו ברירה אלא להיות הוא עצמו ולעקוב אחר השינויים הבלתי צפויים שהתפקיד הנ"ל מחייב. הכל בתנועה אצל אסף תמיד, ואף פעם לא בדרך הקלה, כי מה הכיף בזה בכלל. מוזיקאי על, עמוק ומגוון, כן. ידוע. אבל גם חבר אמת, קשוב ונדיב, שתמיד ייתן לך את העצה האחת שלא ידעת שהיית צריך. לפעמים בצופן מרומז ולפעמים ישר בפנים. אין לדעת. וזה כל היופי".