השם פיפת' הרמוני לא אומר הרבה להרבה אנשים. מי שנולד סביב שנת אלפיים יידע לזהות את השם מאחורי הלהיטים "Worth It" ו-"Work From Home" - ומי שאוהב פופ יודע שמדובר ב"גירל גרופ" מהשנים האחרונות ושהבנות ששרו את אותם שני להיטים התפיידו מאז.
קשה לשים את האצבע על הסיבה שההרכב הזה לא באמת הצליח להשאיר חותם, ועל אף שני להיטים גדולים - חמש בנות מוכשרות וגם שירים מעולים נוספים (לטעמי האישי, ולטעמם של מיליוני המעריצים שכן היו להן, בעיקר בארצות הברית) - פיפת' הרמוני לעד יישארו שורה קצרצרה ושולית בספרי ההיסטוריה של הפופ. שני שירים שיצאו בשבועיים האחרונים מציעים הסבר לא רע בכלל לכישלון הזה.
הראשון מביניהם הוא "Wild Side" של אחת מחברות פיפת' הרמוני, נורמני שמה. תמצאו כאן שלוש וחצי דקות של אר'אנד'בי מודרני בשיא תפארתו שכולל סימפול של Aaliyah ובית של קארדי בי. השני יצא שבוע אחריו, שיר חדש לקמילה קביו (כאן כמובן אין צורך בהיכרות) בשם "Don't Go Yet"; שיר שכולו חגיגה לטינית עמוסה מילים בספרדית, גיטרת פלמנקו, חצוצרות ומאראקס.
קמילה קביו הייתה הראשונה לנטוש את הספינה כשעזבה את ההרכב כבר בסוף 2016, ובשכל - כי מאז היא פיתחה לעצמה קריירת סולו לא רעה בכלל עם להיטי פופ-לטיני ענקיים כמו "Havana" ו-"Senorita". אמנם היה לה פור על נורמני שחיכתה עד לפירוק ההרכב בתחילת 2018 כדי להתחיל לפרוץ כאמנית סולו - אבל לאותה נורמני יש את כל הנתונים להיות לא פחות גדולה מקביו כבר עכשיו.
שיר הסולו הראשון שלה, "Motivation" המצוין, יצא כבר לפני שנתיים, ואיכשהו גם השם של אריאנה גרנדה בקרדיטים של הכתיבה שלו ולמרות שהחזיק באחד הקליפים הטובים של אותה שנה לא עזרו לו להפוך ללהיט ענק. מה קרה שם? ובכן נראה שנורמני ניצלה את השנתיים האחרונות כדי לתכנן בקפידה את הצעד הבא, ו-"Wild Side" החדש הוא תוצר מרשים של התכנון הזה.
מדובר כאן במפגן כישרון מהמם של ווקאליסטית מצוינת ורקדנית ששאר כוכבות הפופ יכולות ללמוד ממנה הרבה, כזו שמאפילה על רקדניות הרקע שלה בקליפ יפייפה ומאוד אסתטי. אמנם מוזיקלית השיר לא ממציא את הגלגל - אבל סיכוי טוב שאחרי כמה שמיעות אתם תמצאו את עצמכם מזמזמים את הפזמון החמוד שלו.
השבוע הוא התחיל את הדרך שלו במצעד הבילבורד האמריקאי במקום ה-14 והלגמרי מכובד, מה שכבר מבטיח להיט יותר גדול מהניסיון הקודם שלה, וזה בדיוק המקום לתת חלק מהקרדיט גם לקארדי בי שהוורס שלה לא מוסיף שום צבע מיוחד לשיר, אבל בהחלט נותן לו את הפוש המסחרי, ואם זה נותן לסטאר קוואליטי של נורמני חשיפה גדולה יותר - מה רע?
גם "Don't Go Yet" המעולה של קמילה מציג כוכבת פופ מוכשרת על כל חוזקותיה. קביו יודעת היטב שהקלף שלה הוא יכולות המשחק שלה והצד המשעשע והקומי של האופי שלה, מעין פופסטאר שלא לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות - והיא משתמשת בזה יפה גם הפעם. הקליפ היפה ומגוחך בו זמנית מחמיא לשיר הכיפי והלטיני למשעי הזה, שבו קמילה (הקובנית במקור) מתחננת גם באנגלית וגם בספרדית שהגבר שלה לא יעזוב אותה, ועושה את זה בהרבה חן ודרמה, אבל מהסוג הלגמרי מודע לעצמו.
שני השירים האלה, שנותנים במה למבצעות באופן שהכי מחמיא להן, מסבירים אולי למה פיפת' הרמוני היה פרויקט שאף פעם לא באמת הצליח להתרומם. כמו חברם לתחום, הארי סטיילס, גם קמילה קביו ונורמני התחילו את הקריירה שלהן כחלק מהרכב מוזיקלי שלא באמת עשה את המוזיקה שהן רצו לעשות. הרכב שלא מציג את חברותיו באור שהכי תואם את האישיות המוזיקלית שלהן - אלא מרדד אותן לכדי מוצר פופ אחיד שהפך להרכב שמעולם לא היה לו סיכוי להיות מאוד אהוב מלכתחילה. וכך, באופן שמצדיק לגמרי את פירוק הגירל גרופ הזה - כיף מאד לראות את קמילה ונורמני המוכשרות פורחות כל אחת בז'אנר שלה - את קמילה בפופ הלטיני ואת נורמני בעולמות ה-R&B.