בתחילת דצמבר האחרון הלך לעולמו צ'ונהמאן - ראפר תושב מעלה אדומים שעשה מוזיקה במשך כמעט 16 שנה. ימים ספורים אחרי יום הולדתו ה-30, נתנאל צ'ונה נפטר, ושבר לקהילת ההיפ הופ המקומית את הלב.

למרות שצ'ונה (שפעל בעבר גם תחת השמות קלונקס ונתי ג'י) מעולם לא זכה להצלחה מסחרית, הוא היה דמות אהובה ומוערכת בקרב ראפרים רבים וחובבי הז'אנר, ומותו השאיר רבים מאיתנו במצב לא אופייני לראפרים – ללא מילים. עכשיו נשאר רק לתת למוזיקה לדבר - והמוזיקה של צ'ונה אכן דיברה רבות.

ביום שלישי הקרוב, ה-18.2, יתקיים במועדון "המזקקה" בירושלים אירוע מיוחד לזכרו של תחת השם "עושים כבוד לצ'ונה". על אף שברור שבאותו הערב העצב ירחף מעל המועדון, האירוע נועד דווקא לחגוג את גוף היצירה המרשים של הראפר שהספיק להקליט כ-8 אלבומים באופן עצמאי, ויכלול הופעות אורח ממגוון רחב של אמנים שעבדו איתו, כמו טדי נגוסה, שרק, זולוד אדם, דראפט, ועוד כתריסר אמנים נוספים שיגיעו לתת לו כבוד אחרון על הבמה.

אברי ג'י, חבר ההרכב "פלא אוזן" שמארגן לצד אמנים נוספים את האירוע, מספר שזמן לא רב לפני שנפטר, צ'ונה חלם על הופעת סולו משלו. אברי ניסה לעזור לו להרים אחת במועדון "המזקקה", "אבל זה קצת נפל בין הכיסאות. עכשיו ההופעה שלו תהיה, אבל בלעדיו".

אברי הכיר את צ'ונה במהלך הצילומים לקליפ "זה לא פשע" של פלא אוזן, בזמן שקראו לירושלמים לבוא להפגנת לגליזציה מול הכנסת. צ'ונה הגיע גם הוא, ואף ניתן לראות אותו בסיום הקליפ, לבוש בכובע לבן ומעיל שחור. אחר כך צ'ונה הזמין את אברי לעשות איתו שיר, דבר שהוא מאוד אהב לעשות, כפי שמעידה רשימת שיתופי הפעולה והחברים הרבים שצבר לאורך השנים.

"הוא אחד היוצרים היותר מיוחדים שראינו פה בארץ", מספר עליו אברי. "הוא השאיר אחריו דיסקוגרפיה שלא תבייש אמן בקנה מידה אסטרונומי. נתי היה אדם מהסוג שנדיר למצוא. הוא הסכים לחלוק עם הקהל את נבכי נשמתו ולשתף הכל. הרי כל הסיפור שלו נמצא בסוף במוזיקה, כל מה שנרצה לדעת לגבי נתי, הכל שם. הוא שם את עצמו בעמדה כזו פגיעה, וזה כל כך חשוף שיש בזה משהו אצילי".

הסיפור עליו מדבר אברי, כפי שצ'ונה חשף באינספור שירים, הוא סיפור חיים לא פשוט בכלל. בהתאם, גם המוזיקה שצ'ונה יצר הייתה לא פשוטה – היא הייתה מוזיקה ייצרית, כמעט גולמית, עם תיאורים מוחשיים של מנעד רחב של חוויות קשות, אשפוזים, כדורים, התמכרויות, אלימות במשפחה ובדידות. בתווך, הוא הביע ביקורת חדה על הממסד על כל זרועותיו, על הממשלה, על מערכת הבריאות ועל היחס של החברה לחריגים בה. "פשוט מספר ת'סיפור כמו שהוא, ולמרות שזה לא הכי קל", הוא מדקלם בשיר "הסיפור שלי", ונשאר נאמן למילותיו.

"באיזה שהוא מקום זו גם הייתה קריאה לעזרה, אבל כזו שמאפשרת להרבה אנשים שמתמודדים עם סיטואציות דומות לשאוב מזה כוח", מסביר אברי את השירים של צ'ונה. "הכל עכשיו מואר באיזה אור שונה, המוזיקה קיבלה עוד איזה מימד. אני מוצא בשירים שלו אומץ מטורף ואמת. החברה שלנו לא יודעת לעכל בן אדם כל כך אמיתי, כל כך חשוף. לרוב האנשים יש שיריון, וכשאתה שומע בן אדם כל כך חשוף זה יכול להרתיע, כי אתה מנסה לשמור על הפאסון שלך והוא שם את הלב שלו על השולחן. זה פשוט מטורף בעיני, זה מהמם".

הערב לזכרו אמנם נועד להפיץ את סיפורו ולזכור את צ'ונה, אבל ישנה מטרה אחת נוספת – הכנסות האירוע יוקדשו לפתיחת קרן לטובת הוצאה לאור של ספר שצ'ונה כתב בשנים האחרונות. כשאברי עזר לאוראל, אימו של נתנאל, לגבות את המחשב של בנה הוא גילה 22 פרקים של הספר האוטוביוגרפי העלילי.

"ישבנו לקרוא את זה. צמרמורות. הוא נתן לדמויות שמות אחרים, אבל זה סיפור החיים שלו. הייתה לו ילדות קשה, אבא היה בכלא, משפחה קשת יום, אמא גידלה אותו לבד. מגיל צעיר דחפו לו תרופות פסיכיאטריות", מספר אברי.

התרופות האלו, שטיפלו לו בחרדות ובדיכאון, היו מה שככל הנראה הובילו למותו בגיל צעיר. נתנאל נפטר מדום לב, אחרי שנים של מאבקים בריאותיים, עליהם דיבר גם במוזיקה שלו. בשיר "תן לו 1,200" לדוגמה, הוא שר בפזמון על התרופות "כמה ליתיום! תן לו 1,200. תהרוג אותו לאט לאט". איך אמר אברי? הכל עכשיו מואר באור שונה.

"חשוב להגיד שהוא לא ניסה להתאבד. הוא מאוד רצה לחיות וניסה להיאחז בחיים. זה לא בן אדם שהיה לוקח כדורים כדי להתמסטל, הוא היה לוקח כדורים כדי לעשות מוזיקה. הכדורים עזרו לו להיות ממוקד, אז הוא היה לוקח כדורים ונכנס לסשנים של שלושה ימים רצוף כדי לכתוב ולהקליט. הכל בשביל המוזיקה. זה לא שהוא היה לוקח כדורים להתמסטל, להישכב על הספה ולהיעלם. זה היה מתוך תשוקה לעשות ראפ, הוא פשוט רצה לעשות ראפ".

צ'ונה היה איש של אמת, גם אם היא לא נוחה. אולי אפילו דווקא כי היא לא נוחה. אני אחטא לו ולהוויה שלו אם אשקר שהתחברתי למוזיקה שהוא עשה, אבל זה בכלל לא משנה. צ'ונה היה בן למשפחת ההיפ הופ, ובין אם שידרנו על אותו התדר או לא - האובדן שלו כואב לי ולאלפי האנשים שחולקים איתו את האהבה הזו לתרבות באותה המידה. איבדנו בן משפחה. והרגע הזה הוא הרגע שלנו, כשם הערב, לתת כבוד לצ'ונה. אברי רואה את זה כסוג של רגע מבחן לקהילת ההיפ הופ המקומית.

"השיר שלנו (של פלא אוזן. מ"ש) עם צ'ונה נקרא 'מבחן אמיתי', אז אולי המבחן האמיתי עכשיו הוא איזה כוח יש לנו כקהילה. איבדנו בן אדם שהיה כל כך מחויב לקהילה הזאת, הקדיש את כל החיים שלו לדבר הזה שנקרא היפ הופ, ועכשיו זה הזמן להראות מה הכוח שלנו. לעשות נחת לאמא שלו, למשפחה שלו וגם לו. להראות לו מקסימום אהבה ולעזור להוציא את הספר שלו לאור".