הכירו את אושרת זולטק

משהו שאף אחד לא יודע עלייך? לא יתפסו אותי מתה לובשת ורוד. אבל אם זה בפרחים זה יכול אפילו לרגש אותי לכמה רגעים.

מתי הבנת שאת רוצה להופיע על במה? אני לא זוכרת רגע כזה. הייתי ילדה שפועלת מתוך התלהבות. ושירה תמיד הייתה כמו טבע שני.

מתי הופעת על הבמה בפעם הראשונה? זו הייתה תחרות מועדוני זמר, לפני עשרות אלפי שנים בפארק הירקון. התלהבתי מאוד וגררתי את ההורים שלי שמאז תומכים בי בכל. אני מקווה שיום אחד אוכל להחזיר להם.

מוטו לחיים: אנשים שיש להם מוטו בחיים תמיד פועלים לפי אותם קווים מנחים ועשויים להסתבך בצרות.

תפקיד החלומות: שיהיה עיקרי ומעניין.

נאמבר אהוב: ההמנון של צפון קוריאה, כמובן.

שומעת בבית: תלוי במצב רוח. אינדסטריאל, פופ, רוק פופ, אני מאמינה שהישראלית היחידה שצלחה לפלייליסט הנוכחי שלי היא ריקי (גל).

פרפורמר מוערך: קשה להגיד שאני מעריצה פרפורמרים. אני אפילו אוהבת מספר זמרים מדהימים שהתבררו כפרפורמרים גרועים.

איך הגעת לצוות הבידור? מלהקת של קשת חטפה אותי. זו ההזדמנות לבקש מכל היודע דבר על מקום הימצאי, בבקשה לעדכן אותי.

איך הייתה השהייה באילת? כמו בית כלא חם רק עם אוכל ומוזיקה, אבל קשה לי להאמין שמידת האבטחה בבית כלא כל כך מחמירה.

חיי לילה, אילת או תל אביב? הטענות על קיום חיי לילה באילת לא ברורות לי.

איך היה המפגש עם האורחים בבית המלון? אני רגילה להופיע לקהל שבא לשמוע אותי ולקבל פידבק חיובי ונלהב, אך במלון הופעתי בפני אנשים שהפנים שלי או העבודה שלי עדיין לא מוכרות להם, וכבר מההתחלה היתה היסטריה - לגעת בי להצטלם איתי ולקבל ממני חתימות - רק בגלל נוכחות המצלמות, עוד לפני שידעו עליי חצי דבר. אבל לייק על הפרגון.

עם מי מחברי הצוות הכי נהנית לעבוד? הכי נהניתי לעבוד עם רולנדה. היא הייתה חברת צוות דמיונית אבל במצבים קשים צריך להפעיל את הדמיון.

מה למדת מחברי הצוות שלך? למדתי מאביבית היקרה שה- diamonds. diamonds diamonds! DIAMOND!!!

לטוב ולרע, עם מי מחברי הצוות היה הכי מאתגר לעבוד מבחינתך? רולנדה. רוב הזמן היא הייתה נהדרת, אבל היו לה רגעים שפשוט לא הבנתי מי הקריץ אותה.

מה למדת על עצמך במהלך החוויה? שהתגעגעתי לחתולה שלי סושי אפילו יותר ממה שחשבתי , שכל לילה רציתי שהיא תטפס עליי ותרחרח אותי עם אף הרטוב והחמוד שלה ושיש דבר כזה פסיכולוג חתולים.

רגע שיא ורגע שפל: אני חושבת שרגע השיא היה כשמצאתי לי רגע לבד ליד הבריכה, במרכז המערה באתר מגלשות המים. אבל זה היה רגע קצר, לא חשבתי שימצאו אותי מתחבאת שם. רגעי שפל היו לא מעט, הם תמיד התחילו ב"תשמע אני לא רוצה להעליב, אבל אני לא מרגישה אותו הדבר כלפיך" והסתיימו בבריחה מהג'קוזי.

איך את מסכמת את החוויה? את החוויה יסכמו בחדר העריכה, נקווה לטוב.