רנדי אורטון אף פעם לא היה בין המתאבקים האהובים עליי. האמת, אני אפילו לא מסוגל להיזכר בקרב יוצא דופן לא הוא היה שותף ונצרב לי בזיכרון. למרות זאת, אני הראשון שיגיד שרנדי אורטון הוא אחת הדמויות הכי דומיננטיות שפעלו ב-WWE בעשורים האחרונים.
הביצועים של אורטון בזירה אמנם מעט דלוחים, לדעתי בכל אופן, אבל כשזה מגיע לרנדי - הגדולה שלו טמונה באופי הבלתי נשכח שלו, ואם יורשה לי להפריד רגע בין הדמות על המסך לבין המתאבק בן ה-39 - הייתי אומר אפילו שרנדי אורטון הוא אחד האנשים היותר אינטליגנטים ברסלינג ביזנס - והוא הוכיח את זה השבוע. פעמיים.
עוקבים אדוקים של ה-WWE נחשפו השבוע לתקרית מאוד מדאיגה שהייתה קשורה ישירות לאורטון והתרחשה באחת ההופעות של החברה בפנסילבניה; במהלך תכנית בעיר הרשי, אורטון ניסה לבצע את המהלך הסופי שלו (ה-RKO) בקרב מול א. ג'. סטיילס.
בסרטון שצולם באצטדיון ופורסם לאחר מכן ברשתות החברתיות, ניתן לראות כיצד יריבו של המתאבק הוותיק חומק מהתרגיל ומתגלגל מחוץ לזירה, בזמן שאורטון נחת חזרה על רגליו ואז קרס על מזרן הקנבס. במבט חטוף, נראה היה שהוא עיקם את הברך או סיבב אותה.
גם צפייה חוזרת עדיין לא הסבירה מה ממש קרה שם, אבל דבר אחד היה ברור - הצלבת הזרועות של השופט, מה שמסמן שמדובר בפציעה אמיתית ויש לעצור את הקרב באופן מיידי כדי לאפשר לצוות הרפואי להיכנס לזירה.
בדקות הראשונות הצופים בקהל עמדו המומים למשך דקות ארוכות, עד שכמה מהם התעשתו, שלפו מצלמות ותיעדו את האירוע שנכון לאותו רגע נראה טראגי במיוחד.
STILL TO COME: @RandyOrton will address his status following an injury sustained in #WWEHershey. #RAW pic.twitter.com/3nnVm4AXeo
הידיעה על הפציעה של אורטון התפשטה מיד ברשתות החברתיות והפכה לאחד הנושאים הכי מדוברים בקרב חובבי הענף. כשאני שמעתי עליה לראשונה הייתי בעבודה, ומיד ניגשתי לבדוק מה קרה.
כשראיתי את סרטון האירוע ואופי הפציעה, מיהרתי לבדוק האם אורטון סבל מפציעות קודמות באותו איזור – ונחרדתי לגלות שכן. חיפוש קל של הנושא בגוגל הניב אינספור מאמרים על כך שהמתאבק הפופולרי עבר בעבר ניתוח בברכו השמאלית בעקבות פציעה מתמשכת.
באותו רגע החלו גם להתרוצץ גם השמועות; אנחנו בתחילת השנה, הרויאל ראמבל ממש מעבר לפינה, ואורטון כנראה יפספס אותו. אם המצב חמור, ייתכן שהוא אפילו יפספס את רסלמניה באפריל, ואולי, עקב גילו המקדם, יש סיכוי לא רע (או רע בעצם) שהוא גמר את הקריירה. טרגדיה כבר אמרנו?
הדאגה מהפציעה של אורטון רק החמירה לנוכח פרסומם של כל מיני מאמרים שהחלו לצוץ ברחבי האינטרנט, ואפילו ב-Forbes הגדילו וכתבו על הפציעה האיומה, ותמונות של אורטון על כיסא גלגלים או מתהלך לזירה בעזרת קביים לא עזרו להרגיע את המצב.
וכך, ביום שני האחרון, הופיע אורטון הפצוע בתוכנית Raw עם קיבוע על הברך וקביים מתחת לזרועותיו, והתייחס למצבו הרפואי: "הפרט ששובר את ליבי יותר מכל הוא שיש סיכוי שאני לא אוכל לחזור לזירה". המשפט הקצר הזה הספיק כדי לזעזע את הקהל שהגיב בשריקות בוז וקריאות זועמות של "No-No-No".
ואז, לפתע ובלי שום הודעה מוקדמת החלה להישמע נעימת הכניסה של א. ג'. סטיילס. המתאבק נכנס דרך הרמפה אל הזירה ופנה אל אורטון: "אתה באמת פצוע, נכון? למזלך אני אדם סבלני, אז אני אחכה עד לרסלמניה כדי לקחת את הרגל שלך, לרתק אותה ולא רק לגרום לך להיכנע – אלא לגרום לך לפרוש".
ואז, רק בשביל להדגיש את העובדה שהוא השמוק בכל הסיפור, סטיילס בעט את הקב הימני של אורטון היישר מזרועו – אבל ה-Viper לא נפל - אלא הגיב. "אתה יודע מה ההבדל הגדול בינך וביני?", שאל אורטון את סטיילס. "אתה סבלני ואני לא".
ואז, במהלך שהשאיר בהלם אלפים - אורטון עזב את הקב, ניטר באוויר, תפס את הצוואר של יריבו והכניס לו RKO משום מקום. או במילים אחרות: אורטון בסדר גמור וסטיילס יצא פראייר. למעשה, כולנו יצאנו פראיירים.
להחזיר את האמונה בזירה
אני לא יודע אם שמתם לב לזה בטקסט עד עכשיו, אבל המהלך הזה של אורטון הרשים אותי מאוד. כמו שכבר ציינתי, הסגנון שלו בזירה מעולם לא היה משהו שהתחברתי אליו - ואני לא היחיד.
למעשה, אחת הביקורות הכי גדולות על רנדי היא שיש לו נטייה "להתאבק באיטיות". השדרנים תמיד מכנים זאת "מתודי", ואני פשוט חושב שזה משעמם. למרות זאת, בזמן שאורטון עשוי אולי לשעמם בזירה, הוא תמיד יצטיין בפן הסיפורי.
אורטון אולי הוא לא יעשה דברים מטורפים בין החבלים - אבל אתם יכולים לסמוך על זה שהוא יעשה כל שביכולתו כדי לסחוף אתכם לקראת הקרב הבא - או במקרה הזה - לקראת ההופעה שלו ב-Raw.
הדבר שהרשים אותי יותר מכל בתרגיל הזה של אורטון היה הטכניקה שבה הוא הצליח להערים על הצופים והכתבים. בטרמינולוגיית היאבקות, יש שם למה שהוא עשה: "סוורב" (Swerve).
מומחים של רסלינג יגידו לכם שהמשמעות המילולית של הביטוי היא שינוי פתאומי בעלילה בשביל להפתיע את הצופים, ודוגמה קלאסית לכך תהיה מתאבק שבוגד בעמיתו לזירה ויוצר תפנית פתאומית עבור הצופים כמו גם יריבות חדשה בעלילה. אחרים עשויים להגיד שסוורב יכול להוות כל סוג של הטעיה או ניסיון של המתאבקים להערים על הצופים - וזה בעצם מה שאורטון עשה - הטעה את כולנו.
בדיעבד המהלך שלו אולי לא נשמע מרשים כל כך. כלומר, הוא רק העמיד פנים שפצע את הברך - ביג דיל - אז זהו שלא; הסוורב של אורטון היה לא פחות מגאוני כי הוא שיחק חזק על האופן שבו רוב הצופים צורכים היאבקות בימינו.
בעידן הנוכחי, שבו מעריצים מצלמים כל דבר שמתרחש בזירה עם טלפונים חכמים והרבה מהשיח על היאבקות (כמו על כל נושא אחר בעולם) מתנהל ברשתות החברתיות, המעריצים מודעים היום הרבה יותר מפעם למתרחש מאחורי הקלעים; מסעיפים בחוזים של כוכבי הארגון ועד לעדכונים לגבי הפציעות שלהם או רכילויות שונות ומשונות.
מהבחינה הזאת היה ברור שאם הוא ייפצע בזירה זאת תהיה ידיעה שתרעיד את קהילת ההיאבקות - ובמיוחד אם הוא יעשה את זה כמו שצריך. היה ברור שאנשים יבלעו את הדיווח הזה כל עוד הוא יהיה אמין - והוא היה אמין. מהרגע שבו הוא התרסק על הזירה מכאבים ועד לרגע שהוא רקע עם הרגל על הקנבס כמו משוגע והפתיע את סטיילס.
האמת? הסוורב של אורטון הרשים אותי במיוחד בגלל מצב ענף ההיאבקות בימינו - ובמיוחד זה של ה-WWE. לאורך השנים, מורגש שאיכות הרסלינג בתכנית איבדה מהחוזק שלה והפכה לתפלה; אין כמעט הפתעות, אין שום היגיון בקווי העלילה וזה מרגיש הרבה פעמים כאילו שום דבר לא משנה לאף אחד.
פעם זה הרגיש כאילו כולם רוצים להילחם בזכות להיות אלוף ה-WWE. היום? לא ממש ברור בשביל מה הם נלחמים. אולי על המקום שלהם בחברה ובשנים האחרונות (כאשר החלו לצוץ חברות היאבקות נוספות בכל מיני מקומות), אפילו זה כבר לא בטוח.
כשזה המצב, אני מוצא את עצמי יותר ויותר מתעניין רק באלמנטים האמיתיים של הענף - במקרה הזה בשלומו של המתאבק. אורטון אולי מעולם לא מצא חן בעיניי בזירה, אבל ציער אותי מאוד לשמוע שהוא נפצע. ככה הוא הצליח למשוך אותי חזרה פנימה.
מתאבקי עבר, כאלו שפעלו לפני יותר מ-30 שנה, נהגו להתהלך על הקווים הדקים שבין הבדיוני למציאותי. בתעשייה קוראים לזה "קייפייב" (Kayfabe), והכוונה היא לאופן שבו מתאבקים מציגים את מה שקורה בזירה בתור מציאות לכל דבר. זו הייתה הדרך שלהם למכור כרטיסים ולתפוס את תשומת ליבם של הצופים ולגרום להם להאמין שהיריבות בזירה היא היא המציאות.
אורטון הוכיח שגם בימינו ניתן להתהלך על אותו קו דק שבין המציאות והשקר, ובעולם ההיאבקות של ימינו, בו הצופים מסוגלים לדעת כמעט הכל על מה שקורה מאחורי הקלעים רק בזכות כמה ערוצים ביוטיוב, אורטון הצליח להערים על כולנו. אם תשאלו אותי אגב, אורטון הצליח השבוע להחזיר את האמונה בזירה ובמה שקורה בתוכה. ולא רק את האמונה שלי.