כשהאופניים חלפו לידו, כתב הפלילים המיתולוגי בוקי נאה חשב שהוא מדמיין. זה היה בסך הכל טיול בוקר עם הכלבה בנמל תל אביב; הוא בפירוש לא ציפה להיתקל בניסים אלפרון, ואם כבר אלפרון אז בטח לא מדווש, חובש קסדה וחמוש במשקפי שמש אופנתיים. "בהתחלה הייתי בטוח שהראייה שלי השתבשה", מספר נאה על המפגש המקרי עם העבריין לשעבר ביום שישי האחרון, "אבל כשהבנתי שזה באמת הוא התקרבתי וצעקתי לו 'ניסים, ניסים'. הוא עצר, התחבקנו. אנחנו מכירים עשרות שנים, סיקרתי אותו ואת כל בכירי משפחת אלפרון והיו בינינו יחסים קרובים, הרבה כבוד. שמחתי לראות שהוא בריא והכל בסדר".
נאה מתייחס למחלתו של אלפרון, שמוקדם יותר השנה איימה להכריע אותו. "לפני כמה חודשים כבר הלכתי להיפרד ממנו, חשבתי שהוא גמור ולא נשאר לו עוד הרבה לחיות", אומר נאה. "היו עוד כמה חברים שבאו להיפרד, כולם אמרו שהוא ימות מסרטן והוא באמת כבר התקשה לדבר אחרי ניתוח להסרת גידול ממיתרי הקול. פתאום אני רואה אותו בריא ונמרץ, ממש תחיית המתים. אמנם בלי מיתרי קול, אבל לא יעזור, ניסים הוא פייטר. תשאל את המשטרה כמה חצץ הם אכלו ממנו, לא קל לנצח אותו".
נצ"מ בדימוס אפרים ארליך, הידוע בכינויו "קרמשניט" (בתמונה): "ניסים מאז ומעולם כיבד אותי, לא איים ולא הרים יד. יש לו גם חוש הומור, הוא תמיד היה קורא לי שטרודל"
לא, בהחלט לא קל. תשע פעמים ניצל ניסים אלפרון מניסיונות חיסול שתכננו יריביו הגדולים, בחלק מהמקרים ממש בנס. אלא שהשבוע אומר אחד ממקורביו, א', שההתמודדות עם הסרטן הפחידה אותו יותר מכל המחסלים שירו לעברו לאורך השנים. "אלוהים אוהב את ניסים", אומר א', "יש לו יותר נשמות מלחתול. הוא לוחם והוא ינצח ואני מקווה שהסרטן לא יחזור אליו, שהוא הבריח אותו. מה שהאויבים הכי גדולים שלו לא הצליחו לעשות לו, המחלה הארורה כמעט הצליחה. אבל מלאך המוות החליט כנראה לדלג מעליו. אפילו הוא לא הצליח לנצח אותו".
זלמן אלפרון, אחיו של יעקב, אומר השבוע למגזין mako: "ברוך השם, הוא יצא מזה. עבר תקופה לא קלה, אבל עכשיו הכל בסדר".
הג'יפ הלך, האיש נשאר
אלפרון בן ה-65, אב לשישה ילדים משתי נשים, נחשב במשך שנים רבות לאחד העבריינים הבכירים בישראל וליעד מודיעיני מרכזי של משטרת ישראל. הוא היה עמוד תווך באימפריית הפשע של האלפרונים מגבעת שמואל שבנה אחיו יעקב, אלא ששני האחים חמקו פעם אחר פעם מבין האצבעות של קציני מודיעין ובילוש. לפני כשלושה עשורים נשלח אמנם ניסים לחמש שנים בכלא לאחר שהורשע בסחיטה ובגביית דמי חסות, ומאוחר יותר ישב שנתיים נוספות על גביית דמי חסות בתיק אחר, אבל מאז אמצע שנות ה-90 שוחרר בכל פעם שנעצר.
האחים אלפרון היו מסוכסכים במשך שנים עם פליקס אבוטבול, ראש משפחת הפשע מנתניה, על שליטה בבתי קזינו בחו"ל והסעת מהמרים אליהם. גם עם זאב רוזנשטיין בשיא כוחו הם התכסחו, ומאוחר יותר הסתבכו גם עם אנשיו של עמיר מולנר.
עם חברים כאלה, לא פלא שבין השנים 2000 ו-2013 בזבז ניסים אלפרון תשע נשמות. בספטמבר 2000 התפוצץ מטען חבלה שהוטמן באופנוע שלו; אלפרון כלל לא נפגע. באוגוסט 2002 נרצח פליקס אבוטבול בכניסה לבית הקזינו שלו בפראג, ובתגובה נשלחו רוצחים שכירים מבלארוס לחסל את ניסים ויעקב אלפרון (החשד היה שאנשיו של העבריין יצחק אברג'ל, שהיה בעל ברית של האלפרונים, עומדים מאחורי חיסולו של אבוטבול). כך או כך, המתנקשים המיובאים נכשלו.
בוקי נאה (משמאל, בסלפי משותף עם אלפרון): "לפני כמה חודשים כבר הלכתי להיפרד מניסים, חשבתי לא נשאר לו עוד הרבה לחיות. פתאום אני רואה אותו בריא ונמרץ, ממש תחיית המתים"
באוגוסט 2003, כשניסים אלפרון רכב על אופנוע, אלמונים פתחו עליו באש מרכב חולף. בנובמבר 2003 ירו אלמונים על דירה ברמת גן בעת ששהה בה, וביוני 2005 נורו לעברו יריות כשיצא עם בת זוגו ממסעדה בנמל קיסריה. בחודש מאי אותה שנה התפוצץ מטען חבלה במכון לשטיפת מכוניות בבעלותו של אלפרון, ובמאי 2007 ניסו מתנקשים לחסל אותו כשהגיע להאכיל ברווזים בפארק הירקון. שוטרים שהיו במקום ניהלו קרב יריות עם העבריינים ואחד מהם חוסל. ביוני 2012 התרחש פיצוץ בסמוך לג'יפ של אלפרון רגע לאחר שהחנה אותו סמוך לביתו. הוא שוב חמק ממפגש עם המוות.
ליעקב אלפרון, האח והשותף לדרך, היה פחות מזל. בנובמבר 2008 התפוצצה מכוניתו במהלך נסיעה בתל אביב והוא לא שרד. אח נוסף, מוסא, נפטר ב-2015 מסיבוך של מחלת הסוכרת. זה קרה שנתיים לאחר ניסיון החיסול האחרון של יעקב אלפרון, וכנראה הנועז שבהם: רוכב אופנוע הצמיד מטען חבלה לג'יפ שלו, אולם ברגע האחרון הצליח אלפרון לקפוץ החוצה וחייו ניצלו. הג'יפ מצדו נאסף אל אבותיו.
זמן קצר לאחר ניסיון החיסול התשיעי, בראיון שהעניק לשלי טפיירו ב"ישראל היום", אמר ניסים אלפרון: "אין לי תשע נשמות, יש לי 15 ואין לי פחד מכלום. את יכולה לרשום, 'ניסים אלפרון לא מפחד'. הדבר הזה לא קיים אצלי".
אחד מהאנשים שדאגו לשלומו של אלפרון כשנודע דבר מחלתו היה נצ"מ בדימוס אפרים ארליך, הידוע בכינויו "קרמשניט". אלפרון היה קליינט קבוע של קרמשניט כשהאחרון שירת ביחידה המרכזית של משטרת מחוז תל אביב, אבל השבוע הוא מדבר עליו כמו שמדברים על חבר: "ניסים הוא שור. חזק, גבוה, מוצק. קשה להכריע אדם כזה. כששמעתי שהוא נלחם במחלה וניצח אותה, שמחתי בשבילו".
הוא היה מבכירי העבריינים בישראל, אתה היית מבכירי השוטרים. איך זה הגיע למצב שאתה בעדו?
"תראה, תמיד הייתה בינינו מערכת יחסים של כבוד הדדי. פעם העברנו אותו בניידת מבית מעצר אבו כביר לכלא, ובדרך הוא אמר שהוא רעב אז קניתי לו משהו לאכול והמשכנו לכלא. הוא מאז ומעולם כיבד אותי, לא איים ולא הרים יד, לא כמו העבריינים הצעירים של היום. יש לו גם חוש הומור, הוא תמיד היה קורא לי שטרודל".
הרצח ששינה הכל
האלפרונים היו משפחת הפשע הראשונה בישראל. משפחה עוצמתית, מאוחדת, אמנם לא מתוחכמת ואפילו שכונתית באופי הניהול שלה, אבל על מה שחסר להם בתחכום פיצו אנשיה באלימות. ארבעה עשורים הם כיכבו במדורי הפלילים ומעת לעת גם בכותרות הראשיות.
יעקב אלפרון (בתמונה), שזכה לכינוי "אל פצ'ינו" בגלל הדמיון שלו לכוכב הקולנוע, היה מנהיג המשפחה. קצין משטרה לשעבר: "יעקב חיבר בין כולם, הרצח שלו הוציא להם את הרוח מהמפרשים"
ההורים חיים וקמילה (ג'מילה) אלפרון עלו ארצה ממצרים ב-1947. תחילה התגוררו במעברת רוזנבלום בפתח תקווה, ובהמשך עברו לדירה קטנה בגבעת שמואל. 12 ילדים נולדו לבני הזוג אלפרון; האב, חלבן ואיש תחזוקה במועצה המקומית, השתכר בצניעות והמשפחה חיה במצב קבוע של מצוקה כלכלית.
בנם הבכור של חיים וקמילה, ראובן, שירת בחיל ההנדסה ונהרג במלחמת ההתשה בעת שביצע עבודות ביצורים כשהוא חשוף לאש אויב. על כך הוענק לו לאחר מותו עיטור המופת. עם נפילתו לקחו עליהם יעקב וניסים את הנהגת המשפחה על כל המשתמע מכך; אחותם, שושנה, אמרה על כך לפני 13 שנה בראיון למקומון זמן "תל אביב": "אם ראובן היה חי, הכל אצלנו היה נראה אחרת".
בשנות ה-70 התבססה משפחת הפשע של האלפרונים, עם האחים מוסא וזלמן לצד יעקב וניסים. "הם הקימו תחנות טלוויזיה פיראטיות, השתלטו על שטחים ציבוריים, הקימו חוות סוסים ועסקי מזון, פתחו עסקים לגביית חובות, הקימו אולמות אירועים, שלטו על רשתות סמים ובתי בושת במרכז הארץ ועסקו בבוררויות", מפרט קצין מודיעין בכיר לשעבר במשטרת ישראל. "הבית של המשפחה ברחוב בן יוסף בגבעת שמואל היה יעד מבוצר בשנים ההן, המשטרה התקשתה לחדור אליו".
באוגוסט 2002 נרצח פליקס אבוטבול (בתמונה) בכניסה לבית הקזינו שלו בפראג, ובתגובה נשלחו רוצחים שכירים מבלארוס לחסל את ניסים ויעקב אלפרון. המתנקשים המיובאים נכשלו
יעקב, שזכה לכינוי "אל פצ'ינו" בגלל הדמיון הבולט בינו לבין כוכב הקולנוע, היה המנהיג הבלתי מעורער. "הוא היה המוח וניסים היה המוציא לפועל", מספר קצין משטרה ששירת בימ"ר תל אביב. "בעלי עסקים שנסחטו על ידי האלפרונים פחדו מאוד מניסים והיו מבקשים הנחה בתשלום הפרוטקשן דווקא מיעקב. מבחינתם יעקב היה השוטר הטוב וניסים השוטר הרע".
הם היו שנים על הרדאר המשטרתי. מה ידעתם עליהם?
"ידענו שהם גובים דמי חסות ומתעסקים בניהול בתי קזינו בטורקיה, גיאורגיה, רומניה, קפריסין וצ'כיה. בעיקר הם היו מטיסים מהמרים ישראלים לבתי הקזינו, שזה היה הכסף הגדול. אגב, בהמשך הם הפעילו מערך למחזור בקבוקים. הם היו הראשונים בארץ שעשו מזה המון כסף".
למשפחות פשע יש דפוסי פעולה אופייניים. מה אפיין את האלפרונים?
"אלימות קשה כלפי יריבים, כולל השפלות פומביות. זה חלק ממה שגרם ליריבים לשים את יעקב וניסים על כוונת החיסולים".
האלפרונים, שפעלו בסגנון המאפיה הסיציליאנית, היו למשפחת הפשע העשירה בישראל ודחקו את העבריינים הוותיקים מהשטח, אבל בדרך צברו אויבים רבים שחיכו בפינה. כשהם הצליחו להתנקש ביעקב, אומר קצין משטרה בכיר שמשפחת אלפרון הייתה יעד מודיעיני שלו במשך שנים, הכל השתנה. "החיסול של יעקב ואחריו המוות של מוסא גרמו לירידת קרנה של המשפחה. יעקב חיבר בין כולם, הוא היה מבחינתם מודל לחיקוי, והרצח שלו הוציא להם את הרוח מהמפרשים".
באוגוסט 2003, כשאלפרון רכב על אופנוע, אלמונים פתחו עליו באש מרכב חולף. בנובמבר 2003 ירו על דירה ששהה בה, וביוני 2005 נורו לעברו יריות כשיצא עם בת זוגו ממסעדה בנמל קיסריה
דרור, הבן של יעקב, עוד ניסה להציל קצת מהכבוד האבוד. הוא קיבל כמה עונשי מאסר על עבירות של סחיטה ואיומים.
"הוא ניסה להיכנס לעניינים בתחום מחזור הבקבוקים וגביית דמי חסות, אבל הסתבך בשטויות. הנסחטים לא ספרו אותו, התלוננו עליו במשטרה. אגב, בזמן האחרון הוא מנסה לחזור לעניינים".
איך זה מתקדם באמת?
"לא בהצלחה רבה".
איך להחזיר סוס מקלקיליה
האלפרונים חזרו לכותרות לפני 12 שנה, כשניסים, דרור וזלמן נעצרו בעקבות מעורבות בקטטה המונית במהלך הלוויה בבית העלמין בדימונה. "הם הגיעו להלוויה עם נונצ'קות, ברזלים, אלות ופטישים", שחזר בזמנו אחד הנוכחים במקום, "הם באו לסגור חשבון עם אחד האנשים שלא שילם חוב למקורב שלהם". שמו של ניסים אלפרון, שהיה עצור במשך כחודשיים בפרשה, נמחק בסופו של דבר מכתב האישום לאחר שפרקליטו עו"ד משה יוחאי הצליח להוכיח שאין לו קשר לאירוע וכי לא היה מעורב במעשי אלימות, אלא רק נכח במקום ("המשטרה סתם חיפשה לעצור אותי", טען אז אלפרון. "לא היו להם שום ראיות נגדי, עצרו אותי רק בגלל שאני ניסים אלפרון. עובדה שיצאתי נקי").
זו הייתה שירת הברבור של האלפרונים. משפחת הפשע הלכה והתאיידה עד שנעלמה מהמפה ודור צעיר של עבריינים תפס את מקומה. ניסים אלפרון מצדו יצא לגמלאות עם פנסיה יפה, כעשרה מיליון שקלים שקיבל כפיצוי על קרקעות שהיו שייכות לו והמדינה טענה לבעלות עליהן.
"ניסים התרחק מהפשע, הוא התעייף מזה לגמרי. אין לו כוח להתעסק עם העבריינים הצעירים של היום שלא יודעים בכלל מי היו האלפרונים", מספר אחד המקורבים לו. "הוא גר באחד המגדלים המפוארים ברמת גן, עושה כושר, שומר על עצמו, רוכב על סוסים. בשעות הפנאי הוא צופה בטלוויזיה, בעיקר ספורט וסדרות פשע. זה הדבר היחיד שקשור לעולם הזה שהוא עדיין מתעניין בו, הוא אפילו לא מדבר על התקופה הזו בחיים שלו".
אלא שהתקופה הזו איימה לנקום בו לפני כשש שנים, ימי פרשת 512, כשכמה מהעבריינים הבכירים בישראל – ביניהם יצחק אברג'יל, אבי רוחן, מוטי חסין וגולן אביטן - נעצרו בחשד לשורה של מעשי חיסול. במאי 2015, רגע לפני שניסים אלפרון עלה עם אשתו, ילדיו ונכדיו על מטוס לחופשה בכרתים, הוא נעצר על ידי בלשי יאחב"ל בחשד לקשירת קשר לרצח פליקס אבוטבול. מעצרו הוארך בשישה ימים.
"הייתי בדרך לחופשה עם המשפחה ופתאום בא אליי בלשים, אמרו שאני מבוקש ועצרו אותי", סיפר בשעתו אלפרון למקורביו. "לא הבנתי מה הם רוצים ממני, הרי אני כבר פנסיונר. פתאום טוענים שיש לי קשר לרצח של פליקס, שיש עד מדינה שטוען שאני קשור לזה. הוכחתי לחוקרים שהם מבלבלים את השכל ואין לי שום קשר לרצח כזה או אחר". ואכן, החוקרים לא הצליחו להשיג ראיות מפלילות נגד אלפרון. עורך הדין משה יוחאי שוב נכנס לתמונה, והלקוח שלו שוחרר ללא תנאים בתום ימי מעצרו.
אלפרון מקדיש כיום את עיקר זמנו למספר עסקים חוקיים שהוא מעורב בהם, למשפחתו ולנכדיו. שמו עלה שוב לכותרות בשנה האחרונה כשפלסטינים גנבו את סוסו האהוב מהחווה שלו בגבעת שמואל והצליחו להבריח אותו לתוך קלקיליה; אלפרון וחברו הטוב, שלום זוהר, נכנסו ללב העיר הפלסטינית, איתרו את הסוס באחד הבתים והחזיר אותו לחווה. "עשינו מבצע לילי מהסרטים, נכנסנו לקלקיליה בלי צבא ובלי משטרה, וזה מקום שצה"ל נכנס אליו בכוחות מיוחדים", סיפר זוהר. "אנחנו ככה לבד, המקומיים מסתכלים עלינו לא מבינים מאיפה נחתנו עליהם. איתרנו את הסוס באחת מחצרות הבתים ולקחנו אותו בחזרה, לא פחדנו מכלום. הפעלתי את הקשרים שלי שם, דאגתי שהסוס יחזור לניסים בריא ושלם. אנשים היו בהלם שלא שילמנו שקל כופר לגנבים".
בוקי נאה מדבר השבוע על הפער בין העבריין לשעבר, האיש שבגיל 64 עוד רדף אחרי סוס לקלקיליה, לאדם החולה שפגש לפני מספר חודשים. "אתה רואה אדם כזה עוצמתי וגדול שפתאום נראה כמו שבר כלי", אומר נאה. "לא נתנו לו הרבה סיכוי לשרוד, אבל מה שהוא עושה זה לשרוד. ניסים לא ויתר, עשה ניתוח מורכב, נשאר בחיים ונראה כמו חדש. הוא מסוג האנשים שלא מוותרים על החיים כל כך מהר".