באגף 10 של כלא רימונים שבשרון מחכה ריקו שירזי לפגוש את הבן שנולד לו ב-13 בינואר. זה הילד המשותף הראשון לו ולבת זוגו בשנים האחרונות – עורכת דין במקצועה, תושבת חיפה – ועבור שירזי בן ה-62 מדובר לא רק בבן זקונים, אלא גם בתיקון מסוים: באביב 2016 נרצח בנו הבכור, שי, שהיה היורש המיועד של ארגון הפשע שהקים האב. אלא שבשלב הזה לא ברור מתי ייפגשו התינוק ואביו.
לשירזי יש היסטוריה של ניסיונות כושלים לצאת לחופשות. בקשתו להשתתף בהלווייתו של שי נתקלה בסירוב, החלטה ששירות בתי הסוהר נימק בטענה שחופשה כזו תסכן את שלומו ואת שלומם של אחרים; גם בפעם הקודמת שביקש חופשה מיוחדת בשל נסיבות משפחתיות – זה היה בקיץ 2018, כשקיווה להשתתף בחתונת בתו, שירן – דחה שב"ס את הבקשה, הפעם בטענה ששירזי מנהל מהכלא את ארגון הפשע שלו, וכי הצרת צעדיו הכרחית "לצורך מניעת פעילות פלילית ושמירה על שלום הציבור".
לפני כשבועיים ביקש שירזי להשתתף בברית המילה. שב"ס סירב, האב הטרי עתר באמצעות עו"ד ג'קי סגרון לבית המשפט המחוזי (מרכז) – והשופט עידו דרויאן-גמליאל שקל והחליט נגד. כפשרה הוצע לשירזי לקיים את ברית המילה בין כותלי הכלא, והפעם היה זה האסיר שסירב. "אני לא רוצה שהברית של הבן שלי תהיה בכלא, לא מגיע לו עונש", אמר בדיון. לאחר דין ודברים בין עו"ד סגרון לנציגי שב"ס והפרקליטות הוסכם כי שירזי יוכל לצפות בטקס מהכלא בשידור בזום, ואז זרק דרויאן-גמליאל סוכרייה: "בנסיבות המיוחדות [...] של אב שכול, אבקש משב"ס שאם תוגש בקשה לביקור במקום הימצאותו של התינוק במהלך 30 הימים הקרובים – יתייחס לכך שב"ס באהדה ויעשה כל שניתן כדי לקיים ביקור זה".
שי שירזי היה היורש המיועד של ארגון הפשע שהקים האב. באביב 2016 נהג לביתו כשהעבריין מיכאל לוי, רכוב על אופנוע, נצמד למכוניתו וירה שמונה כדורים. שי מת במקום
הבקשה אכן הוגשה, ובקרוב צפוי שירזי לפגוש את בנו. אלא שלמרות המחווה של השופט, שהזכיר בדיון את היכרותו הארוכה עם שירזי – השניים נפגשו לראשונה כשדרויאן-גמליאל היה תובע בפרקליטות מחוז תל אביב – גורם בשב"ס מזהיר מפני השלכות ההחלטה: "נצטרך למצוא פתרון כדי שריקו יחזור לכלא בשלום. כשהבן שלו נרצח סירבנו לאפשר לו לצאת להלוויה מחשש לנקמה ופגיעה בו או בעבריינים יריבים, וגם היום יש לנו מידע מודיעיני שאם הוא באמת ייצא לחופשה, עלולים לפגוע בריקו – או שאחרים ייפגעו".
לא נתן לכסף לטמטם אותו
שנים הוא היה נסיך העיר, סוג של גיבור תרבות בנתניה. ההתחלה של אריה "ריקו" שירזי הייתה צנועה, בנם של מנהל תחנת דלק ועקרת בית משכונת עמידר, אבל תמיד דבק בו איזה אבק כוכבים. בתחילה זה היה על מגרש הכדורגל, כששיחק כבלם במכבי העירונית, אבל דווקא שנים אחדות לאחר שנפצע בברכו ונאלץ לפרוש הפך שירזי לסלב. כלומר, לפחות במדורים מסוימים של העיתונים.
מהכדורגל פנה שירזי לסחר במוצרי אלקטרוניקה ובמכוניות משומשות – וגם להימורים לא חוקיים, תחום שנכנס אליו במשותף עם אחיו, שלמה "מומו" שירזי, שהיה בעצמו כוכב כדורגל של ממש לפני שהסתבך עם החוק ("החלום של ריקו היה להצליח בכדורגל כמו שלמה. כדורגלן היה יותר מאלוהים בנתניה של אותה תקופה", מספר ר', עבריין לשעבר). ב-1996 המליצה המשטרה להעמיד לדין את האחים שירזי בחשד להפעלת רשת הימורים, אלא שבסופו של דבר לא הוגש כתב אישום נגד ריקו, ואילו מומו הורשע באישומים מופחתים במסגרת עסקת טיעון.
שוטר לשעבר ששירת בתחנת משטרת נתניה: "ריקו הוא מהעבריינים הכי חכמים שהכרתי. הוא היחיד שידע לשמור על החיים, הנכסים והכסף שלו - אפילו היום, אחרי כמעט 11 שנה בכלא"
בשנות ה-90 נכנס שירזי גם לעסקי הקזינו בנתניה. זאת הייתה תקופה שבה שלט פליקס אבוטבול בעיר, אבל הוא לקח את שירזי תחת חסותו והפך אותו ממתחרה אפשרי לשותף. לאחר מותו של פליקס הידרדרו היחסים בין משפחת אבוטבול לשירזי, אלא שהאחרון כבר שלט ביד רמה בעולם התחתון של נתניה, גורף הון מהלוואות בריבית ומגביית חובות. עם זאת, היחסים עם משפחתו של השותף לשעבר רודפים אותו עד היום.
עונש המאסר ששירזי מרצה כעת, 11 שנה, הוא למעשה תוצאה של שתי הרשעות שונות: הראשונה מ-2011, אז הורשע בהלבנת הון ובהוצאת חשבוניות פיקטיביות בעשרות מיליוני שקלים – והשנייה מ-2015, על חלקו בפרשה 512, תיק מסועף שבו הורשע במימון חיסולו של העבריין גיא יחזקאל בגרמניה ובקשירת קשר לניסיון החיסול של אסי אבוטבול, בנו של פליקס, בפראג (בפרשה זו הוא נידון לתשע שנות מאסר, אלא שהוא מרצה שבע שנים כעונש חופף לזה שנגזר עליו בפרשת הלבנת ההון, ורק שנתיים מהן כמאסר בפועל).
כעבריין פעיל היה שירזי מודל לצעירים שניסו לחקות אותו, ללמוד ממנו איך עושים גרוש שחור ואיך שומרים אותו ליום סגריר. "עבריינים צעירים שצמחו כמוהו מהשכונה ניסו לחקות את ריקו, לקנות BMW כמו שלו, להתלבש במותגים הכי יקרים. הם העריצו אותו כי היה לו כל מה שלא היה להם", אומר שוטר לשעבר ששירת בתחנת משטרת נתניה. "ריקו ידע לעשות עסקים ולחסוך כסף. הוא חי את החיים הטובים, אבל היה מחושב מאוד מבחינה כלכלית ולא נתן לכסף לטמטם אותו. תכלס הוא אחד מהעבריינים הכי חכמים שהכרתי במהלך כל השירות שלי. האבוטבולים נעלמו, יצחק אברג'יל נשאר בלי גרוש על התחת, הרבה עבריינים התאיידו או נרצחו. ריקו הוא היחיד שידע לשמור על גם על החיים שלו, גם על הנכסים שלו וגם על הכסף שלו. זה נכון אפילו היום, אחרי שהוא יושב כמעט 11 שנה בכלא".
בשב"ס חוששים כאמור ששירזי שמר גם על האויבים הישנים שלו, אבל האמת היא שהוא לא יצטרך לחפש רחוק כדי למצוא חדשים. נתניה, אם יבחר לשוב אליה כשישוחרר בעוד כשנה וחצי, לא מחכה לנסיך שלה: אם כבר, היא מזכירה בחודשים האחרונים את העיר שהייתה בשנות ה-80, כשהאבוטבולים שלטו בה ללא עוררין, הפשע המאורגן חגג וחיסולים בוצעו על ימין ועל שמאל. כנופיות של עבריינים צעירים – עשרות מהן, על פי חלק מההערכות – נלחמות על השליטה בעיר. רימונים מושלכים לעבר בתים, ניסיונות החיסול תכופים ונדמה שהמשטרה מאבדת שליטה: אפילו הקמת כוח משימה מיוחד לא הרגיעה בינתיים את מלחמות העבריינים. אם שירזי ינסה לבנות שם מחדש את הארגון שלו, הוא יסכן את כספו וככל הנראה גם את חייו.
שירזי נכנס לעסקי הקזינו כשפליקס אבוטבול שלט בנתניה, אבל הוא לקח את שירזי תחת חסותו והפך אותו ממתחרה לשותף. לאחר מותו הידרדרו היחסים בין משפחת אבוטבול לשירזי
"אין לריקו שום סיכוי להשתלט על נתניה, נגמרו הימים שלו ושל משפחת אבוטבול", אומר ר', עבריין מקומי. "העיר שייכת היום לעבריינים הצעירים שלא רואים אף אחד בעיניים ויאכלו אותו בלי מלח, יש להם מחסנים של אמצעי לחימה מכל הסוגים. עדיף לריקו שיישאר מחוץ למגרש, שלא ינסה לחזור לעולם הפשע בעיר. הדור החדש כולו זה חבר'ה חמומי מוח עם פתיל קצר שאפילו העבריינים הוותיקים בנתניה לא מתעסקים איתם. נכון שיש לריקו מלא כסף, אבל כבר אין לו חיילים בשטח ואף אחד לא יעבוד בשבילו. אני מאמין שהוא יוותר על נתניה ולא יעשה טעויות שהוא עלול לשלם עליהן בבריאות שלו".
יותר מאב ובן
שירזי תמיד ראה בעצמו איש משפחה שנאמנותו הראשונה היא לקרוביו. גם לאחר שהתגרש מאשתו הראשונה, מזל, דווח כי לא עמד בדרכה כשנכנסה לזוגיות חדשה – מהלך שלא היה בהכרח "עובר" אצל עבריינים בכירים אחרים בני דורו. הוא עזר לבנותיו מאי ושירן לפתח קריירות, ולבן שי רכש מכונית פאר (שי מצדו נהג בה כשהיה מעורב בתאונה קטלנית שבה נהרגו שניים מחבריו. הוא שילם בשתי שנות מאסר).
בכלא רימונים מספרים שהפעם היחידה שראו את שירזי מאבד את זה הייתה כשנודע לו על מותו של הבן. הוא היה כלוא אז באגף ההפרדה, וכשקיבל את הבשורה החל להשתולל, לבעוט בקירות, לאגרף את דלת תא הפלדה של התא, לצעוק. סוהרים ניסו להרגיע אותו, אבל הוא המשיך לצרוח. אסירים בכל האגף שמעו אותו שואג שהוא רוצה לנקום את רצח בנו.
ב-2015 שילם שירזי על חלקו בפרשה 512, תיק מסועף שבו הורשע במימון חיסולו של העבריין גיא יחזקאל בגרמניה - ובקשירת קשר לניסיון החיסול של אסי אבוטבול, בנו של פליקס, בפראג
"ריקו היה באטרף, הוא לא הפסיק לצעוק. אפשר להבין אותו, שי היה כל העולם שלו", אומר אורן (שם בדוי), אסיר המקורב לשירזי. "גם היום שי נמצא כל הזמן אצלו במחשבות. הם היו הרבה יותר מאב ובן".
צוות מיוחד של סוהרים ועובדים סוציאליים שוחח עם שירזי והצליח להרגיע אותו בסופו של דבר, אבל עד היום חוששים בשב"ס ובמשטרה מתרחיש של מסע נקמה על חיסול שי שירזי. היום כבר ברור ששירזי הבן נורה בעקבות סכסוך כספי עם העבריין מיכאל לוי, שנידון ל-24 שנות מאסר במסגרת עסקת טיעון שבה הודה בהריגה, אבל אין בהרשעתו שום ערובה למצבם של אחרים שהיו מעורבים בסיפור (או שיש מי שמאשים אותם במעורבות כזו. אין באמת הבדל במובן הזה).
על פי כתב האישום נגדו, לוי התקשה להסדיר חוב כספי פתוח מול שי שירזי. הוא נלחץ מהמצב, והחליט לארוב לשי כשנהג לביתו בשכונת המשתלה בצפון תל אביב. לוי, רכוב על אופנוע, נצמד למכונית וירה לעברו שמונה כדורים מנשק חצי-אוטומטי. ארבעה מהכדורים פגעו בפלג גופו העליון של שי, והוא מת במקום.
לאחר שהורשע נשלח לוי לרצות את עונשו בהפרדה מלאה, וכל בקשותיו לעבור לאגף אחר נענו בשלילה על ידי שב"ס. לפני כשנה וחצי, כשעתר שוב לבית המשפט בבקשה לעבור לאגף אחר, אמרו גורמים בשב"ס ל-mako שכליאתו בהפרדה היא להגנתו: "יש חשש ממשי שאנשיו של ריקו שירזי יפגעו בלוי ובמשפחתו כנקמה. גם במשטרה יש דוחות מודיעיניים שמתייחסים לכך, ואנחנו לא ניקח שום סיכון".
החודש, כששירזי עצמו עתר לבית המשפט בבקשה לצאת לברית המילה, גורמים בשב"ס הביעו שוב דאגה מפורשת מכך שינסה לנקום את מותו של שי. שירזי מצדו הכחיש שיש לו כוונות כאלו, ואורן מספר ששמע אותו אומר לאחרונה: "העונש של הרוצח יהיה משמיים. אני מוחל לו, בורא עולם ישלם לו".
כמו כל אסיר, גם לאורן יש נאמנויות משלו ואג'נדות משלו. אבל אם ניקח את דבריו כפשוטם, אז ריקו שירזי הסיר מזמן את החליפה של האיומים. "ריקו לא מתכוון בכלל לחזור לעולם הפשע. מבחינתו זה פרק בחיים שנגמר, בכל זאת הוא לא ילד, וממילא זה כבר לא אותו ריקו שאנשים הכירו לפני עשר ו-20 שנה", אומר אורן. "הוא השתנה לגמרי, עבר הליך שיקומי, יש לו אישה ומשפחה חדשה. כרגע הוא בעיקר מאושר מהבן שנולד לו, הוא חיכה לזה הרבה זמן".
שום סכסוכים פתוחים
כרגע שירזי עדיין יושב באגף 10. "הוא כמו האבא של האסירים, דואג לכולם", אומר עבריין שמרצה גם הוא את עונשו בכלא רימונים. "אין אסיר שפנה אליו בבקשת עזרה ולא קיבל ממנו סיוע. יש פה עשרות אסירים נזקקים שאין להם יכולת כלכלית לקנות אוכל בקנטינה, וריקו נותן להרבה מהם כסף כדי שלא יחסר להם דבר. הוא עושה הרבה חסדים בכלא".
כנופיות של עבריינים צעירים נלחמות כיום על השליטה בנתניה. ר', עבריין מקומי: "אין לריקו סיכוי להשתלט על העיר, נגמרו הימים שלו ושל משפחת אבוטבול. עדיף לו שיישאר מחוץ למגרש"
שירזי משמש "אסיר חוליה"; הוא ומספר אסירים נוספים אחראים לחלוקת האוכל באגף. עבריינים בכירים כמוהו מעדיפים בדרך כלל להימנע מעבודה בכלא – רבים מהם רואים בכך השפלה, משהו שאינו לפי כבודם, ופשוט רובצים בתאים – אבל הג'וב הוא חלק מההליך השיקומי שלו. "ריקו מתאמן הרבה בחצר, שומר על כושר, רץ ומרים משקולות", מספר אורן. "הוא גם מכור לאקטואליה וחשוב לו לדעת מה קורה בארץ, בעולם. הוא תומך נלהב של ביבי, ליכודניק שרוף, והוא עדיין אוהד מושבע של מכבי נתניה".
בעוד כשנה וחצי יסיים שירזי לרצות את עונשו. סביר להניח שלא יקבל ניכוי שליש, אלא אם עומס רב בבתי הכלא יביא לגל שחרורים מוקדמים; כך או כך, בקרוב הוא צפוי לפתוח דף חדש בחייו. אם ישעה לאזהרות לשמור מרחק מנתניה, אולי יבחר להתמקם בדירה שהוא מחזיק במרינה בהרצליה. "ריקו אומר שהוא רוצה לצאת לדרך חדשה, לעסוק בנדל"ן", מספר אורן. "אני לא מאמין שהוא יחזור יותר לכלא. ובנוגע לסכנות בחוץ – המשטרה יכולה לדבר כמה שהיא רוצה על האויבים שיש לו ועל מי שמחכה לו ורוצה לפגוע בו, אבל אין לו שום סכסוכים פתוחים עם אף אחד. מה שהיה בעבר נגמר והסתיים. הפנים שלו קדימה, לעתיד".
בינתיים צפוי שירזי לצאת ולבקר את בת זוגו ואת בנם המשותף. זה יקרה כנראה בימים הקרובים, בליווי אבטחה כבדה של סוהרים. "ברור שיש סיכונים בהוצאה של ריקו לחופשה, הדוחות המודיעיניים שהגשנו עם שב"ס לבית המשפט מדברים בעד עצמם", אומר השבוע גורם מודיעין במשטרה. "אם בית המשפט היה חושב שאין סכנה, הוא פשוט היה מאשר לו לצאת לברית המילה. הדוחות שלנו מתעדכנים כל הזמן במה שקורה בתוך הכלא ובחוץ, ואני יכול לומר לך: לריקו עדיין יש אויבים, ואנשים כמוהו תמיד עלולים להיפגע מעבריינים או ממקורבים שלהם. כבר היו מקרים שעבריינים השתחררו מהכלא, עזבו את עולם הפשע וחטפו כדור בראש".
"ריקו מתכוון לשמור על עצמו, להיות ערני ולא לקחת סיכונים", אומר אדם המקורב לשירזי. "ברור לו שיהיו כאלה שינסו לפגוע בו למרות שהוא לא חושב שהוא מסוכסך עם מישהו. סמוך עליי, הוא יודע שיהיה מי שינסה לחפש אותו".