כולם מדברים על מונדיאל, אבל אף אחד לא מדבר על מצבן של הנשים ברוסיה בתקופה זו. כן כן, מאז שריקת הפתיחה של טורניר גביע העולם הרשתות החברתיות ברוסיה גועשות; כבר בתחילת התחרות התפרסם וידאו ויראלי של אוהדים מברזיל שמציקים לנשים רוסיות וגורמים להן לשיר כביכול שירי אוהדים, כאשר בעצם אלו היו מילים גסות בעלות קונוטציה מינית ברורה. "ברגר קינג" פרסמו סרטון בו הם מציעים אספקת המבורגרים לנשים רוסיות לכל החיים, בתנאי אחד – הן צריכות להיות בהריון מאחד המשתתפים באליפות העולם בכדורגל. הפרסומת הוסרה, הרשת התנצלה, אבל כמו שאומרים – התחושה הכללית נשארה.
האם גברים רוסים מתערבים? לא, הם לא, אבל הם גם לא מרוצים. כי מה פתאום נשים רוסיות מעדיפות על פניהם את האוהדים של הקבוצות הזרות שנוהרים בהמוניהם למוסקבה? בקאזאן, סוצ'י, סרנסק ושאר הערים המארחות את אליפות העולם בכדורגל קבוצות גברים המשתייכות לימין הלאומני והקיצוני דורשים את דמן.
בגדול, גבר רוסי תמיד רוצה להיות במקום הראשון. שיטפלו בו, יעריצו אותו, ידאגו לו לכל דבר. הוא נרקיסיסט ולא מסתיר זאת. אבל אז מתחיל המונדיאל ונשים בסביבה שלו נחשפות פתאום לסוג גברים אחרים, כאלו שנראים הרבה יותר טוב, מריחים הרבה יותר טוב, מתלבשים מעולה ומתנהגים בנימוס. הגבר הרוסי מרגיש עזוב ומתחיל להתנהג כמו פעוט בטנטרום תוך כדי שהוא מאשים ומקטין את הנשים, מעליב אותן, קורא להן זונות ושרמוטות שמוכנות להתמסר לזרים.
ולא רק גברים. כמה ימים לפני מונדיאל, יושבת ראש הוועדה לענייני משפחה בפרלמנט הרוסי יצאה בהכרזה בה היא דורשת מנשים רוסיות לא לקיים יחסי מין עם אזרחים זרים. למה? כדי שחלילה, לא ייוולדו ילדים וטוהר הגזע ייפגע.
כן זו התפיסה הכוללת בפדרציה הרוסית; אישה רוסיה שמקיימת יחסי מין או נמצאת במערכת יחסים עם גבר ממדינה אחרת, בוגדת לא רק בו, אלא במולדת. כן, ככה זה, כשהפטריוטיזם עובר סיבוב מפתח אחד יותר מדי. ככה זה במדינה בו הפמיניזם בוטל לפני מאה שנה מיד אחרי מהפכת אוקטובר והוכרז על שוויון זכויות בין גברים לנשים. שוויון זכויות מדומה - כי למרות שאישה יכולה לעשות כל מה שגברים עושים - ככל שזה נוגע לתפקיד האישה במשפחה ולמיניות שלה, היא עדיין חפץ.
ואז מתחיל המונדיאל והאוהדים הזרים שוטפים את רחובות רוסיה. את מה שאנחנו כבר מזמן רואות בתור הטרדה, נשים רוסיות רבות, בעיקר מהערים הקטנות, תופסות כחיזור - ונענות. אם הייתה גרסה רוסית לאגדה של סינדרלה, הנסיך לא היה צריך לרדוף אחריה עם נעל זכוכית, מספיק שהיה מקדיש לה קצת תשומת לב. היא כל כך לא רגילה לזה, שהיא מיד תיענה לחיזורים. וגם אם זה לא נעים לה, או לא בא לה, עדיין מדובר בחוויה מרגשת שוברת שגרה. האם אפשר להאשים אותן בכך? לא.
באותו הזמן בדיוק הגבר הרוסי מבין פתאום שהמניות שלו מתחילות לצנוח. שהוא לא שווה כלום. הוא מודח מכס המלכות שישב עליו כל כך הרבה זמן. והכי נורא – הוא איבד את השליטה שלו על האישה. אין מי שיטפל בו, ידאג לו, יכבס לו ויעריץ אותו. והגבר הרוסי מוחה. הוא מוחה בקול רם, מחתים חברים על עצומות, שולח מכתבי נאצה, מפרסם טקסטים נוקבים ברשתות החברתיות ובתקשורת ואף דורש התערבות ממשלתית. כי לקחו לו את הצעצוע. דורש שיחזירו לו את החפץ שהוא כל כך רגיל אליו, החפץ שברגע שהוא בידיים של מישהו אחר, הופך לטמא ומקולקל.
אם עושים גוגל למילים “Russian women” ההשלמה “Russian women world cup” היא אחת ההשלמות הפופולריות. הכותרת של ה-Guardian, למשל, מלפני יומיים, טוענת כי המונדיאל הרים את מסך הברזל מעל המיניות הרוסית. אני אומרת – המונדיאל הראה איך כל העולם רואה נשים רוסיות. למרות ה- #metoo, למרות הפמיניזם, נשים ברוסיה הן עדיין חפץ, אז תהיו בשקט ואל תפריעו לגברים לשחק כדורגל.
>> יש לכם משהו להגיד למרינה? בבקשה, תכתבו לה מייל