אופירה שוחחה איתי כמה פעמים לפני שנפגשנו. בשיחות הטלפון הראשונות היא נשמעה מאד מבולבלת ולא בטוחה. בשיחתנו הראשונה היא סיפרה לי שהיא נשואה לאוהד, יש להם שלושה ילדים קטנים והם גרים במודיעין.
בהמשך היא סיפרה לי שהיא עובדת בעסק המשפחתי של הוריה, ואוהד עובד בחברת תקשורת גדולה. היא סיפרה לי על הזוגיות שלהם, ולדבריה זו הייתה ועודנה זוגיות מושלמת, ואוהד הוא בעל ואבא מושלם. היא המשיכה בדבריה וסיפרה שאוהד נוסע מספר פעמים במהלך השנה למזרח הרחוק לבחינת ציוד תקשורת עבור החברה שבה הוא עובד.
מעת לעת, כך סיפרה לי אופירה, הוא גם נוסע ליומיים שלושה למפגשים באירופה, ולפני כחודש וחצי, באחת הנסיעות הקצרות שלו, התגלה לאופירה, ממש במקרה, שעובדת בחברה הצטרפה אליו לנסיעה.
אופירה אמרה לי שבאופן עקרוני אין לה שום בעיה עם זה, אבל אוהד תמיד נסע לבדו או עם מנהל הרכש של החברה, והוא תמיד שיתף אותה במי שמלווה אותו, אך הפעם הוא לא סיפר דבר. "הוא ממש הסתיר את העובדה הזו", אמרה אופירה, "וגם כשחזר הוא לא סיפר שלא נסע לבדו".
לדבריה, היא הבינה מדבריו שהוא נוסע לבד, וכששאלה אותו לגבי אותה הבחורה, אוהד החל לגמגם ולהצטדק, ואמר שהיא הצטרפה ברגע האחרון ושהוא פשוט לא רצה שהיא תקנא. דווקא את הטיעון האחרון אופירה לא אהבה, הרי אין לה שום סיבה לפתח קנאה - או כך לפחות היא חשבה.
אופירה הפסיקה לשוחח בעניין עם אוהד, והחליטה להכניס אותי לתמונה. שאלתי אותה שאלות הקשורות לנסיעות שלו, והיא סיפרה שבנסיעות הארוכות למזרח היא תמיד הייתה לוקחת ומחזירה אותו משדה התעופה: "בנסיעות הקצרות הוא היה נוסע לבד ומשאיר את הרכב בחניון בנתב"ג", סיפרה לי.
על פניו זה נשמע הגיוני, ואופירה ביקשה שנלווה את אוהד לנתב"ג בנסיעות הקצרות שלו. חשוב לה לדעת אם יהיו עוד נסיעות עם אותה עובדת שהוא יסתיר ממנה. נפגשנו שוב כעבור כמה ימים, ואופירה מסרה לי תמונות של אוהד ושל העובדת שנסעה איתו בפעם הקודמת.
כעבור שבועיים נקבעה לאוהד נסיעה למזרח, והוא כבר עדכן את אופירה שכמה ימים אחרי החזרה תהיה לו נסיעה נוספת ליומיים לאירופה לחתימה על העסקה שתתבצע במזרח.
אוהד חזר מהמזרח, ואחרי שבוע יצאה לפועל הנסיעה הקצרה לאירופה. צוות בלשים המתין לאוהד ליד ביתו, והוא נראה יוצא בשעה 04:00 עם מזוודה קטנה, נכנס לרכבו ונוסע לכיוון נתב"ג. כשהגיע, הוא נכנס לחניון, החנה את רכבו, והחל לצעוד לכיוון היציאה מהחניון כשהוא משוחח בטלפון.
לפתע, הוא נראה פוגש את העובדת מהחברה שהגיעה למקום ברכבה. הוא נכנס במהירות לרכב, והשניים יצאו בנסיעה משדה התעופה. את היומיים הקרובים בילו השניים בצימר רומנטי ומבודד בגליל העליון. הם כמעט ולא יצאו מהצימר, וחוקרת שהוקפצה לצפון שכרה את הצימר הנוסף במקום למשך יום אחד.
אוהד והמאהבת שלו צולמו מדי פעם כשיצאו למספר דקות מהמתחם לנשום קצת אוויר גלילי וליהנות מהנוף. הם צולמו שלובי ידיים, מתחבקים ומתנשקים, והשעות הרבות בצימר לא הותירו ספק לגבי מה שהם חיפשו שם.
ביום השני, בשעת ערב מאוחרת, החזירה המאהבת את אוהד לרכבו בנתב"ג, ומשם הוא נסע ישירות לביתו. בחקירת הרקע על הבחורה גילינו שהיא גרושה מזה כשנתיים, וביום הנסיעה היא חגגה את יום הולדתה - אירוע מספיק חשוב לחופשה כזו עם כל הסיכון שכרוך בה
דו"ח חקירה מפורט שכלל סרטים לוהטים ותמונות חד-משמעיות נשלח לאופירה, שביקשה מספר ימים לחשוב על צעדיה, כולל שיחת ייעוץ משפטי לפני שתקבל החלטה. כעבור כמה ימים נפגשתי איתה, והיא סיפרה לי על שיחה מאד קשה וכנה שקיימה עם אוהד.
לדבריה, בתחילת השיחה הוא ניסה להיצמד לשקר בנוגע לנסיעה לאירופה, ואפילו הציג בפניה את שובר התשלום של חניון הרכבים בנתב"ג, אבל כשאופירה סיפרה לו שהפעילה משרד חקירות - הוא השתתק והשפיל מבט.
וכך, אופירה החליטה בשכלול כל הנתונים, ולאחר שבמהלך השיחה הוצפו לא מעט בעיות בזוגיות שלהם, לתת לאוהד הזדמנות שנייה. הם קבעו סדרת מפגשים לייעוץ זוגי ולהתמודדות עם משבר האמון שפקד אותם, הכל בניסיון להציל את המשפחה.
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, הוא בעל המשרד "ים חקירות"