דוד ואשתו הזמינו אותי לפגישה ייעוץ. הגעתי למקום העבודה של דוד, אשתו הגיעה במקביל והתיישבנו שלושתנו בחדר פנוי שהיה בקומת המשרדים. הוא החל לספר לי על סכסוך מתמשך שיש להם עם שכנה בבניין מגוריהם, "יש לנו שכנה שהיא ממש רעה, היא אישה מתוסכלת ומרירה, כבר מספר חודשים היא עושה לנו צרות". אשתו של דוד שנראתה אישה עדינה ושקטה, הסבירה לי שזו הסיבה שלא הוזמנתי לביתם, זה בסדר גמור, השבתי לה.

דוד החל לתאר לי את תחילת הסכסוך בגלל מקום חנייה מוצל בכניסה לבניין. השכנה החליטה שזו חנייה ששייכת לה, למרות שמדובר במדרכה ציבורית, לא מסומנת עם אפשרות חנייה חופשית לכל אחד. דוד המשיך ואמר לי, "כאשר אשתי החנתה את הרכב שלנו שם מספר פעמים, המכשפה התנפלה עליה בצעקות ואיומים". הוא המשיך בחיוך והוסיף, "הטעות שלי הייתה כשפניתי לבעלה. רק זה שיגע אותה". לדבריהם, מאז היא עושה כל דבר להציק להם, למרר את חייהם ולעשות כל דבר שיגרום להם לסבל. שריטות על הרכב, צעקות מול אנשים, השארת לכלכוך בפתח הבית, טפטוף של שאריות אשפה סמוך לדלת, עקירת המזוזה, "חבל לך על הזמן.." אמר לי דוד בייאוש וביקש הוכחה וצילום שהיא מבצעת את הפעולות האלה.

מצלמה נסתרת (צילום: Yevhen Prozhyrko, shutterstock)
מצלמה נסתרת. אילוסטרציה | צילום: Yevhen Prozhyrko, shutterstock

הם גרים באותה קומה, והסיוט הזה לא הולך להסתיים בקרוב. דוד ביקש מצלמה בכניסה לבית שתתעד את מעשיה ואז הוא יפנה למשטרה ואולי גם לתביעה אזרחית נגדה. כעבור מספר ימים, הותקנה מצלמה שכוונה לעבר דלת הבית ולכל מי שמתקרב לדלת. כעבור שבוע, צפינו בסרטים. השכנה נראתה מספר ימים מתקרבת לדלת ומצמידה את אוזנה לדלת, כמי שמנסה להקשיב לרעשים בבית. לפתע נחשפנו לצילום לא צפוי ומעניין. השעה הייתה לקראת חצות, השכנה נכנסה לקומת המגורים והתקרבה לדלת של דוד ואשתו, לפתע נראה גבר שאינו בעלה בחברתה, ובלי הכנה מוקדמת השניים נראו מתחבקים ומתנשקים בלהט. לזה אף אחד לא ציפה! האישה הממורמרת הזו, בוגדת בבעלה ללא פחד ועם הרבה אומץ. אמנם שעת חצות, וייתכן ובעלה לא בבית, אך בכל רגע נתון יכול שכן להגיע פתאום לקומה. צריך בטחון לעלות עם המאהב עד לדלת הבית ולהיפרד ממנו בנשיקה ארוכה וחושנית.

דוד נראה המום, הוא לא היה צריך יותר מזה. מספר שניות לאחר מכן, כבר אי אפשר היה למחוק לו את החיוך. כעבור יומיים, דוד סיפר לי על ״שיחה קצרה ועניינית״ עם השכנה. היא הבינה מיד את המסר וזה הספיק. אין לי ספק, אמר לי דוד, השקט עכשיו יחזור לקומת המגורים.

הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, בעל המשרד "ים חקירות".