זו הייתה חקירה שהתנהלה בזהירות וברגישות. בשיחה הראשונה עם מירה היא ביקשה להישאר בעילום שם, ובהתחלה היא ביקשה לשמוע על סוג החקירות שאנחנו מבצעים - ורוב ההתמקדות שלה הייתה בסודיות ובדיסקרטיות של החקירות. בסיום השיחה הארוכה מירה הזדהתה וביקשה שניפגש במקום מוסתר לחלוטין.
"זה מסוכן" היא אמרה לי לפני שסגרנו על מקום המפגש. "אסור שיראו אותנו יחד - במגזר הערבי זה לא טבעי שאישה תשב עם גבר בבית קפה". על פגישה במשרד שלי לא היה בכלל על מה לדבר.
מירה ציינה כל הזמן שהיא זקוקה לעזרה, ולבקשתה החלטנו שרק במפגש היא תספר באיזו עזרה מדובר. לקראת סוף השיחה היא סיפרה לי שהיא עובדת במוסד חינוכי כמורה לשפה הערבית - אז הצעתי לה שניפגש במקום העבודה שלה ומבחינתה זה יהיה כמו עוד "מפגש עם אחד ההורים בבית הספר". הרעיון נשמע לה, אך היא היא ביקשה לקבל את אישור המנהלת.
ביום למחרת היא התקשרה אליי וקבענו להיפגש בחדר המורים. הגעתי לבית הספר בו היא מלמדת ואישור הכניסה המתין לי בשער בית הספר. פגשתי אותה בחדר המורים ומיד ניתן היה לזהות כי היא מוטרדת וחסרת מנוחה. בלי יותר מדי עיכובים היא החלה לספר לי על חנין, בת הדוד שלה וחברתה הקרובה. "לאחרונה חנין התרחקה ממני", סיפרה מירה בכאב. "עובר עליה משהו מוזר, אין לי ספק. אני יודעת שהיא מאד ליברלית וזו סיטואציה מסוכנת במגזר שלנו. היא בת 32, לא נשואה ועובדת בחנות בגדים במרכז תל אביב. אני יודעת שהאחים שלה מאד לא אוהבים את המצב הזה - ואני מודאגת" היא סיכמה.
מירה סיפרה לי ששבועיים קודם לכן היא יצאה מבית הספר בשעות אחה"צ, התקשרה לחנין, וזו שלחה לה הודעה "אני בעבודה". "רציתי להפתיע אותה", סיפרה לי מירה, "אבל כשהגעתי לחנות נאמר לי שחנין בכלל לא עבדה היום ושהיא ביום חופש. "לא סיפרתי לחנין שהגעתי למקום העבודה שלה, אבל אני חוששת, אני מפחדת עליה. אני מרגישה שהיא מותחת את החבל יותר מדי ושהעצמאות שלה יכולה לעלות לה ביוקר". מירה הייתה מאד מודאגת והעלתה אפשרות שאולי חנין נסחטת, ייתכן והמצב לא תלוי בה והיא נאלצת לעשות דברים בניגוד לרצונה.
מירה הסבירה לי שהיא חייבת לדעת מה חנין מסתירה והיא מעוניינת לזעזע אותה. "אם חנין תדע שגיליתי את הסוד שלה אז היא תבין שהיא לא כל כך מוגנת, וכל מי שירצה יוכל לגלות את הסוד שהיא מסתירה. אולי זה יגרום לה לחשוב פעמיים אם היא צועדת בדרך הנכונה". למירה היה תקציב מוגבל, לכן בנינו יחד תוכנית עבודה והחלטנו כיצד יהיה הכי נכון לפעול. לאחר כמה ימי מעקב שנבחרו בקפדנות, חנין נצפתה נפגשת עם גבר ונוסעת איתו לצימר יוקרתי באזור המרכז. כאשר הגעתי לפגישה נוספת עם מירה בחדר המורים - היא הופתעה לראות את הגבר וזיהתה אותו מיד.
"זה אחד הגברים המוכרים והאמידים ביישוב שלנו. הוא נשוי ואני מכירה את אשתו" היא סיפרה לי בהלם. העובדה הזו לא שינתה את התוכנית של מירה. היא עדיין חשבה שנכון יהיה לדבר עם חנין ולומר לה שידוע לה על הקשר הסודי שהיא מנהלת. מירה התלבטה אם נכון יהיה לחשוף בפני חנין שהיא גם יודעת מי הגבר - ובסופו של דבר החליטה שכן - כאמור, היא רצתה לזעזע אותה והחליטה להבהיר לה שהיא עלולה להצטער מאד על מעשיה.
כעבור כמה שבועות שוחחתי שוב עם מירה. לדבריה, חנין הייתה בהלם. "היא הייתה משוכנעת שהסוד שלא יתגלה לעולם. זה הביטחון שנטע בה הגבר האמיד מהיישוב - אותו כמובן אף אחד לא יאשים בחילול כבוד המשפחה. לשמחתי, חנין הודיעה לי שהקשר נפסק עוד באותו יום" סיפרה לי מירה בהתרגשות. "מי יודע" היא נשמה לרווחה, "לך תדע כמה צרות ובלאגן חסכנו לה".
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי , הוא בעל המשרד "ים חקירות"