יונתן שוחח איתי מספר פעמים, בשיחה האחרונה קבענו להיפגש וכעבור יומיים נפגשנו בלובי בית מלון שצמוד למקום עבודתו. הוא נראה שקול, ממוקד והחלטי. בד״כ אני פוגש לקוחות דיי מיוסרים, חבוטים, פגועים ובתקופה לא פשוטה עבורם, עם יונתן זה הרגיש אחרת. יונתן סיפר לי על אשתו ענת, הם נשואים 5 שנים ולפני שנה נולד בנם היחיד. הוא המשיך וסיפר לי שמאז הלידה ענת מאד השתנתה, זו לא אותה ענת שלפני הלידה.

הסיטואציה הזו דיי קשה ליונתן, כי מספר חודשים לפני החתונה שלהם, יונתן גילה שענת פגשה פעמיים את האקס שלה וזה לא היה לכוס קפה, כדבריו. השינוי בהתנהגות שלה, הציף מחדש בראשו את המשבר שפקד אותם בזמנו. יונתן שלא היה מוכן להיות שוב מופתע, או זה שיודע אחרון, החליט לבדוק את העניין.

יונתן תיאר בפניי את סדר יומה של ענת, המחויבויות השונות שלה והחלטנו לפעול במשך מספר ימים מפוצלים. בשני ימי המעקב הראשונים, ענת התנהלה כבשגרה, ללא אירועים / מפגשים מיוחדים. ביום המעקב השלישי, שתוכנן ליום חמישי בערב, ענת הפתיעה את יונתן ונשארה בבית וסיפרה שהמפגש את שתי חברותיה נדחה למוצ״ש. ערב שבו לא היה תכנון שלנו לפעול... כמובן שהתוכניות השתנו, ובמוצ״ש צוות בלשים נצמד לענת מרגע יציאתה מהבית.

ענת הגיעה לחניית מרכז מסחרי והמתינה ברכבה במשך רבע שעה, ללא סיבה נראית לעין. בסיום המשיכה בנסיעה קצרה ועצרה בפתח בניין מגורים. ענת נראתה מסדרת את שיערה ואת האודם על שפתיה, יצאה מהרכב ונבלעה במהירות במעלית בניין המגורים. ניתן היה לראות שהמעלית עצרה בקומה 11 בבניין. בדיקה קצרה העלתה כי בשתי הדירות העורפיות מתגוררות משפחות, בשתי הדירות שפונות לחזית לא הופיעו שמות דיירי הבית.

הבלשים התמקמו מול חזית הבניין. כעבור שעה וחצי, נדלק האור במרפסת אחת הדירות בקומה ה - 11, ענת נראתה במרפסת בחברת גבר, השניים נראו צופים על הנוף הנשקף מהקומה הגבוהה. כעבור מספר דקות כבה האור במרפסת אך ניתן היה לראות את השניים מתחבקים, מתנשקים כשענת נצמדת לקיר המרפסת והגבר צמוד לגופה ומנשק את פניה וצווארה ללא הפסקה.

כאן נכנסת המגבלה החוקית / משפטית המוכרת לנו, לגבי האפשרות לצלם סיטואציה כזו במרפסת דירה בקומה גבוהה בבניין מגורים, הטענה שהמרפסת היא חלק מהדירה וצילום כזה מוגדר כחדירה לפרטיות / פגיעה בצנעת הפרט. במהלך השנים נחשפנו לחוות דעות משפטיות שונות ומנוגדות בעניין זה. למזלנו, ענת והגבר חסכו לנו התלבטויות משפטיות. כעבור חצי שעה, יצאו השניים מהבניין, הגבר ליווה את ענת לרכבה, ולפני שענת התיישבה ברכב, נצמד אליה הגבר והשניים התנשקו בלהט, נשיקת פרידה. הבלשים בשטח לא יכלו לבקש יותר מזה. ממצאי החקירה הועברו תוך יומיים ליונתן שהיה נחרץ והחלטי ומיד הגיש תביעה לגרושים.

הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, בעל משרד "ים חקירות".