"הוא חוזר רק לפנות בוקר": אב הזמין חוקר פרטי למעקב אחר בנו בן ה־17
גדעון, אב מודאג לבן מתבגר, הבחין שבנו מתחבר לבני נוער "שאינם בדיוק מהטובים שבגילו", יוצא בכל ערב מהבית וחוזר בשעות מאוחרות. לאחר שניסה לשוחח עמו ולא קיבל תשובות מספקות, פנה לחוקר הפרטי על מנת שיבצע מעקב. התיעוד מהשטח חשף אלכוהול, ונדליזם והתנהגות בעייתית

גדעון התקשר אליי וביקש לקיים פגישת התייעצות. "אני יודע מה אני צריך לעשות", הוא אמר לי בטלפון, "אבל הייתי רוצה לקבל חוות דעת מקצועית". כשנפגשנו, הוא סיפר שהבעיות קשורות לבנו הבכור, עדן, שבקיץ הקרוב ימלאו לו 17. "יש לו נטייה להתחבר עם בחורים צעירים שאינם בדיוק מהטובים שבני גילו", אמר, "יצא לי לשהות בחברתם כמה פעמים, ואני מוכרח לומר שמאוד הופתעתי מהחיבור בינם לבין עדן".
גדעון נשמע מוטרד מאוד. "אנחנו בתקופת החופש הגדול", הסביר, "והוא יוצא כמעט כל ערב מהבית וחוזר בשעות הלילה המאוחרות. אני חושש שהחבורה שסביבו עלולה לגרום לו להסתבך, להוביל אותו למעשים שהוא עוד עלול להתחרט עליהם כל חייו. אני חייב לדעת מה הוא עושה ואם נשקפת לו סכנה. אחרי הכול, אלה בני נוער די משועממים, עם סף גירוי גבוה וצורך בהרפתקאות ובמעשי קונדס וזה מה שמדאיג אותי".
לדבריו, הוא ניסה כמה פעמים לדבר עם עדן ולברר אם הוא מתנהל באחריות, אך בנו השיב בכל פעם שהכול בסדר ושאין סיבה לדאגה. גדעון הודה שגם ניסה לעקוב אחריו באחד הערבים, אך לאחר כמה רחובות הבין שיש צורך במעקב מקצועי.
במהלך הפגישה, הצגתי בפניו את פרטי הפעילות האפשרית, ובכלל זה מעקב סמוי אחר עדן והחבורה שסביבו, באופן שיאפשר לגדעון להבין היכן בנו מסתובב ומה הוא עושה. הוא נראה מהוסס, ביקש כמה ימים לחשוב ויצא מהמשרד. כעבור מספר ימים התקשר שוב וביקש שנצא לדרך. "אתמול אשתי לא נרדמה עד שעדן חזר הביתה", סיפר. וכך, התחלנו במעקב אחר עדן בשעות הערב והלילה.
בערב הראשון, החבורה הגיעה למועדון סנוקר באזור תעשייה ושהתה במקום עד שתיים בלילה. בערב השני הם הגיעו לחוף הים והתיישבו על החול. מדי פעם נכנס אחד הנערים למים וחזר לחבורה. בהתחלה נדמה היה שהם שומרים על אורח חיים בריא ושותים מים מינרליים, אך בסוף הערב, כשהבקבוקים הושלכו לפח, ריח הוודקה שעלה מהם היה חזק במיוחד.
בערב נוסף, החבורה הגיעה לגן משחקים בלב שכונת מגורים, שוב מצוידת ב"מים מינרליים". הם התמקמו בין מתקני המשחקים, הרעישו, צעקו, ובתגובה נשמעו קריאות "שקט!" ממרפסות הבתים הסמוכים - אך זה לא הפריע להם. בשלב מסוים החלו להשליך אבנים קטנות לעבר גזע עץ. כשחטאו את המטרה, האבנים פגעו ברכבים שחנו סמוך לעץ.
כעבור שעה הגיעה למקום ניידת שיטור או פיקוח עירוני. החבורה הבחינה באורות מרחוק והתפזרה תוך שניות. שקט מופתי ירד על המקום. הניידת סיירה סביב הגן, ולאחר רגעים ספורים נעלמה והנערים שבו למשחק הפגיעה בעץ, תוך שהם צועקים ומקללים.
גדעון עודכן בזמן אמת על המתרחש. בלי לחשוב פעמיים, נכנס לרכבו ונסע לגן המשחקים. עדן קפא במקומו כשראה את אביו עומד מולו. לזה הוא לא ציפה. תוך שניות נכנס לרכב, והשניים נסעו יחד לביתם.
שבוע לאחר מכן שוחחתי שוב עם גדעון. הוא סיפר שעדן נמצא כעת בעיצומה של "סדרת חינוך נוקשה", והוסיף:
"אנחנו מקווים שהוא מתחיל להבין כיצד היה עלול להזיק לעצמו - נזקים שהיו מלווים אותו כל חייו".
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, בעל משרד "ים חקירות".