החקירה הזו דרשה מעט יצירתיות. כמו בחלק מחקירות אחרות, הפעם ההתנהלות שלי הייתה מול עורך הדין של הלקוח, אורן, שהעדיף להישאר בצד ולא להיות מעורב. עורך הדין ביקש ממני שאצלם תמונה מפלילה של כנרת, אשתו של אורן יחד עם המאהב שלה. 

עו"ד עדכן אותי שהשניים מאד זהירים וחשדנים, הם נפגשים במקומות מוסתרים והם תמיד ערניים ובודקים את הסביבה. לדבריו, גם המאהב של כנרת נשוי ולשניהם יש הרבה מה להפסיד. עורך הדין שיתף אותי שאורן  תפס בעבר את כנרת עם המאהב הזה ואז כנרת הבטיחה שהקשר ביניהם הסתיים, אך לאחרונה אורן הבין שהקשר המשיך. 

עורך הדין הסביר לי שכמו בפעם הקודמת, גם הפעם הוחלט לא לשתף את אשתו של המאהב כי לדעתם היא תזיק למהלך ולא תועיל. הוא המשיך וסיפר  לי כי אורן סבור שאשתו של המאהב מודעת לרומן הזה ומעדיפה משיקולים שונים לטמון את הראש ולא לדעת.

עודכנתי שרוב המפגשים מתקיימים בימים רביעי וחמישי, וככל הנראה גם בשעות היום. התחלנו את הפעילות, ובמהלך שלושה שבועות עקבנו אחרי כנרת בימים רביעי וחמישי. באחד מאותם ימי המעקב, כנרת לא הפסיקה לנסוע בסיבובים ולבצע בדיקות אם מישהו עוקב אחריה. נראה שכנרת קיבלה ייעוץ מקצועי איך לבדוק אם היא תחת מעקב. 

בסוף אותו מעקב, כנרת הגיעה לפגוש את המאהב שלה במתחם של מבנים נטושים באזור תעשייה ישן. המקום נבחר על ידם מאחר שניתן לזהות מיידית כל רכב או דמות שנכנסת למתחם וישר להיעלם מהמקום. אין לאף אחד סיבה להגיע למקום המסתור הזה. 

באותו יום פעילות לא היה ניתן להגיע לצילום של שניהם יחד מבלי להיחשף. ביום רביעי שלאחר מכן, בשעות הצהריים, הגענו למקום המסתור באזור התעשייה והשארנו רכב במקום. ידענו שאם הם יגיעו לאותה נקודה בין המבנים הנטושים באזור התעשייה, החקירה מסתיימת. 

בשלב שבו כנרת החלה את הבדיקות והסיבובים שלה לפני המפגש, צוות של חוקר וחוקרת הגיע לרכב והתיישבו במושבים האחוריים. על פי התכנון, כנרת והמאהב הגיעו למקום "הבטוח שלהם", ראו את הרכב שהיה כבר במקום, אך לא גילו חשדנות כלפיו. השניים עברו למושב האחורי של הרכב והחלו להתעסק בענייניהם. תנודות הרכב לא הותירו ספק לנעשה שם. החוקר והחוקרת תיעדו את מה שניתן עפ"י חוק, בסיום יצאו בהפגנתיות מרכבם, "סידרו את בגדיהם", עברו למושבים הקדמיים ונסעו מהמקום. כנרת והמאהב נראו מופתעים והבינו שהם טעו בגדול כשלא בדקו האם הרכב שהיה שם לפני הגעתם היה ריק או עם אנשים.  עורך הדין של אורן קיבל את התמונה שביקש, אין ספק שהסבלנות השתלמה בסופו של דבר.

הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, בעל המשרד "ים חקירות".