החשש, הפרנויה והמעקב: האישה שחשדה בבגידת בעלה -אבל סירבה להיחשף בפני החוקר

זה לא קורה הרבה, אבל יש לקוחות שמגיעים למשרדי, כשרמת החשש שלהם מאוד גבוהה מכך שעניינם ייחשף. הדיסקרטיות והסודיות מבחינתם - היא מעל הכל. במקרים קיצוניים, זה גובל ממש בפרנויה, הם מתנהלים כאילו ישנן מערכות בילוש עצומות שעוסקות רק בהם, עם מי הם משוחחים ועם מי הם נפגשים. מעולם לא שפטתי אותם, האמון שלהם במי שסביבם הוא לא נמוך, הוא פשוט לא קיים. לפחות עד שלא יוכח אחרת.

עדי, כך לפחות היא כינתה את עצמה, שלחה לנייד שלי הודעה דרך תוכנת הטלגרם. רבים חשים בטחון לתקשר ברשת הטלגרם, משום שכך שהם "לא משאירים עקבות", למקרה שמישהו יפיק ויבחן את פירוט השיחות שלהם. עדי חששה שהקשר איתי ייחשף ולכן ביקשה שהתקשורת בנינו תתבצע רק בתוכנת הטלגרם. היא התחילה לכתוב שהיא חושדת שבעלה תמיר מנהל רומן. היא הדגישה שהוא חכם, מתוחכם, מבין במחשבים ובטלפונים. עדי משוכנעת שתמיר יכול לגלות בקלות שהיא חושדת בו ולחשוף את פעולותיה.

הזכרתי לעדי, שמי שכנראה בוגד - הוא זה שצריך לחשוש מלהיחשף ולהסתתר, זה בעלה תמיר... ולא היא. עדי המשיכה בשלה, וסברה שהיא צריכה לנקוט בכל אמצעי הזהירות שניתן מצידה. ביקשתי ממנה לתאם פגישה כדי להתקדם, לחתום על מסמך הזמנת חקירה ולהסדיר תשלום מקדמה, אך סירבה בתוקף, "אתה לא תראה אותי ולא ניפגש. מה אם מישהו יראה אותנו?", היא כתבה. ניסיתי להסביר לעדי שלא עוקבים אחריה 24 שעות 7 ימים בשבוע, אבל היא המשיכה בשלה. "אבצע העברת מזומן בבנק הדואר", כתבה לי בהודעה, "אל תדאג לכסף". הסברתי לעדי שהחקירה לא תתחיל לפני שהיא תחתום על חוזה הזמנת עבודה, המפרט את ההתקשרות בינינו ואת הסדרי התשלום. עדי השיבה שאין בעיה, "תשלח את ההסכם לכתובת המייל שפתחתי במיוחד ממחשב בעבודה שלי, ואאשר לך את פרטי ההתקשרות", היא ענתה.

ביקשתי מעדי פרטים על סדר היום של תמיר, רקע ומידע על החשדות שלה, ואז הבנתי שבעצם החשד מבוסס רק על "יש לי תחושת בטן, ואני לא טועה!". הבנתי את החשש הגדול של עדי להיחשף. היא לוקחת בחשבון שלחשד שלה אין בסיס ואולי תמיר לא בוגד בה, והיא מפחדת שהוא יחשוף את מעשיה..  עדי התעקשה שנבצע מעקב בימים מסוימים בשעות אחה"צ, ימים שהיא יודעת שבהם תמיר נמצא מחוץ למשרדו ומסייר בין חנויות של לקוחותיו.

כעבור שלושה שבועות, שבהם בוצעו מספר ימי מעקב, תמיר לא נראה נפגש עם אישה אחרת. תמיד חזר למשרדו ובסיום יום העבודה הגיע ישר לביתו. הממצאים הועברו לעדי, בטלגרם כמובן.. בין השורות הבנתי שזה השביע את רצונה, לעת עתה.... היא לא הביעה אכזבה מיוחדת. "אהיה איתך בקשר בעתיד" היא אמרה, "אם החשד שלי יעלה שוב".

הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, בעל המשרד "ים חקירות"