"אמא הכירה מישהו, אנחנו מפחדות שהוא יפגע בה"

את המפגש הזה לא אשכח זמן רב. שרית התקשרה אליי וביקשה שניפגש בביתה במוצאי שבת. עוד לפני שדפקתי על הדלת, שמעתי קולות של "שיחת בנות" בוקעים מהבית. ניסיתי לנחש מה מצפה לי ונכנסתי פנימה; בסלון ישבו ארבע נשים – שרית ושלוש אחיותיה. ארבע האחיות ישבו מולי, ולאחר היכרות ושיחת נימוסין קצרה, החלה אחת מהן, פזית, להסביר את מטרת המפגש.

פזית סיפרה שהן דואגות לאמן, גאולה. לדבריהן, גאולה התאלמנה לפני כעשור, כשהייתה בתחילת שנות ה-50 לחייה. לאחרונה, לאחר תקופת אבל ממושכת, היא החלה להיפתח מחדש, לבלות ולצאת לטיולים. "שמחת החיים חזרה אליה", ציינה ספיר, אחות נוספת.

כששאלתי "אז מה הבעיה?", עטתה פזית ארשת פנים רצינית והשיבה: "אמא הכירה מישהו... ואנחנו מפחדות שהוא יפגע בה". בתחילה לא היה ברור על מה מבוסס החשש ומדוע הן כה מוטרדות מהגבר שנכנס לחייה, אך הן מיהרו להסביר: "אבא השאיר לאמא כסף. הרבה כסף. הגבר הזה עלול לחמוד את רכושה או לשכנע אותה להשתמש בו באופן לא מושכל. אנחנו רוצות שתחקור אותו! מי הוא, מה עברו, האם הוגשו נגד תלונות, ומה מצבו הכלכלי".

הסברתי להן שאם הקשר אכן יתהדק, יהיה חשוב לוודא מבחינה משפטית שלבן הזוג לא תהיה זיקה לנכסיה של האם (למשל באמצעות הסכם ממון), כדי שהכול יהיה ברור ושקוף. אך האחיות נראו לי להוטות מדי. במצבים כאלו אני פועל על פי צו מצפוני; ניסיתי לשכנע אותן שאין סיבה, לפחות לא בשלב זה, לנבור בעברו של האיש. הם נפגשים רק פעמיים בשבוע, אינם גרים יחד, וגאולה נראית מאושרת. טענתי שיש לתת לה את הקרדיט לבחון את בן זוגה בעצמה.

אולם ארבע האחיות התעקשו. "אנחנו רוצות לדעת עליו הכל", קבעו פה אחד. אחת מהן אף הוסיפה שהן מוכנות להשקיע בכך כסף רב, ומיד הציגה את ההוכחה: "כל אחת מאיתנו מוכנה להשקיע 550 שקלים".

חייכתי. הסבתי את תשומת לבן לכך שחקירה מקצועית, מעמיקה ואיכותית כפי שהן דורשות, עשויה לעלות כ-15,000 שקלים. הן נראו המומות. קמתי ממקומי, לחצתי את ידיהן ולפני שיצאתי מהבית הצעתי להן למצוא שימוש אחר לכסף. סיכמתי בכך שחשוב שהן יהיו עם "יד על הדופק", אך אין הצדקה לחקירה כה פולשנית כשהקשר נמצא רק בראשיתו.