בשעה שצבא רוסיה פולש לאוקראינה ועולות עדויות על פשעי מלחמה לכאורה שפוטין מבצע נגד העם האוקראיני, כמו הפגזות בפצצות ואקום שגורמות לחנק ומוות נורא ושליחת אזרחים ל"מחנות עבודה", צצות כעת עדויות מהעבר החושפות כמה משיטות העינויים המחרידות שהפעילה רוסיה בפלישתה לצ'צ'ניה לפני יותר משני עשורים.
בכתבה שפורסמה בשנת 2000 ב"גרדיאן" הבריטי, כתב המלחמה ג'ון סוויני חשף עדויות של חברי הכוחות הצ'צ'נים שנלכדו על ידי רוסים. למרות העדויות של אותם אסירים שנתפסות כמהימנות, ולדימיר פוטין ורוסיה מעולם לא הודו בעינויים של אסירים בסכסוך. שיטת עינויים אחת ספציפית המכונה "הפיל" צצה שוב ושוב בעדויותיהם של הקורבנות.
אחד הניצולים תיאר את השיטה כך: "'הם שמו מסכת גז על הראש שלך. הידיים שלך אזוקות מאחורי הגב, אז אין לך מה לעשות. ואז הם סוגרים את צינור הנשימה ואתה מתחיל להיחנק".
ניצול אחר אמר שתחת "סגירת החדק של הפיל", אנשים יודו בכל דבר. "ברגע שמסיכת הגז הייתה מולבשת על הראש הם היו חונקים אותך והיה קשה לנשום. לאחר מכן היו משחררים את המסכה והיית נושם עמוק. ואז הם היו מתיזים גז מדמיע דרך פתח הנשימה במסכה. זה היה כל כך גרוע שרק המראה של מסכת הגז בחדר היה גורם לאנשים להתוודות על כל דבר".
מחנה השבויים הנורא ביותר בו השתמשו הרוסים במהלך אותה מלחמה נמצא בצ'רנוקוזובו. המנהגים הנפוצים במחנה כללו מכות, הוצאות להורג, אונס, עינויים בהלם חשמלי ואפילו טיפולים כימיים.
אסיר לשעבר שהיה רק בן 17 בזמן שנלקח למחנה סבל מעינויים אימתניים מידי השומרים הרוסים. הוא נזכר ביום המפחיד שהוכנס לאמבט כימי, מה שהותיר אותו עיוור במשך ימים. "שמו אותי בתא. היה שם משהו כימי", שחזר. "הם אזקו לי את הידיים מאחורי הגב ואמרו, 'תמשיך לשחות'. כמעט איבדתי את הראייה כשדחפו את הראש שלי לשם".
האסיר המדובר, המכונה פיטר, התגורר בעיר פליטים באינגושיה, ליד צ'צ'ניה. "הם אזקו את הידיים שלך מאחורי הגב וחברו את האזיקים לשרשרת, כך שהיית תלוי מהתקרה, כשכל משקלך נישא על הידיים והכתפיים שלך", המשיך לתאר את מעשי ההתעללות. "ואז הם היו משתמשים בך כמו שק אגרוף. הם קראו לזה "הסנונית". היו מחזיקים אותך ככה חצי יום".
קורבן נוסף, שכונה ריצ'רד, אישר חלק גדול מסיפורו של פיטר והוסיף תיאור משלו על הייסורים במחנה ותיאר שיטה מחרידה נוספת שכונתה "מתלה הבשר". ״הם מתחו אותך עם שרשראות מחוברות לרגליים. בזמן שהם מותחים אותך, הם הכו עם חבטות גומי, בקבוקים מלאים במים, ומכוונים לכליות".
ריצ'רד גם עבר את "הסנונית" ועינויים בהלם חשמלי. ריצ'רד סיפר שיום אחד בקיץ הגיעה לצ'רנוקוזובו נציגת הצלב האדום - אישה דוברת צרפתית בשם קתרין. הוא ציין שלא יכול היה לדבר עמה על מה שעבר במחנה. "השומרים הגיעו לפני כן ואמרו לנו שיענו אותנו אם נדבר". הצלב האדום אישר לאחר מכן שנציגים שלהם ביקרו בצ'רנוקוזובו, ובהם גם קתרין שהייתה בלגית.
העד השלישי הוא גבר שהיה באותה עת בן 20 ולאחר שהותו במתקן קולו נשמע כמו של בן 80, משום שהוא צרח כל כך הרבה כשהיכו אותו עד שמיתרי הקול שלו נקרעו. בלחש מעורר רחמים, הוא דיבר על קבלת הפנים הרגילה בצ'רנוקוזובו, המכות, הצורך לזחול לחדר החקירות ולבקש רשות להיכנס.
בזמן שהיה שם הוא היה עד לכך שהרגו אדם במכות: 'אני לא זוכר את התאריך, אבל הוציאו אותו ערב אחד מהתא", ציין העד. "שמענו אותם צועקים 'זחל, זחל'. הם היכו אותו ושמענו אותו צורח. ואז, למחרת בבוקר, הם הובילו ארבעה מאיתנו לחדרו. גופתו הייתה מונחת שם. הם שברו לו את כל הצלעות. הם הכריחו אותנו לסחוב אותו והלבישו את הגופה בבגדים מוסלמים. הלבשנו את הגופה, כיסינו בשקים, והם החזירו אותנו לתאים. אני לא יודע מה עשו עם הגופה".
עד אחר, שכונה פול, שהיה בן 22, בילה חודש בצ'רנוקוזובו, שם לדבריו אונס היה דבר שבשגרה, עד שמשפחתו קנתה אותו תמורת 500 דולר - שכר של שנה עבור משפחה צ'צ'נית באותה תקופה. הוא הוכנס למקרר, שם נאלצו לעמוד מבלי להזיז שריר. אם האסירים זזו במקרר, הם הוכו. פול סבל מצלעות שבורות, חוליה סדוקה ושרד הוצאה להורג. ״הם הובילו אותי למסדרון", סיפר פול. "אחד מהם הניף את תת המקלע שלו. הם הוציאו את הכדור הראשון מהקליפ. הם שמו את האקדח לרקה שלי. כשאחד לחץ על ההדק, השני חבש אותי למטה. האחרים יכלו לראות זאת מהתאים שלהם. אני כבר מת בעיניהם. אחר כך גררו אותי החוצה'.
עדה נוספת הייתה בחודש השמיני להריונה כשהושלכה לבור. ״הם השאירו אותי שם ליומיים שלושה. לא היו שירותים בבור. הם השתינו עליי. הם הפשיטו אותי עד התחתונים שלי; היה קפוא, עם שלג על הקרקע״, סיפרה האישה. לדבריה הרוסים הכו אותה שוב ושוב, משום שעזרה ללוחמים במלחמת צ'צ'ניה הראשונה, שהסתיימה ב-1995. כשהתינוק נולד, היא סיפרה שפניו היו חבולות, שחורות וגולגולתו מעוותת.
העינויים המתוארים היו כל כך שיטתיים, עד שלא יכול להיות עבודתה של יחידה אחת הפועלת בכוחות עצמה. בעקבות האשמות על עינויים בצ'רנוקוזובו על ידי אמנסטי אינטרנשיונל ו-Human Rights Watch, האיחוד האירופי הורשה לבדוק את המחנה לאחר מכן. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכחיש לאחר מכן כי עינויים שימשו את כוחותיו בצ'צ'ניה.