אף אחד לא אוהב שאומרים לו מה לעשות, אף אחד לא אוהב שמתערבים לו בחיים ואף אחד לא אוהב שמחליטים עליו. כך גם אני. זה מתחיל בהורים, ממשיך אל הלימודים, עובר בעבודה ונוגע בעוד אינספור תחומי חיים. כן, אפילו שתפקידו המוגדר של הבוס שלנו הוא להגיד לנו מה לעשות, זה עדיין מעורר אצלנו איפהשהו שם בפנים איזה זץ של התנגדות. על כן ואף יתרה מכך, מרגיז ומרתיח כשמישהו רנדומלי, או סתם לא מאוד רלוונטי לחיים, אומר לכם מה לעשות. עד כאן אתם יכולים להזדהות, נכון?
על בסיס זה, אני לא מבינה איזו סיבה יש לגברים להגיד לנשים איך להתלבש. לא מענייני דת וצניעות, לא מענייני כבוד וכיבוד, לא מענייני חרמנות ואיפוק. זה פשוט לא עניינו של אף אחד באילו אמצעים אישה בוחרת להסתיר אילו חלקים בגופה. ובכל זאת, להתערב למישהי בזה הוא דבר שבשגרה ומושרש בתרבות היום-יום שלנו, ואני חייבת לציין שמדובר בעניין חד כיווני. רק אישה יכולה להיות "לא צנועה", על גבר אי אפשר להגיד שהוא לבוש באופן לא צנוע.
מה יש בעור האישה שמושך איזו תשומת לב, כזו שמתירה לגבר להורות לה לכסותו? כולנו בני אדם, לא? עשויים מאותם חומרים. מה מיוחד כל-כך בנשים, שמסוגלות לשלוט בחרמנותן לעומת גברים שצריכים שיעשו בשבילם את עבודת האיפוק ויסתירו מהם כל גירוי?
כל אלו שאלות רטוריות, אל תנסו לענות לי, אני פמיניסטית עצבנית ואני נושכת. שום דבר לא מיוחד או אחר בנו הנשים לעומתכם הגברים. זה רק עניין של תרבות וחינוך. אתם התרגלתם שהעור החשוף שלי הוא בהכרח מיני, מנסה להכשילכם, קשור בכם באיזה אופן, בזמן שלי סתם חם (כי בכל זאת, הקיץ הישראלי וזה).
אתם התרגלתם שזה מעניינכם מה אני לובשת, לאיזו מטרה, מה אני מנסה להשיג באמצעות בחירות הבגדים שלי - בעוד שכל זה פשוט תפיסה שגויה של המציאות. גבר לא יכול להגיד לי מה ללבוש, כי זה לא עניינו, זה לא משנה איך זה גורם לו להרגיש. זה משנה איך הבגדים שלי גורמים לי להרגיש, ואם זה מרגיש לי נוח- זה מה שאני אלבש.
לסיום, אם אני יכולה לנצל את ההזדמנות ולעשות אפליה מתקנת בקטנה... גברים - מבלבל אותי/ מגעיל/ לא מובן לי כשאתם הולכים בלי חולצה בפומבי, אז שימו על עצמכם משהו. גם לכם רואים את קווי המתאר של איבר המין, אפילו שאתם לא הכי מודעים לכך... חשבתם אי פעם לכסות אותו באיזה קאפ או מגן? והמכנסיים האלה שאתם יוצאים לרוץ איתם - קצרים מדי. זאת פעם ראשונה ואחרונה שאני אגיד לכם את זה, בשאר הזמן אני לא מעלה על דעתי לעשות זאת, זה לא מקובל ולא "אמור" להפריע לי. אני שומרת את התלונות שלי על הלבוש הגברי לשיחות עם חברותי הנשים.
עכשיו, משסיימתי "להחזיר לכם", הבגדים שתבחרו לעבודה, האאוטפיט למסיבה, או מה שתלבשו לאימון - הם לא ענייני. תעשו מה שנוח לכם. ואל תגידו לי מה פאקינג לעשות. ברור?