Meet The Fake Football Legend, Carlos Kaiser Who Has Never Played In A Professional Match. https://t.co/fHbc7A4aJ1 pic.twitter.com/FOOYTvLA4S
— Onome Igugu (@onome_tsb) July 20, 2018
סביר להניח שמעולם לא שמעתם על קרלוס קייזר, ולכן הגיע הזמן שתכירו את אחד הכדורגלנים המפורסמים ביותר בכל ברזיל. עכשיו, חשוב להדגיש כי במקרה שלו, ההגדרה "כדורגלן" היא מעט בעייתית. כלומר, הוא אמנם שיחק בעשרה מועדוני כדורגל לאורך הקריירה שלו (כולל פלמנגו, אחד המועדונים היוקרתיים בארץ הסמבה), אבל למעשה מעולם לא שיחק אפילו לא משחק אחד. אם להיות מדוייקים יותר; קייזר הקפיד תמיד לעשות כל מה שביכלתו כדי לא לעלות על כר הדשא, מה שהפך אותו לאחת הדמויות הכי שנויות במחלוקת בהיסטוריית הכדורגל העולמית – כמו גם לאגדת כדורגל ברזילאית.
קרלוס אנריקה ראפוסו זכה לכינוי "קרלוס קייזר" בגלל הדמיון שלו לכדורגלן הגרמני פרנץ בקנבאואר (שהיה ידוע בכינוי "הקייזר"), והתחיל דרכו בכדורגל בגיל צעיר. "שיחקתי כדורגל רחוב עם חברי כאשר שני סקאוטים של קבוצת בוטפוגו זיהו אותי", סיפר קייזר בריאיון לסרט הדוקומנטרי Kaiser! The Greatest Footballer Never to Play Football. "למחרת, כבר ב-07:00 התייצבתי במבחן הקבלה למועדון. לא היו לי אפילו נעלי כדורגל באותה תקופה". הוא עבר את מבחני הקבלה בהצלחה וחתם על חוזה במועדון בשנת 1973. הוא היה אז בן 10. קייזר מספר שהוא תמיד אהב לשחק כדורגל, אך מעולם לא חשב לפתח את התחביב שלו לקריירה מקצועית. במקום זה, הוא דאג להשקיע את מירב האנרגיה שלו בלהתחבב על האנשים הנכונים לאורך הדרך ולקבל שלל חוזי העסקה – זה קרה עם שחקני הסגל, מנהלי הקבוצות, העיתונאים, הבעלים ואפילו עבריינים שלא עמדו בקסמו של הכדורגלן החובב.
חבריו לקבוצה נוהגים להיזכר בכישרון האדיר שלו להקסים כל אדם שהוא פגש במהלך הקריירה; בבטו, חלוצה האגדי של נבחרת ברזיל, זוכר עד היום את אישיותו של קייזר בתור משהו גדול מהחיים. "היה לו כישרון דיבור בלתי רגיל", סיפר בבטו בריאיון לאתר האינטרנט The Sun. "אם רק הייתם נותנים לו הזדמנות לפתוח את הפה, זהו, זה היה נגמר שם. הוא היה מקסים אתכם ברגע. אי אפשר היה להימנע מזה. הוא היה שובה כל אדם בקלות".
קייזר נהג לנצל את כישרון הדיבור שלו בשביל להתחבב על שחקני הקבוצה ולדאוג לאינטרסים שלהם. אם תשאלו אותו, הוא מגדיר את תקופתו בליגה הברזילאית פחות ככדורגלן ויותר כמו אומנת. "הייתי עושה להם הרבה טובות", הוא מספר, "מלקחת את האשמה על דברים שהם עשו ועד לסדר להם חסויות יוקרתיות. אני הייתי הדבק החברתי שהחזיק את הקבוצה". קייזר גרם לחבריו לקבוצה להתאהב בו, כך שבעת הצורך הוא זכה לגיבוי המלא של חדר ההלבשה. לא פעם קרה שבעלים של קבוצה מסוימת חשב להיפטר ממנו, אך חבריו למועדון שכנעו אותו לרדת מזה.
קייזר נהג לקבל חוזי העסקה קצרי טווח בליגה הברזילאית בשנות ה-80 ולעשות הכל כדי שלא לשחק – מלזייף פציעות ועד לקבל עונשי הרחקה בעודו על ספסל המחליפים. הוא נהג לספר שהתחבולות השונות שלו התאפשרו רק בגלל שרפואת הספורט באותה תקופה עדיין לא הייתה מספיק מפותחת.
"לא היה MRI או כל אמצעי רפואי מתקדם באותה תקופה", סיפר קייזר. "היו רק רופאים והייתי משטה בהם כל הזמן. פעם הגעתי לקבוצה בה הבעלים התעקש לראות אותי משחק. הוא אמר לי: 'אתה אף פעם לא משחק!'. אז הוצאתי לו מכתב מרופא שיניים, חבר שלי, שאני מתמודד עם בעיה דנטלית חמורה שמונעת ממני לעלות על המגרש. זה היה פשוט אוסף של שקרים טהורים", הוא נזכר בחיוך. לטענתו, בעלים של מועדון כדורגל אחר שהוא שיחק בו האמין שהוא מקולל, אז הוא הביא מכשף שיבדוק אותו. "הוא היה אמור לרפא לי את הרגל הפצועה. הם גם שילמו לו טוב, אבל זה היה חסר פואנטה. ניגשתי אליו ואמרתי לו שייקח את הכסף ויילך, כי אין לי שום כוונה לעלות על המגרש. אמרתי לו שאני מתכנן להיות פצוע כל החיים", נזכר קייזר.
קייזר נהג לעשות הרבה דברים מטורללים כדי להימנע מלשחק כדורגל ולא להיתפס, אך המעשה הקיצוני ביותר חייב להיות אותו אירוע במדי קבוצת באנגוּ בשלהי שנות ה-80; אחרי שמצא את עצמו בתור שחקן מחליף על הספסל של קבוצתו כאשר הם נהיו בפיגור של 0-2. בשלב מסוים, קסטור דה אנדרדה, הבעלים של באנגוּ ומאפיונר מסוכן בזמנו הפנוי התקשר למאמן ואמר לו להכניס את קייזר בדחיפות למשחק.
"התחלתי להתחמם לקראת העלייה על כר הדשא", מספר קייזר. "בשלב מסוים, שמעתי את האוהדים של הקבוצה השנייה מקללים אותי וקוראים לי 'הומו וקוקסינל'. בלי לחשוב פעמיים, קפצתי מעל הגדר והכנסתי להם מכות רצח. השופט הוציא לי כרטיס אדום עוד לפני שנכנסתי". מיותר לציין, אבל המהלך הזה הרגיז מאוד את דה אנדרדה, ועם כניסתו של הבעלים לחדר ההלבשה, חבריו לקבוצה של קייזר סברו שזהו הסוף של כל תחבולותיו.
"קסטור נכנס לחדר ההלבשה וניגש אליי", מספר קייזר. "מיד התחלתי לדבר איתו. עוד לפני שהספיק לפנות אליי. אמרתי לו שאלוהים גזל ממני את שני הוריי הביולוגים ונתן לי במקומם אב שנהג לכנות אותי נוכל. אמרתי לו שכששמעתי את הקהל מכנה אותי בשמות גנאי, פשוט איבדתי את זה. התחננתי בפניו שלא יעשה לי כלום, שהחוזה שלי עומד להיגמר בכל מקרה ואז אני אעלם לתמיד. קסטור פנה למנהל הקבוצה ואמר לו שיחתים אותי לעוד חצי שנה בקבוצה". מתברר שקייזר הצליח להתחבב על המאפיונר עוד במפגש הראשון שלהם, כאשר הוא יצא איתו למועדון ושכר שתי נערות ליווי שיהיו איתו באותו ערב. מיותר כנראה לציין שבעל הקבוצה השאיר את קייזר עד תום החוזה.
גם אחרי האירוע במדי באנגוּ קייזר המשיך בשלו, והשיא הגיע כשהיה שחקן בשורותיה של פלומיננזה, עוד מועדון יוקרתי בברזיל, שם הוא נתפס לבסוף על ידי אחד ממנהלי הקבוצה אחרי שניסה לעבוד על כולם בעזרת טלפון צעצוע, איתו העמיד פנים שהוא מנהל שיחות עם מועדונים אחרים שמעוניינים בשירותיו אך הוא נאלץ לדחות את הצעותיהם כי "אין כמו פלומיננזה". מאז ועד היום סיפורו של קייזר הפך אותו לסוג של גיבור במולדתו ולסלבריטי מבוקש, כולל ספר שנכתב על "פועלו" ושני סרטים דוקומנטריים שמספרים את סיפורו של הכדורגלן הכי טוב שלא שיחק אפילו משחק אחד.