צביקה ומרים הגיעו למשרדי בשעת ערב מאוחרת. הפגישה איתם נקבעה ונדחתה כמה פעמים, ובתחילת הפגישה הרגשתי שהם מתלבטים ואינם בטוחים בצעד שלהם.
הם הרבו לשאול שאלות שנוגעות לסודיות החקירה, מי מבצע אותה ומי ייחשף לתוצאותיה. עניתי על כל שאלותיהם בצורה מפורטת עד שנראה היה שחששם נעלם במקצת.
זה המקום לציין ששניהם בשנות ה-60 לחייהם, אנשים נחמדים ואדיבים, ובמהלך השיחה צביקה סיפר לי על בנם הצעיר יונתן, נשוי ואב לשני ילדים קטנים, ובהמשך שניהם סיפרו לי על כלתם - אילנית, אשתו של יונתן.
לדבריהם, אילנית עובדת כמנהלת משרד עורכי דין, וקשה היה לפספס את הטינה שצביקה ומרים חשים כלפי כלתם. מרים דיברה על תלונותיו של יונתן שנוגעות להתנהלות של אילנית, בעיקר בעניין הילדים, וחוסר ההשקעה בהם מבחינת זמן, איכות וסבלנות.
מרים תיארה את הקושי של יונתן, שטוען שכל המעמסה נופלת עליו, מציאות שהתעצמה בעיקר בחצי השנה האחרונה. לפתע, צביקה התערב וקבע שקרה משהו לפני כחצי שנה. מרים הוסיפה את דעתה, שכאישה, היא בטוחה שיש לאילנית מאהב שגרם וגורם לה לשינוי בהתנהגות.
השניים ביקשו ממני לבצע מעקב סמוי אחר כלתם ולבדוק מה קורה בחייה האישיים. לשאלתי, השיבו השניים שיונתן יודע בגדול על תוכניתם, אך אינו יודע מתי ואיך בדיוק הם מתכננים להוציא אותה לפועל.
"יונתן גם שותף לחשש הזה", אמרו לי, ולדבריהם יש סיכוי גדול שהוא נמנע מהבדיקה הזו בעצמו ולו רק מהקושי שבהתמודדות עם התוצאות. "גם ליונתן ברור שבמצב הנוכחי אי אפשר להמשיך" הוסיפה מרים.
קיבלתי את כל הפרטים הרלוונטיים מההורים, וכעבור מספר ימים החל צוות בילוש לעקוב אחר אילנית ולהתחקות אחריה. לאחר כשלושה שבועות, שבמהלכם ביצענו מעקב בימים שנבחרו בקפידה, נתפסה אילנית כשהיא מגיעה לדירתו של גבר אלמוני ושוהה בה במשך כמה שעות.
בערב מעקב אחר, נראתה אילנית יוצאת עם אותו גבר לפאב שכונתי בעיר אחרת, ובפאב, הרחק מעיר מגוריהם, התקשו השניים לשמור על ידיהם, ולרגע אחד לא הפסיקו להתחבק, להתנשק ולהתגפף.
צביקה ומרים ביקשו שגם יונתן יוזמן לפגישה שקיימנו בסיום החקירה, ובמפגש העברתי להם ולבנם את הדו"ח הסופי ואת סרט המעקב הלוהט.
צביקה ומרים הרגישו כמי שעשו את חובתם כהורים לסייע לבנם שבמצוקה, ואני מודה שלרגע אחד לא הייתי רוצה להיות במקומו של יונתן בסיטואציה הזו בחברת הוריו. לאחר כמה ימים, שבהם ככל הנראה יונתן התעשת, הוא התקשר אליי וביקש המלצות על עורך דין לצורך פתיחת תיק גירושים. עצוב, אבל עצוב עוד יותר לחיות חיים שהם שקר אחד מתמשך.
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, הוא בעל המשרד "ים חקירות"