גדרות תיל גבוהות, מסולסלות ומאיימות, אוהלים באמצע המדבר הלוהט מוקפים בקקטוסים מאיימים ודוקרניים, טמפרטורה שנושקת בקיץ ל-50 מעלות צלזיוס ויותר, מזרונים ישנים, דרגשי עץ ישנים, מיטות ברזל חלודות, מאות גברים מיואשים שמתפללים לטיפה של צל ולבריזה ומחכים ליום שהשער ייפתח והם ייצאו לחופשי ושלעולם לא יחזרו למקום הארור הזה.
לא, לא הגעתם לגיבושים של סיירת מטכ"ל, שלדג, או שייטת 13. ברוכים הבאים לכלא Maricopa במדינת אריזונה שבארצות הברית, והמקום שנחשב לכלא הגרוע והקשה ביותר בארצות הברית - ומהגרועים שבבתי הכלא בעולם. כלא בו האסירים סופרים כל יום שעובר כאילו עברה שנה והם לא מאמינים שעליהם ללבוש כל יום מחדש תחתונים ורודים וגופיות ורודות.
"התחתונים הוורודים שהאסירים לובשים נועדו כדי שנוכל לזהות אותם ושכולם ילבשו צבע זהה - דבר שימנע הברחות סמים ובעיות משמעת בכלא. אין פה שום אקט של השפלה", טוען מנהל הכלא הקשוח בארצות הברית, ג'ו ארפאיו, מי שניהל את הכלא במשך 24 שנה בראיון בלעדי ל-mako. "המטרה שליהיא שהאסירים כאן יבינו שלא כדאי להם לחזור לעבר ועדיף שיחזרו למוטב. פה זה לא מלון הילטון - אנשים שמבצעים פשעים צריכים להבין בדרך הקשה שזה לא משתלם להם, שיש מחיר שהם ישלמו. אמרו עליי המון דברי קשים וביקורתיים, נכנסו בהתנהלות שלי, אבל אני תמיד פעלתי לפי האמת שלי לטובת החברה וכדי לנקות את הרחובות מעבריינים".
אסירים רבים שניסו להתנגד ללבוש את התחתונים הוורודים מטעמים של "פגיעה באגו הגברי", מצאו את עצמם כלואים בתנאים קשים ביותר עד שנשברו ולבשו אותם בלית ברירה. "אם אני לא אתנהג כמו שצריך בשנה הקרובה ואעשה שטויות, אני עלול לשבת 12 שנה בכלא", סיפר בראיין, 19, אחד האסירים בכלא בראיון לאחד מערוצי הטלוויזיה בארה"ב. "יש לי אישה ותינוק, ואני חייב לפעול על פי הנהלים גם אם זה הולך להיות קשה ברמה של גיהנום. לשרוד היא מילת המפתח כאן".
גיהנום? מבחינתו של ארפאיו, מי שהגדיר את עצמו לא פעם כשריף האמיץ ביותר בארה"ב (ואחרים הכתירו אותו כאדם הקשה והקשוח ביותר במדינה" , הכלא שהוא מנהל דומה יותר לסדרת חינוך מאשר לקייטנה או בית נופש. "גם אצלכם בישראל יש בתי כלא קשים מאוד, אולי קשים יותר מהכלא שניהלתי", מסביר ארפאיו בחוסר סבלנות. "אצלי בכלא לא היו מקרי אלימות מעולם. מהיום הראשון שלהם פה כולם מבינים שכאן זה כלא ואם מפרים את הנהלים יש לכך השלכות קשות. בסופו של דבר מרבית האסירים שהיו תחתיי לא חזור לכאן, וזה אומר שהניהול שלי היה נכון למרות כל מה שכתבו עליי".
מאות אסירים כלואים בכלא האוהלים שמזכיר יותר מחנה אימונים של יחידות מובחרות בצבא ארה"ב; חלקם מהגרים שהסתננו ממקסיקו, אסירים אחרים ביצעו עבירות רכוש, סחר בסמים, עבירות תנועה, או נתפסו ללא אישורי עבודה. שעת היא ההשכמה ארבע בבוקר, בזמן שחושך מוחלט שורר בכלא אבל לא מפריע לסוהרים להעיר את האסירים למסדר בוקר כשהם כבולים בזוגות כדי לוודא שכולם בריאים ושלמים ושאף אחד לא מת או ברח מהמתקן. אגב, גם את העבודה בבית הכלא הסמוך הם יבצעו כשהם כבולים באזיקים לרגליהם, ובזוגות.
כל האסירים במאריקופה לבושים במדי פסים בצבעים שחור ולבן, ומתחת למדים כולם לובשים גופיות ורודות ותחתונים ורודים. כל אסיר שנכנס לכלא עובר תהליך קליטה מהיר שכולל תספורת (או ליתר דיוק קרחת נוצצת). הארוחות קצובות ומדודות ואף אחד לא מקבל מנה גדולה יותר מחברו. "בארוחת הצהרים אנחנו צופים בערוץ האוכל שבו מכינים ארוחות גורמה ואנחנו מדמיינים שאנחנו אוכלים אוכל כזה", סיפר לפני כמה שנים אסיר בכלא לעיתון מקומי. "זה מרגיע אותנו. האוכל פה ממש גרוע, אנחנו שונאים אותו ואת האוהלים אבל אין לנו ממש ברירה. הכי טוב זה פשוט לסיים את תקופת המאסר ולא לחזור למקום הזה יותר לעולם".
התנאים הקשים במאריקופה ביאים לידי ביטוי גם כשאחד האסירים מפר את הכללים נשלח ל"בור" - צינוק מזעזע עם תת תנאים ללא אור יום ועם שעה אחת של טיול בחצר - הכי קרוב לאבד את השפיות בלי אופציה להתאבד. "מי שנכנס לבור לא יחזור אליו. המקום הזה נועד כדי להחזיר את האסירים לתלם", מספר ארפאיו באדישות. למעלה מ-20 שנה פועל הכלא שמדיר שינה מעיניהם של ארגוני זכויות אדם בארה"ב ומחוצה לה, וגם מבני משפחות האסירים שחוששים לחייהם. בשיאו, הכיל הכלא כ-1,800 אסירים וכיום כ-800 בלבד.
לארפאיו, 84, רפובליקני בנשמה שנחשב מקורב מאוד לנשיא דונלד טראמפ, ממש לא מזיז מה כותבים עליו על אופן ניהול הכלא בתקופתו, כמו גם לא על היד הקשה שהפעיל נגד אסירים שהפרו את הכללים. הוא ניהל מדיניות קשה וחסרת פשרות נגד ההגירה הבלתי חוקית לאריזונה וספג לא מעט ביקורות על כך. "גם אצלכם בישראל, למרות שלא ביקרתי בה עדיין, יש ביקורת של גורמים כאלה ואחרים על אופן ניהול בתי הכלא במדינה. אני ממש לא מתרגש מזה", מסביר ארפאיו. "תמיד האמנתי בדרכי. נכון שאני קשוח, אז מה? ראית מנהל כלא לא קשוח? אתה יודע מה יקרה אם אתנהג ברכות? האסירים היו מנצלים זאת לרעה ועושים ככל העולה על רוחם. 24 שנים ניהלתי את הכלא ונשארתי אותו בן אדם. מי שרוצה לבלות במלון בהילטון שלא יעשה עבירות פליליות וייפגע בביטחון האזרחים והחברה. תגיד לי, אצלכם לא מנהלים מאבק נגד המסתננים? הכל נעשה כדי להציג אותי כאדם לא אנושי, דבר שהוא לא נכון בכלל".
במקום להקים כלא מודרני וחדיש לרווחת הסוהרים והאסירים שהיה עולה לקופת מדינת אריזונה עשרות מיליוני דולרים, ארפאיו החליט ללכת על כלא לא שגרתי במושגים אמריקאיים; זול, יעיל ופשוט שיעלה רק כמה מאות אלפי דולרים למשלם המיסים. "אני גאה בזה שהקמתי כלא חסכוני ויעיל", הוא אומר בנימה של גאווה. "חסכתי מיליוני דולרים למדינה והוכחתי שאפשר לבנות כלא גם בלי חומות ומבנים ולהסתפק באוהלים ובציוד מינימלי כדי להצליח".
בשעות הפנאי האסירים שוהים באוהלים, חלקם קוראים עיתונים או ספרים, אבל בקיץ כולם בלי יוצא מהכלל מתבשלים מהחום, והם נאלצים להסתפק במאווררים שלא מצליחים לצנן את גופם שטוף הזיעה. "האוהלים האלה הם סאונה בשעות יום", סיפר אחד האסירים לבני משפחתו. "בלילה אי אפשר לישון בכלל - מדובר תנאים בלתי אנושיים". האסירים אגב, לא טועים בטענותיהם, וגם הגיעו לארגוני זכויות אדם וחברה שהקימו דף פייסבוק נגד מדיניותו של ארפאיו תחת השם People against Sheriff Joe Arpaio שצבר עד עכשיו למעלה מ-100 אלף לייקים.
"אני פעלתי למען הציבור כל החיים, וכל החיים גם חטפתי ביקורות קשות אבל יש לי עור של פיל", אומר ארפאיו. "אני פועל על פי דרכי ואמונתי ועד היום זה הוכיח את עצמו. עובדה שנבחרתי כמה פעמים כשריף. איימו על חיי? נו אז מה".
אזרחים רבים, ארגוני זכויות אדם ובני משפחות אסירים בהווה ובעבר תקפו את מדיניותו הקשה, חסרת הפשרות והרחמים של ארפאיו והיו דרישות רבות לסגור את הכלא לאלתר - אבל זה לא קרה במשמרת שלו וספק אם זה יקרה בכלל בעתיד. אחרים דרשו את ראשו ובכלי התקשורת המקומיים נחשפו אי סדרים כספיים בכל הקשור להתנהלותו - אבל הוא תמיד נותר יושב על כסאו.
"הוא התעמר באסירים שלא לצורך, פגע בזכויות האדם הבסיסיות שלהם ובכבודם, השפיל אותם בין השאר על רקע גזעני, ולמעשה הכלא הזה נוגד את אמנת ז'נבה. זה מקום שלא ראוי להחזיק בו בני אדם", טענו ארגוני זכויות אדם בארה"ב. "חלק מהאסירים יצאו מהכלא עם פגיעות נפשיות קשות, והיו גם אסירים שלא שרדו ומתו".
"בעבר יצא מפה אסיר עם פגיעות נפשיות קשות מאוד", טען אסיר לשעבר בראיון לעיתון מקומי. "לקח לו חודשים רבים כדי להתאושש. בשום כלא בעולם אסיר לא לובש תחתונים ורודים ומקבלים כאלה תנאים תת אנושיים. גם אם עשיתי טעות ואני צריך לשלם עליה - לפחות ראוי שאקבל תנאי כליאה של בני אדם ולא של חיית פרא. בכלא הזה עושים הכול כדי שתאבד כל צלם אנוש. זה מקום מזעזע. אתה יודע מה זה לחיות בחום של 50 מעלות צלזיוס בתוך אוהל מזעזע בשיא הקיץ עם מאוורר שבקושי עובד"?.
רבים מהאסירים הם מהגרי עבודה ממקסיקו שעבדו בארצות הברית ללא אישורי עבודה, חלקם לא נשפטו וממתינים לעונשם עד שיגורשו לארצותיהם. גם אם ינסו לנוס על נפשם - הסיכוי לברוח מכלא מריקופה שואף לאפס - או ליתר דיוק מתחת לאפס. בקיצור - הם חסרי סיכוי. את הכלא מאבטחים מסוק, כלבים, עשרות סוהרים מיומנים חמושים ברובים אוטומטיים ושמאיימים על כל מי שינסה להימלט.
עתידו של "הכלא הוורוד" כרגע לוט בערפל. ארפאיו, שהפסיד לאחרונה בבחירות למשרת השריף המקומי מנהל כיום קמפיין בחירות במטרה להיבחר לסנאט כשהוא מקבל רוח גבית ותמיכה בלתי מסויגת מהנשיא טראמפ. השריף שנבחר במקומו, פול פונזון, הבטיח לפרק את הכלא המושמץ בקרוב: "המתקן הזה הפך לקרקס עבור הציבור הרחב", טען פונזון במסיבת עיתונאים שניהל לפני כמה חודשים בנוגע למדיניותו החדשה. "החל מהיום הקרקס הזה מסתיים והאוהלים האלה עוברים למחסנים". לדבריו, מחצית מהאסירים יועברו למתקן כליאה רגיל, והשאר יעברו גם הם בעוד כמה חודשים. לטענתו פיזור האסירים במתקני כליאה אחרים יחסוך לקופת המדינה כ-4.5 מיליון דולר בשנה. "המתקן הזה אינו גורם מרתיע, הוא אינו חסכוני ולא מקשה על הפושעים" הוסיף פונזון.
מנהלת אגודת האזרחות באריזונה, אלסנדרה סולר, שיבחה את ההחלטה לסגור את המתקן והציעה כי הכסף שייחסך מהפעלתו יועבר לשיפור תנאי המעצר של עצירים הסובלים מבעיות נפשיות, גמילה מסמים והכשרות מקצועיות. "הכלא הזה כבר שייך לעבר מבחינתי. היום אני בעיקר מקווה להיבחר לסנאט, ואני מנהל קמפיין אינטנסיבי. לטעמי זו תהיה טעות גדולה לסגור את הכלא במתכונתו הנוכחית, אבל האחריות על כך תהיה על כתפיו של השריף החדש, אני את תפקידי במקום סיימתי", סיכם ארפאיו.