שני כהן תמונה למאקו
אף סולד זה שגרתי מדי. שני כהן מוכיחה את הנקודה | צילום: דני כהן

נשים נוהגות להשמיץ אותנו שאנחנו גדושים בבנאליות ואוהבים את השאפות שלנו בגימור צפוי ממחסן השטאנצים והשטחיות. אז פייר, ברוב המקרים הריר מנשב לשבילים המסומנים של הפיגורות המחוטבות של ענטוז קמפיינים, אבל לא רק: תכף נעיף פה מסר של תקווה לכיוונן של כמה מאפסנות פגמים, שמסתבר שהדיל שהן מוכרות אטרקטיבי לגמרי. לא צריך למלא טופס חברות באגודות מוזרים ומשתלמי פטישים של ביזאר בשביל למרקר את הבשורה: ישנם כמה פאקים באסתטיקה של השלמות אצל קהילה גדושה של נקבות, שמערבלת לנו את המוג'ו ומקדמת זקפה מידית. תמיד קדחנו שאנחנו בעד פלורליזם של נתונים, ועכשיו הגיע המומנט לשכתב את הכרוזים ולהריץ פה רשימה עדכנית של נתוני מראה שהעדר משוכנע שהן פאלטות גנטיות – ואנחנו מקבלים עליהם רעידות בבוקסר.

אף גונזו

התביעה הזכרית לא הייתה צריכה את הנסיקה של הליגה שני כהן מהארץ הנהדרת, וגם לא את השפרצות הסקסיות של האברמוב הפאני ההיא, בשביל להמחיש את הקייס; ולמרות שקודקודי הפלסטיקה ומעצבי פאקים אסתטיים דופקים בוכטות על שיפוץ העניין כבר שנים, מסתבר שיש פלוגה שלמה של חרמנים שהייתה שמחה לקבל שפיץ מאף מושחז מאשר ליטוף סולד סטייל טוב טוב הגמד. משהו בלוק הלא שיגרתי ובבליטה העקומה יוצרת אנרכיה של מוסכמות מראה ומשדרת התפרעות של פלנגות מאשר הפיהוק הצפוי של חוטם כפתור מעוצב, וזה כשלעצמו בוחש חלציים וגורם לשליכטות של זכרים להעדיף סיבוב על גבו של נשר מאשר התעופה הקלאסית של עוד נחליאלי.

פזילת קריס קרוס

גם פה אפשר להתלקלק על החשמול הכובש של ענת עצמון כפרזנטורית לקהילה, אבל קחו את זה לבנק שהיא לא הבייב היחידה ברחובות שמעיפה פזילות צדדיות שמתויגות בקבצי פנטזיות של בבונים. גם בתרחיש הזה הבוכנות של מנוע הדלקה עובדות על האי שלמות של פני המלאך שמפמפמים לנו מהינוקא, ומשהו במראה המזוגזג של הפזילה שזורק אסוציאציות של תמימות חושנית של הכוסית הממושקפת מהבלוק ממול. יש סיבה למה מישהו דפק על הפטיש העקום הזה את הסלוגן "פזילת חן" ולמה עיני טורקיז שנמצאות בנפדל תמידי נותנות לפנים של כל צי'קה ערך מוסף אחר וחומר תבערה לחרמנות יוקדת שלא דורשת את השלמות השגרתית.

נמשים ונקודות חן בערימות

מריסה מילר
יו, כמה שאנחנו אוהבים נמשים. בייחוד אם הם באים על מריסה מילר | צילום: ויקטוריה'ס סיקרט

עדר של סנסציות מתבאסות מזה רצח ואילו אנחנו שמחים להעביר לק על כל נקודת שמש ולדפוק מריחות של מקדמי הגנה במקומות אינטימיים. כל מנג'ס של אומנות ישמח להעיף מכחול ולבשר שדקורציה של קירות חלקים זה לא מה שמתניע בתחום אלא נקודות ורסיסים וזה בדיוק איך שאנחנו מתגרים מהפיגורות שלנו. הגיע הזמן לפתוח חלון ולשחרר את האמת: הגוף החלקלק והפרצוף הצפוי עשויים להרדים כל יצר; אנחנו מעדיפים להרביץ ספירת מלאי של נמשים על הגב (לא כולל נקודות שעירות או גדולות באופן ביזארי) ולכרסם עוגיות צ'יפ מאשר מטעמים ללא שום טריגר. כמה נקודות חן במקומות מפתח ונמשים שמתפזרים על גוף מהונדס כבר שלחו שאפות חלל להוביל קמפיינים ולמסגר סימבוליות סקס בהוליווד, ואנחנו לא צריכים הפניה לרופא עור בשביל לזוז מהצל.

גבות טבעיות

אירוע הבורר 3 - אניה בוקשטיין
בנות, עזבו אתכן מפינצטה. אנחנו אוהבים טבעי, תשאלו את אניה בוקשטיין | צילום: אלעד דיין

אניה בוקשטיין ויצחק שמיר כבר חתמו על זה פטנט ואנחנו מאמצים את הטרנד ומוותרים על הפינצטה כחלק מצעצועי המין שלנו. אין כמו חיבור פלאש בק לטבע ולשיעור טבעי על פני ההשתלטות הכפויה של תאגידי הקוסמטיקה; המראה ההייטקיסטי והמנוכר של הגבות המעוצבת הוא בהחלט לא החומר שמיישר מבט נוקב לפנים בדרך לאיסוף סטוץ במוקדי העמסה, ולכן רבים מאיתנו יעדיפו את הטרק בג'ונגל סבוך מאשר עוד דילוג בדשא קצוץ וכפתיח לסעיף הבא.

שיעור קליל בחלקי גוף שונים

הגענו למחוזות האימה ולאזור הדמדומים של קהילת הפריקס, אבל חייבים להיות הוגנים ולשים זרקור לשלל ביטניקים ומהגרים מצרפת שמעדיפים קרזול סבוך של שערות במקומות שרק הספיד סטיק הנשי מכיר. נכון שלרוב השפוי עשבים תועים במקומות גירוי הן בגדר תאונה ללא ניצולים, אבל אצלנו נותנים ביטוי גם למיעוטים ותתפלאו שיש כאלו שמתחזקים תשוקה בזכות פלומות כהות בחלקי עור חשופים.

רווח בשיניים

אין תמונה
התמונה שהולידה את הכתבה הזאת: ג'ורג'יה מיי ג'אגר והרווח בשיניים

שלפו לנו את המניאק שגזר ריביות על שיני פורצלן צפופות ותראו מישהו שאין לו שמץ של מושג במקדמי דלקה. המהפכה המינית בסיקסטיז כבר חשפה את הבלוף ששיניים ישרות ומלאות מספקות גירוי דודתי ומריחות מגילאי זהב וחיוכים של אריסטוקרטיה – בניגוד למחדלי סתימות ורווחים עצומים בקדמיות שמשדרות פראיות מקורחנת. בדיקה עצלנית מגלה שיותר מדי כוכבי רוק וסתם מתבליינים מעדיפים את הכוסיות שלהם עם שיניים לא אחידות וגם קהילת הפושטים כבר איפנסה את הבשורה. צי'קה עם רווח בשינים וחיוך שלא היה עובר חוט דנטאלי היא לא רק מוקד לתסיסה אוראלית בחזיונות הפרטיים שלנו, אלא בעיקר מסר של אי מוסכמות ואישיות מופרעת שמשביחה כל פנטזיה טובה.

כרס קטנה

אין תמונה
ליזי מילר סקסית, ועם כרס. איזה קטע

גם פה שטפו לנו את הקודקוד עם זרנוק מכבי האש מהיום בו למדנו ללחוץ על השלט של הטלוויזיה, ואילצו אותנו לשלוף חירטוטי פתיחה רק על מחזיקות בטן שטוחה ופופיק שעבר גיהוץ. עכשיו הגיעה השעה לשרוק פה לפנדל ולהצטרד שגם צמיגיות קלה באזור השחלות יכולה להבעיר כל גירוי. כמו בצריכת סמים ופרטיות של חילופי זוגות גם פה פרופורציות זה שם המשחק; מדלדלים של יותר מדי עודפי שומנים זה לא מצע הבחירות שהמפלגה הזו מנסה להעביר, אלא יותר בגדר פלפיות חביבה של כרס עדינה, ששוב נותנת גרסת תלת ממד לצפי הקבוע של צלעות מכאיבות ואי נוחות של השכבת ראש בזמן מנוחה.

תחת גדול

אין תמונה
הנה וידה גוארה, דוגמנית קובנית מפורסמת - ונחשו בזכות מה?

כבר קדחנו פה יותר מפעם שנשים מלאות סקסיות זה הדבר הבא, אבל יש עדיין עתיקים שמתעקשים למסגר את זה בתור פגם ולהמשיך עם הקיטש המתיישן של הישבן המצומק ולכן נפרוס פה שוב את המנטרות. החוגה של נובחי הפיק אפ ומלקטי השאפות התחילה כבר לנוע לכיוון העסיסיות והדהירה לא צפויה להיפסק בקרוב; חוטיני ענק על הרצפה בחדר שינה אצל זכר ממוצע היה בעבר הלא רחוק מקור לפדיחה ולניסיונות הסתרה בפחד, אבל היום מדובר בסממן גאווה ובעדות לערבובים איכותיים יותר ולכפות ידיים מאדימות מספאנקים – כאלה שנותנים אקו, בניגוד לעצמות חשופות שלא מתלבשות ולא משאירות טביעות אצבע.

 >> מעלמה זק ועד קרן פלס: הנשים הסקסיות הכי מפתיעות