תחרויות יופי הן עניין די משעמם: בחורה יפה מאוד עד נאה-חלקית-בתאורה-המתאימה עם ביטחון עצמי נמוך עומדת על הבמה בשלל תלבושות ונותנת לשופטים לדרג אותה ולצופים לרייר עליה. אבל היום, בעידן שבו החשיפה לתכנים פורנוגרפיים רק בעלייה וסף הרגש יורד, יש מי שלקח את התחרויות הללו צעד אחד קדימה ונתן לנו קרקס משעשע ומזעזע בו זמנית.
מיס אטום
יש שני דברים שהרוסים מתגאים בהם: תעשיית האטום שלהם, ובלונדיניות מהממות שעובדות במקצועות שבארץ תצטרך לעבור טירונות וגיבוש של צנחנים בשביל להתקבל אליהם. תשלבו את השניים וקיבלתם את הדבר הכי חם בשוק האנרגיה הרוסי - תחרות מלכת היופי של תעשיית הגרעין.
התחרות הראשונה התקיימה בשנת 2004 וזכתה לפופולריות רבה. התנאי היחיד להשתתפות בתחרות הזו היא לעבוד באחד ממתקני הגרעין הרבים ברחבי המדינה והחברות לשעבר בברית המועצות: במעבדת מחקר גרעיני, בתחנות כוח גרעיניות ופחות או יותר בכל עבודה שדורשת ממך להתקלח עם הבגדים לפני היציאה הביתה. באתר הרשמי של התחרות, המארגנים אפילו מביעים תקווה שהתחרות תתרחב לאזורים גיאוגרפיים אחרים ותתפשט.
אנחנו כמובן מקווים שלא רק התחרות תתפשט אבל בשביל זה צריך לטוס 13,794 קילומטרים דרומה עד לחלקה הדרומי של אוסטרליה:
תחרות מיס עירום האוסטרלית
המדינה שהביאה לנו את קרוקודיל דאנדי וקיילי מינו החלה, לפני 19 שנה, לייצא לעולם את אחת התחרויות הסקסיות בעולם. בכל שנה באוקטובר, כל אזור באוסטרליה שולח את הנציגה שלו לאדלייד בדרום היבשת להתחרות על התואר הנכסף של הכוסית הכי כוסית באוסטרליה.
התחרות הראשונה נערכה בשנת 1991 במועדון לילה בסידני. החוקים בה היו מאוד פשוטים - הצעירות הנאות התהלכו על מסלול דוגמנות, עירומות כביום היוולדן ובחיקה המפואר של הזוכה נפלה הזכות לייצג את היבשת בתחרות העולמית. מאז חלפו כמה שנים וההתלהבות מהעניין ירדה ברבות ממדינות העולם, אבל לא באוסטרליה.
יש שיגידו שאין הרבה הבדל ממה שקורה בכל מועדון חשפנות סליזי בעולם, אבל צריך לזכור שלא מדובר בריקודים אירוטיים במהלכם הקופים בקהל זורקים שטרות למשוך את תשומת ליבה של הרקדנית, אלא תחרות המעריצה את יופי גופה של האישה במלוא הדרה, ולא רק את החלקים שקברניטי הדת מרשים לראות. ומי שיגיד שהעלמות החביבות וטובות החזה הללו שבויות בנורמות חברתיות, שיפנה את מבטו לתחרות הנערכת בסיביר.
מיס כלא
כשמדמיינים כלא רוסי בסיביר, בלונדיניות בבגדי ים זו לא התמונה הראשונה שקופצת לראש. אלא אם כן אתה ממש חרמן ואז אתה גם ככה רק מסתכל פה על התמונות ולא באמת קורא את זה. במחנה הכליאה הזה בסיביר מתקיימת תחרות היופי בה מתמודדות רק אסירות מורשעות המרצות את עונש מאסרן.
זה עדיין לא גורם לך לרצות להיכנס למעצר באחד המוסדות המשובחים שמחזיקים את הפסיכופתיות הכי גדולות שיש למדינה הענקית הזו להציע, אבל נראה שלפחות לסוהרים לא משעמם.
בשנת 2005 יצא סרט העוסק בסיפורן של שלוש אסירות מתמודדות בשם "מיס גולג", שהציג גם את הצד שלהן - זה שעוסק בשבירת שגרה וכל זה. חשוב לציין שמעבר לגימיק, את התחרות הזו לקחו ברצינות שם בכלא וערכו מגוון מקצים, בהם מקצה הביקיני ומקצה הלבוש הרוסי המסורתי.
ואם בבחורות נאות שחיות בסרט עסקינן, אז חובה לקפוץ לאוהיו ולהציג את תחרות היופי לגותיות מתוסבכות שעדיין רוצות שיגידו להן שהן יפות.
מיס גותית אוהיו
"אם את מעל גיל 18, תושבת אוהיו ויש לך סגנון לבוש אלטנרטיבי" - זו התחרות בשבילך. למען האמת, יש מעט מאוד איזכורים רשמיים לתחרות הזו, למעט אתר מיושן שמתנוססת בו הבטחה, כנראה משנת 2007, לאתר חדש חדיש ומחודש.
אחרי שפסחנו על התעלומה יש לציין כי תחרות אחת רשמית ומתועדת כן התקיימה, בשנת 2005, אז זכתה ליידי ואלוריה הסקסית שהספיקה להצטלם לעוד כמה אתרי אינטרנט בינתיים. כללי התחרות פשוטים: אין צורך בניסיון קודם ואין הגבלת גיל או משקל. ולפי התמונות, גם לא מגבלת איפור.
חדי הבחנה ישימו לב שההבדל בין המתמודדות הסופיות למתמודדות שלא עברו את השלבים הראשונים הוא כמו ההבדל בין יעל בר זוהר ליעל דיין. באמת שהיו יכולים להשקיע קצת יותר בסינון הראשוני, אבל כנראה שעדיין יש בעולם כמה תחרויות שמחשיבות יופי פנימי ורצון טוב.
מיס פלסטיק
באוקטובר 2009 נערכה בהונגריה תחרות יופי בה התמודדו 18 צעירות שעברו ניתוחים פלסטיים בלבד - מאף משופץ וחזה חדש עד ניתוח להקטנת הבוהן. כדי להוסיף קצת פלפל, המארגנים העלו מעט את הרף וקבעו שהזרקת בוטוקס או קולגן אינה נחשבת להליך פלסטי. יש להדגיש כי ברוח התחרות, כמעט לכל הצעירות היה חזה משופץ ואף שהטבע נתן והרופא לקח.
את הכתר לקחה בסופו של דבר רקה אורבן בת ה-22 וזכתה בדירה מרווחת ומשופצת בבודפשט. רגע לאחר הזכייה המרגשת סיפרה כי מטרתה הייתה "להראות לעולם שאישה יכולה להיות מנותחת ועדיין להיראות טבעית". מזל שיש מי שעדיין נלחם על הדברים החשובים באמת.
וממלחמה צודקת אחת לשניה, הגענו לתחרות היופי המפוקפקת ביותר אך עם זאת אולי גם היפה והחשובה ביותר.
מיס מוקש
התחרות הגיחה לעולם ממוחו הקודח של מורטן טראביק הנורווגי שקבע כי "לכל אחת יש זכות להיות יפה!". היא החלה לפני כמה שנים לציון גבורתן של קורבנות המוקשים במלחמת האזרחים באנגולה ומאחר ואנגולה אינה המדינה היחידה בעולם שסבלה מקרבות קשים וזרועה עדיין במוקשים חיים, בשנה שעברה הטקס התקיים, תוך קשיים רבים, בקמבודיה.
במזרח הטקס נערך תחת מעטה סודיות מאחר וממשלת קמבודיה טענה שהתחרות לועגת לקורבנות המוקשים הרבים. קשה להתווכח עם הקביעה הזו אבל חשוב גם לתת פתח לדרכי התמודדות אחרות. ולכן, למרות ההתנגדות של הממסד, התחרות נערכה באמצעות הצבעה באינטרנט והזוכה הוכרזה בלוקיישן סודי שם הוענק לה הפרס הראשון - תותבת מטיטניום.
מיס אירלנד האלטרנטיבית
"התחרות היא פיצוץ שנתי של ייאוש זוהר שמטרתו לגייס כסף לארגוני המאבק האיריים באיידס", מכריז האתר הרשמי בגאון, ובאותיות בולטות. כפי שהתמונה מרמזת, לא מדובר בתחרות יופי לנשים בלבד ולמעשה היא פתוחה "לגברים, נשים ובעלי חיים".
התחרות החלה לראשונה בשנת 1987 והיא נערכת בכל שנה בדבלין, ביום ראשון הקרוב ביותר ליום פטריק הקדוש. המשתתפים בה מכל המינים, הצבעים, הגילים והצורות, וכולם נרתמים להרים את מופע הכשרונות ההזוי ביותר שתוכלו לדמיין.
את הכספים הנאספים בתחרות מחלקת עמותה ללא כוונות רווח בין הארגונים השונים הנלחמים באיידס, ומשנות התשעים גויסו כבר כמה מאות אלפי יורו למען המטרה. למרות שהתחרות פתוחה לכל, ואיידס אינה מחלה של הומואים ולסביות בלבד, היא מזוהה בעיקר עם הקהילה ההומו-לסבית.
מיס ג'מבו
מדינה צבעונית תאילנד: ג'ונגלים עבותים, ערים מתועשות, כפרים פסטורליים והמון אנשים קטנים שאוהבים נשים גדולות. ולרכב בקבוצות של שמונה על קטנועים. בלי קסדה. מאז 1997 נערכת בבנגקוק מדי שנה תחרות יופי לנשים במידות גדולות. עד כאן הכל נחמד ופוליטיקלי קורקט, עד שמגלים שהתחרות היא חלק מפסטיבל הפילים השנתי ומטרתה לאסוף כסף למען אוכלוסיית הפילים המצטמקת במדינה.
התחרות הנערכת בגן החיות בבירת תאילנד מושכת קהל רב והזוכה המאושרת בפרס הראשון מקבלת כמה עשרות אלפי בהט. שזה כמה אלפי שקלים, וכמה מאות דולרים. התכונות הנעלות ביותר שהשופטים מחפשים בזוכה הן אלגנטיות, חן וגודל - "בדומה לתכונות של הפילים", לדברי האתר הרשמי.