ישבנו במערכת. השעה הייתה שעת שקיעה. אדי הקיץ האחרונים טיילו מעבר לחלונות המערכת. ברקע, צחי גראד הבטיח שעוד רגע הוא גומר לנו את mako.

"משהו עמוק," אמר עורך המשנה ניר ליברך. "משהו לסוף הקיץ. משהו עם משמעות".

"סוף הקיץ", מילמל אחריו העורך. הוא חיטט בעצלתיים בפופיק. "קיץ".

"משהו שאומר לעולם – אנחנו כאן, ואנחנו..."

"אה", אמר העורך.

"כאן", סיימה מפיקת הערוץ, אביטל ברמן.

"קיץ", אמר עורך המשנה. "נעורים. ילדות. החופים האינסופיים של ילדותנו..."

"מנגל," אמר העורך. "קבאב".

"החופש הגדול," אמר עורך המשנה.

"בחורות בביקיני", אמר העורך.

"טעמו החמוץ-מתוק של הסברס", אמרה המפיקה, "נשיקה ראשונה בין החול והגלים; שקיעה על פני המים. ילד אחד מתקרב בריצה על החוף. הוא אוחז בידו פרח..."

"בחורות בביקיני", אמר העורך, "עושות מנגל, על אי תנועה".

וכך היה.