אדם עושה סקי (צילום: mako)
זוזו, זוזו, שמעתי שלעדי נוימן נפל הבגד ים | צילום: mako

איך שלא תסתכל על זה, סקי זה ספורט יקר. אין פה הנחות – או שאתה מחכה לשבוע בשנה בו יש שלג בחרמון, עומד בפקקים של מג'דל שמס ומשלם מחירים מופקעים על סקי באתר הקטנצ'יק והיחיד של מדינת ישראל – או שאתה מוסיף עוד כמה אלפי שקלים ונוסע לעשות סקי כמו בן אדם באחד מהאתרים באירופה. וזה עוד לפני שהשקעת בציוד ראוי לשמו ובביגוד מתאים.

בניגוד לענפי ספורט אחרים, בבגדי סקי כדאי מאוד להשקיע – פשוט כי זה מבאס שקר. עם הציוד הנכון אתה יכול לגלוש גם כשמסביב סוערת מסביבך סופת שלגים: במקום לרעוד מקור, אתה יכול ליהנות מערימות הפודרה שמרפדות את המסלול. וגם, חייבים לומר את זה, אתה רוצה להיראות טוב כשאתה גולש. בספורט היקר הזה כולם נראים מיליון דולר, אז זה מבאס לגלוש עם חליפה זוהרת מניילון שקיבלת מסבתא שלך לפני עשרים שנה.

קיבלתי לבדיקה חליפת סקי של קולומביה: מעיל, מכנסי סקי וכפפות. תירוץ מעולה לעשות סקי, אמרתי לעצמי, וטסתי לאוסטריה לשבוע. או שזה היה הפוך? לא משנה. בכל מקרה, אחרי שאתה נמצא בחליפה שבוע – ובמקרה שלי חלק נכבד מהשבוע היה במזג אוויר מחורבן – אתה מקבל מספיק תובנות כדי לכתוב על זה כתבה שלמה. הנה.

מעיל סקי Bugaboo של קולומביה

אין תמונה
Bugaboo של קולומביה

היתרון המרכזי ביותר של המעיל הוא שמדובר למעשה בשני מעילים: מעיל גשם עליון ומעיל פליז שמתחבר אליו במידת הצורך. כשאתה למעלה על ההר – אלא אם כן השמש מאירה לך פנים והטמפרטורה היא יותר מ-0 מעלות (סססעמק, טוב?) – אתה תרצה לחבר בין שני המעילים, לקבלת שכבה מצוינת לבידוד מהקור. כשאתה למטה, מטייל בעיירת סקי או אחרי שחזרת לארץ וסתם בא לך להסתובב בקור היחסי של ירושלים, אתה יכול ללכת עם מעיל הפליז בלבד: הוא נראה טוב, הוא מחמם, והוא מבודד ממים באופן משביע רצון.

מה בכל זאת חסר? חצאית. למעיל אין חצאית שלג – מה שנסגר מסביב לאגן וחוסם כניסת שלג בזמן נפילה. כשאתה משתמש במכנסי סקי ולא באוברול, אתה יכול למצוא פתיתי שלג בתחת אחרי כל התרסקות שניה.

מעבר לזה – למעיל יש את כל מה שצריך: הוא נראה טוב, הוא אטום למים, יש לו הרבה כיסים, וגדולים (חשוב כדי להכניס משקפיים, מפות, ארנק). יש מקום להכניס את הברדס, הוא לא מסורבל, יש לו צווארון גבוה ומחמם (יותר חשוב ממה שנדמה לך – בניגוד לחבר'ה שגלשו איתי וסבלו מקור באזור הצוואר, אני דווקא הייתי מבסוט) והשילוב עם הפליז הוא בדיוק מה שאתה צריך כדי לגלוש תוך כדי התעלמות מהעובדה שהנזלת שלך קופאת עוד לפני שהיא מסיימת ליפול.

מחיר: 1,199.90 שקל. לא יקר יחסית למעיל סקי ברמתו.
שורה תחתונה: בהשוואה למעילים שעולים 2,000 שקל ויותר, זאת אופציה שפויה שאפשר ללכת עליה ולדעת שהקור ממך והלאה. רק חבל שאין חצאית שלג.

מכנסי סקי Sugarbush של קולומביה

אין תמונה
Sugarbush של קולומביה

הם כתומים – ולמרות שבכל מקרה אחר זה יעשה ממך אומו או מתנחל – במקרה הזה זה עושה ממך גולש בסטייל. תוסיף לזה את אחד הכובעים האלה עם השערות הכתומות, ותתחיל להבין מה זאת אופנת סקי אמיתית.

בגדול, אחלה מכנסיים. הם מגיעים עם רמת אטימה של 5,000 מ"מ, ואכן, לאורך שבוע גלישה לא הרגשתי קור ברגליים או רטיבות אפילו פעם אחת. היה אפילו חם קצת – אבל יש להם פתחי אוורור, מה שפתר את הבעיה. הם נעימים, נוחים לתפעול (רוכסנים ומבנה שרוולים שמאפשרים תנועה חופשית עם נעלי הסקי המאסיביות), ניתן להתאים את היקף המכנס בלי צורך בחגורה, ויש מספיק כיסים כדי שיהיה לך מקום גם לכובע צמר ולכפפות.

מה חסר? מכיוון שלמעיל לא היתה חצאית שלג, היה חסר לי כתפיות שימשכו את המכנס למעלה. אבל מה מסתבר? שיש למכנס כתפיות שניתן לחבר ולהסיר – אני פשוט לא קיבלתי אותן.

מחיר: 799.90 שקל. קצת יקר, אבל די שווה.
שורה תחתונה: לדאוג שבפעם הבאה יביאו גם את הכתפיות. סתם, אחלה מכנסיים. אפילו – ואולי בגלל – שהם כתומים.

כפפות סקי של קולומביה

אין תמונה
כפפות סקי של קולומביה

מבין איברי הגוף שחשופים לקור של האלפים בזמן שאתה עושה סקי, כפות הידיים מקבלות מקום שני מיד אחרי האף. מספיק שאתה צריך להוציא מפה, שפתון או מצלמה – ואתה יכול להתחיל לספור לאחור את השניות עד לקבלת כוויית קור. לכן החשיבות של כפפות טובות היא לא משהו שאפשר לזלזל בו.

כפפות הסקי של קולומביה עושות את העבודה באופן חד משמעי. אחרי שבוע סקי אני יכול לדווח שלא נכנסה לי טיפת מים פנימה ושלפחות תשעים אחוז מהזמן הידיים נשארו לא קרות (להגיד חמות זה עדיין להיסחף, כשאתה תלוי בין שמיים וארץ על ספסל שעולה לפסגת ההר במינוס משהו מעלות ויורד עליך שלג).

הכפפות נוחות, אפשר לסגור אותן במשיכת חוט, ויש להן כיס ניילון שאפשר לשים בו שעון, לדוגמא, כדי שלא תצטרך להפשיל את השרוול. כמו רוב הכפפות החדשות, הן מגיעות גם עם מגב גומי קטן על האגודל, כדי שתוכל להוריד את הקרח שמצטבר לך על משקפי הסקי.

מחיר: 279.90 שקל. סביר בהחלט.
שורה תחתונה: קניה משתלמת.

להשיג בחנות של קולומביה במתחם ממילא ירושלים, רשת למטייל, ריקושט וחנויות טיולים.

ואם אתה כבר זורק כסף על בגדי סקי – נסה את השעון הזה: שעון סקי מסדרת כרונו פלסטיק של סווטש

אין תמונה
שעון סקי של סווטש

פעם היית מגיע לאתר סקי, מקבל כרטיס סקי-פאס, ומציג אותו לעובדי האתר כדי שיתנו לך לעלות למעליות. היום אתה עדיין מקבל כרטיס, אבל הוא מקודד, וכל מה שאתה צריך לעשות זה להפנות את הכיס במעיל שם שוכן הכרטיס לעבר החיישן, ולעבור. השעון החדש של סווטש עושה את אותה עבודה בדיוק – אפשר לטעון לתוך השבב שבתוכו קוד אישי, וכך הוא הופך לכרטיס כניסה לאתר.

השעון מותאם (כך לפי האתר של סווטש) ל-700 אתרים ברחבי העולם. לא לכולם – למשל, לא לזה שאני הייתי בו – אבל 700 זה מכובד. יש לו לוק ספורטיבי ואפשר ללכת איתו בכיף בלי שום קשר לשבב שפועל או לא פועל. מה שכן, בחלק מהגרסאות אין כפתור של אור, מה שמבאס. כל שאר הפונקציות הבסיסיות קיימות.

מחיר: 490 שקל. לא זול במיוחד.
שורה תחתונה: בהחלט לא פריט חובה – הכרטיסים האלקטרוניים עושים את אותה עבודה באותה יעילות – אבל למי שמשקיע באופנת הסקי שלו, זה דווקא שעון לא רע.
להשיג: הפתעה: ברשת חנויות סווטש ובחנויות שעונים.