וודקה וולווט: פרימיום ישראלי? יש דבר כזה

אין תמונה
אמא רוסיה הייתה כל כך גאה. וודקה וולווט

אחד החוקים הלא כתובים בנושא אלכוהול קובע שיש שני סוגים של דרך להעביר ערב: עם אלכוהול איכותי תוצרת חוץ, כזה שהעלות שלו לא תמיד מצדיקה את הצורך לתפוס ראש טוב, או אלכוהול תוצרת בית, כזה שידפוק לנו את הראש בוודאות ובזול, רק לא בטוח שנאהב את זה בבוקר. אבל אלכוהול איכותי, ללא פשרות שיוצר בישראל והוא לא ערק? את זה הייתי חייב לבדוק.

הדבר הראשון שבולט בוודקה וולווט (velvet) הוא הפשטות. בקבוק ללא ייחוד, עיצוב מינימלי של לוגו, מזכיר מנטליות של ערק ישראלי (ובצדק כי הוודקה מיוצרת על ידי חברת קאוור, שמייצרת ערק פרמיום בישראל). חשש קל החל לקנן בכבד שלי אבל ידענו ימים קשים מאלה כבר. ההפתעה לא איחרה להגיע. מרגע שפותחים את הוודקה רואים את השינוי. פקק סיליקון המצוי בשימוש בעיקר בבקבוקי יין  - הצהרה שקטה של לאיכות?

הוודקה נטולת ריח כמעט לחלוטין, מה שלא ממש מאפשר לתהות על קנקנה לפני הדרינק. הנוזל השקוף נמזג ומעכשיו זה על החיים ועל המוות. הטעם עדין לא ניטרלי לחלוטין אבל נמוג בשניות, הטעם החזק נשאר לאורך זמן בפה, והיא מחליקה בגרון כמו מים. הפתעת השנה מבחינתי. הבטחה אחת לא הספקתי עדיין לבדוק. לטענת היצרנים אחרי לילה של שתיית וולווט אין תחושת האנגאובר. אם יש לכם סופ"ש פנוי, אתם מוזמנים לבדוק בעצמכם.
(אילן דהן)

מחיר: 97 שקל לבקבוק 700 מ"ל

אפרטיף אפרול: לא למרירים כבדים

אין תמונה
יש לך קצת מים בליקר. אפרטיף אפרול
אני שייך לסוג האנשים שמשוגעים על כל סוגי האלכוהול, ומוכרחים לנסות את הכל. פעמיים. כי אם לא אהבנו משהו בפעם הראשונה - חייבים לשתות שוב כדי להבין למה. זו הייתה הסיבה שבגללה התחלתי לשתות את משקאות הביטר (bitter). כמובן שהתחלתי עם המוכר ביותר: משקה הקאמפרי. משקה אדום ומריר ביותר אבל הולך מצויין עם משקאות קלים. ככה בעצם התמכרתי למשקה והיום אני שותה אותו נקי. הפעם קיבלתי לידי את הגירסא היותר מעודנת של הקאמפרי – אפרול (aperol).

הצבע הוא אותו צבע אדום מהפנט שגורם לך לתהות: מה לעזאזל הם שמים במשקה הזה? כמובן שציפיתי לאותה רמת מרירות כששותים אותו נקי, לצערי התאכזבתי. הוא יותר מתוק עם טעם מריר עדין שנשאר בפה. הסמיכות שלו דלה (קצת מיימי מידי לליקר, דבר המצביע על אחוז אלכוהול נמוך. 11 בסך הכל). אני מניח שמי שלא התחבר לקמפארי יוכל להתחבר לאפרול יותר בקלות.
(אילן דהן)

מחיר: 100 שקל לבקבוק 1 ליטר

טקילה אולמקה: יפה בלי עומק

אין תמונה
הדבר הכי מגניב שאפשר לשים על השולחן. טקילה אולמקה
לפני הכל, חייבים להודות: הטקילה הזאת נראית מעולה. הבקבוק מלא עיטורים מגניבים והלוגו ממש עושה חשק לדפוק את הראש, רק חבל שהמשקה עצמו פחות מזמין. חשוב להדגיש שלא מדובר בטקילה מצ'וקמקת שמקפיצים בשוטים עם ספרייט – אלה בכלל צריכות להיכחד מהעולם – אבל הצבע הענברי המבטיח ממש לא עומד בציפיות והטקילה עצמה חסרת עומק. היא דלילה ומימית מדי בפה והארומה הפירותית שהובטחה על ידי החברה ממש לא מורגשת. הטקילה מיוצרת בשיטה מסורתית בת מאות שנים, ולא ברור איך אף אחד לא עצר בשלב מסוים ואמר: משהו פה חסר! בשורה התחתונה, משקה שיכול להעביר ערב של כיף עם חברים, ובטח הדבר הכי מגניב שאפשר לשים על השולחן – אבל מראה יכול להטעות, וזה בדיוק מה שקורה כאן. במילים אחרות: אם קוארבו זה קוקה-קולה, אולמקה זה פפסי לימון.
(אורן דותן)

מחיר: 190 שקל לבקבוק 700 מ"ל

וודקה בחרובקה לימון: צ'ייסר קטן לחבר קרוב

אין תמונה
אף פעם אי אפשר להיות בטוחים מדי. בחרובקה לימון
בחרובקה הוא דיג'סטיף צ'כי, שנחשב למשקה הלאומי במדינה, ומיוצר מתערובת סודית של מרכיבים שונים. ביניהם עשבי תיבול, צמחי מרפא, שורשי צמחים, פירות ועוד מרכיבים שלא מגלים לנו. בדומה לדיג'סטיפים אחרים, גם בחרובקה יועד לשימוש כתרופה בימיו הראשונים, ועם השנים צבר קהל אוהדים רב אשר את ייעודו המקורי. ישנן מספר אגדות שמספרות כי המשקה שווק תחילה כשיקוי לבעיות אין אונות לגברים. במסמכים רשמיים אין כל אזכור לעניין זה, אבל תנו צ'ייסר קטן. רק בשביל להיות בטוחים.

גילוי נאות – מעולם לא הייתי חובב בחרובקה, והפעם הראשונה שנחשפתי אליו הייתה מעצם עבודתי בימי כברמן (נשמע קלאסי). יחסי עם המשקה היו בעיקר אפלטוניים – לא חיבבתי וגם לא סלדתי, מרבית לקוחותיו היו קבועים, בעיקר בנות שחיפשו להפוך את טקס שתיית הצ'ייסר לנסבל, ומפאת טעמו המתוק הפך למשקה הנבחר. מידי פעם היו סוחטות למשקה מעט לימון ומכאן ככל הנראה נולד הרעיון מאחורי הבחרובקה למונד.

את המשקה הקפוא שתיתי בצ'ייסר. טעמו מתוק לא פחות מהמקורי, המרקם סמיך ואני חייב לציין שהוא די טעים. למעוניינים לשתות אותו כמשקה ואולי לדלל מעט מהמתיקות העזה, מומלץ להוסיף סודה או טוניק וליהנות מהטעם המורכב מעשבי תיבול, תפוז, מנטה, קרמל ועוד מרכיבים אקזוטיים.
(דניאל לביא)

מחיר: 85 שקל לבקבוק 750 מ"ל

בקרדי אוקהארט: נא להצטייד בקולה

אין תמונה
נשמע כמו עוגה. בקארדי אוקהארט
בקרדי אוקהרט הוא רום מתובלן, המשלים לחברה נציגות בכל אחת משלושת קטגוריות הרום: מסורתי, בטעמים ומתובלן. חברת בקרדי נוסדה בשנת 1862 בסנטיאגו דה קובה ע"י דון פאקונדו בקרדי ואשתו, אשר מצאו דרך לייצר רום שקוף, נקי ועשיר בטעמים, בניגוד לרום שהיו רגילים לצרוך עד אז.

הבקרדי אוקהרט מיוצר מבלנדד רום, המרוכך בחביות עץ אלון אמריקאיות ומתובלן לאחר מכן במייפל, קינמון, אגוז מוסקט, דבש ווניל. האמת? נשמע כמו מתכון לעוגה ואני ממש לא מתנגד לנסות. תמיד אהבתי רום ולא רק מהטיול לדרום אמריקה לפני כעשור. יש משהו בטען המעודן של המשקה הזה שמקשה עלי לעצור לאחר הכוסית הראשונה. לאוקהרט טעם מעניין המשלב מתיקות עדינה ומפולפלת. אני פחות מעדיף את הרום שלי עם קולה ויותר מעדיף לשמר אותו עם סודה עם מי טוניק.
(דניאל לביא)

מחיר: 130 ש"ח לבקבוק 700 מ"ל

וודקה סטולי דבש: לערב הנשים הבא שלכם

אין תמונה
מהמוצדקות בז'אנר. וודקה סטולי דבש

כחלק מחגיגות 50 שנה ליצירת הוודקה הראשונה בטעם, ובתזמון מדוייק עם ראש השנה, משיקה חברת סטולי את "סטולי סטיקי", וודקה מתובלת בדבש. הוודקה וניל שלהם הייתה מהוודקות המתובלות הראשונות שטעמתי, ולמרות הסתייגותי הכללית ממשקאות מסוכרים היא ללא ספק הייתה מהמוצדקות בז'אנר.

הניסוי הראשון נערך בערב שכלל לא מעט נשים. לפי מדגם לא ממש מייצג הקהל הנשי נטה לכיוון ה"נחמד" ו"לא רע", בעת שהרוב הגברי נתקל בקשיים אל מול המתקתקות של הסטיקי. ניסוי נוסף שערכתי כלל מסיבת רווקים, שהתפרשה על פני יומיים, 10 חברים חובבי וודקה, המון אלכוהול וגם בקבוק סטולי סטיקי אחד ששווק באגרסיביות. בסיום הסופ"ש נותרה יותר ממחצית הבקבוק. מסקנה - המשקה ללא ספק ינחל הצלחה גדולה יותר בקרב הקהל הנשי. מי שמעוניין בצ'ייסרים או וודקה נקיה עם קרח יעדיף וודקה רגילה, בעת שחובבי קוקטיילים ואלכוהול מתוק יכולים בהחלט למצוא שילובים מעניינים לסטיקי. אפילו תוספת של מי טוניק מרירים שדרגה את הוודקה ויצרה משקה מאוזן יותר מבחינת טעמים.
(איתי פורת)

מחיר: 95 שקל לבקבוק 700 מ"ל

פלימות' ג'ין: להרגיש כמו בן מלוכה

אין תמונה
גם אם לא הטבעת ספינת אויב. ג'ין פלימות'
ג'ין פלימות' הוא קלאסיקה אמיתית, מזוקק במזקקה המקורית מאז 1793 והוא הג'ין הראשון שבוקבק בבקבוק זכוכית. מיוצר למעלה מ – 200 שנה בפלימות', בתוך דוד זיקוק נחושת עתיק, המייצר ג'ין מאוזן, עדין ומתובל בין השאר בקליפות תפוז, לימון, הל וכוסברה.

בתחילת המאה ה- 19 שימש הפלימות' כסמל החוזק הרשמי עבור הצי המלכותי באנגליה, מכיוון שנמצא כי זהו החוזק המינימאלי שאינו פוגע באבק השריפה כאשר הוא נשפך עליו. במהלך מלחמת העולם השנייה אף החלה מסורת של הענקת בקבוק פלימות' כפרס לכל לוחם בריטי שהצליח להטביע ספינת אויב. אני מחשיב את עצמי כבחור אמיץ ולכן כסמל לאומץ ליבי הוענק לי בקבוק פלימות לטעימה.

התיבול של קליפות התפוז והלימון ניכרות ומרעננות, אני מת על המשקה הזה, הוא טעים, מתאים לישיבה על הבר, בדייט עם בחורה או סתם לרביצה ביתית. בצידה הפנימי של התווית האחורית של הבקבוק, מופיע ציור הנזיר, סמלו של פלימות', ונועד למטרה אחת. כאשר רגליו יבשות, סימן שהגיע הזמן לקנות בקבוק חדש. מדליק.

פלימות' מתועד מאז שנת 1896 כבסיס העיקרי למשקה "מרטיני יבש", והוא מופיע כבסיס ל- 27 קוקטיילים  בספר  “Savoy Cocktail book” – ספר ה"תנ"ך" של הקוקטיילים. אבל אם תשאלו אותי, הכי קלאסי בהיי בול עם סודה או טוניק ואם בא לכם "להתפרע" אז ביטר למון יחזק את הטעם. תענוג לחיך.
(יוני אבשלום)

 מחיר: 90 שקל לבקבוק 700 מ"ל

ריקארד: מהר, לפני שייגמר לכם הקיץ

אין תמונה
ריקארד
אם תשאלו אותי, המשקה המזה"תי האולטימטיבי הוא עראק. כל שלוק שלו מריח כמו נמל לבנטיני, הסימביוזה שלו עם מיץ לימון או אשכוליות קר (או לפחות עם קוביית קרח) מעולה ל-90 אחוזי הלחות שמחוץ לחלון, והמחיר הוא הכי צדק חברתי.

אם ריח הליקוריץ כבר לא מעורר בכם בחילה ובא לכם לשדרג את החוויה, אני ממליץ לעלות שתי קומות במגדל האניס, אל אחיו היוקרתי יותר – הפסטיס. ואם כבר פסטיס, אז צריך לתת כבוד ראשונים ל-Ricard, שמסחר את המשקה הזה בתחילת המאה הקודמת.ההגשה הקלאסית היא עם מים קרים, אבל אני מציע פשוט למלא קערה עם קוביות מלון ואבטיח, להציף אותן בפסטיס, ולשבת על חוף הים הכי תיכון בעולם.
(מעוז דגני)

מחיר: 140 שקל לבקבוק 700 מ"ל

ליקר מוצארט: שוקולד זה גם לגברים

אין תמונה
כולן נופלות לרגליו. ליקר מוצארט

המשקה המנצח שלנו לביקורת זו לא נכלל בדרך כלל ברשימת המשקאות הקלאסיים לגבר. לא ויסקי, לא וודקה, לא עראק ולא בירה - אלא ליקר שוקולד. המשקה הזה של החברה הסקוטית גרם לנו להתעלם מכל קריאות ה"מה לעזאזל הם עושים?" ולמזוג לעצמנו עוד כוסית של שוקולד עם 17 אחוזי אלכוהול.

יש פה בעצם שני משקאות: מוצארט גולד - ליקר קרם שוקולד עשוי משמנת, שוקולד וסוכר, ומוצארט לבן - אותו דבר רק עם קרם שוקולד לבן, עם קרמל ומקלות וניל, וקצת פחות אחוזי אלכוהול. אלה משקאות ששותים נקי, אפשר עם קוביית קרח, והנה הביקורת: מאז שכתבנו על ליקר המרמאו לא נתקלנו במשהו טעים כל כך. גולת הכותרת היא הרגע שבו אתה שולף את הבקבוק בסוף הארוחה ורואה איך העיניים של בת הזוג שלך נפערות בהנאה - ויודע שאתה עשית את שלך להערב.

מחיר: 209 שקל לבקבוק 700 מ"ל

>> איזה בושם יגרום לה לנשק לך את הצוואר?