אם מטרתכם היחידה בחיים היא להפוך לעשירים מאוד, יתכן שספרו החדש של הכלכלן האמריקאי סם וילקין, "סודות העושר של המאיון העליון" (Wealth Secrets of the One Percent), יסייע לכם בכך.
וילקין, יועץ בכיר בחברת המחקר אוקספורד אקונומיקס, חקר את דפוסי ההתנהגות המשותפים של האנשים העשירים ביותר בהיסטוריה, ובכלל זה את אלו שנכללים ברשימת המיליארדרים העולמית של המגזין "פורבס", והצליח לאתר מספר דפוסי פעולה ואופי האופייניים למרבית העשירים. המשותף לכמעט כל "סודות" הצלחת המיליארדרים, ציין וילקין, הוא הניסיון המתמיד לחסל כליל את כל התחרות בשוק.
מונופול: לא להיות הטוב ביותר, אלא היחיד
אחד הסודות הגדולים של התעשרות, בעיקר במגזרים כמו טכנולוגיה שבהם רישום פטנטים על המצאות וחידושים מהווה מרכיב חיוני בעסקים, הוא להחזיק בבעלות על פטנטים.
"חברות טכנולוגיה הן רווחיות בזכות הפטנטים שבבעלותן; ופטנטים מעניקים להן מונופולים זעירים", כתב וילקין. "אם מתחרה כלשהו מנסה לחקות טכנולוגיה באופן שמפר את זכויות פטנט, הממשלה כבר תטפל בו. דבר זה פוגע בתחרות, ומצד שני מבטיח לבעל הפטנט רווחיות מתמשכת".
ביל גייטס, האיש העשיר בעולם, עשה את הונו בזכות שיטת פעולה זו לאחר שבשלב מסוים חלשה מיקרוסופט על 95% משוק מערכות ההפעלה למחשבים אישיים. אמנם, בעת שייסד את מיקרוסופט, לא היו קיימים מנגנוני הגנה מפותחים לזכויות פטנט כמו בימינו, אולם הוא הצליח להגן על הפטנטים באמצעות חוזים משפטיים מתוחכמים, כתב וילקין.
המקום הרע ביותר לעשות עסקים הוא למעשה הטוב ביותר
"מרבית אנשי העסקים נמשכים באופן אינסטינקטיבי לשווקים הגדולים והמכניסים ביותר", כתב וילקין. לדבריו, אנשי עסקים אלו מתבססים על ההנחה השגויה לפיה אם הם יצליחו לכבוש ולו נתח קטן משוק עצום המגלגל סכומי עתק של כסף, הם יהיו עשירים, ולכן השאיפה הגדולה ביותר באסטרטגיה עסקית שלהם היא להפוך לחברה גלובלית כדי להגדיל ככל הניתן את מספר השווקים שבהם הם פועלים.
לפי וילקין, הבעיה באסטרטגיה זו טמונה בכך שבשווקים גדולים גם קיימת תחרות עזה, ולכן הרווחים בהם לא גבוהים במיוחד. לכן, במקום לנסות לצבור נתח קטן בשוק גדול, עדיף לשאוף לנתח גדול בשוק קטנטן.
קרלוס סלים, האיש השני הכי עשיר בעולם, הוא דוגמא לכך, לדברי וילקין. סלים הצליח לקבל לידיו מהממשלה את הזכויות למונופול בשוק הטלקום של מקסיקו, וניצל את מעמדו בשוק המקסיקני הקטן כדי לגרוף רווחי עתק, בשעה שענקיות טלקום גלובליות כמו וודאפון ו-AT&T שחקו זו את רווחיה של זו בתחרות על השוק העולמי.
"רצוי למצוא מקום שבו קשה עד כדי כך לעשות עסקים שאיש לא יצליח להקים שם עסק", אמר וילקין בראיון לעיתון הבריטי "טלגרף", ומביא כדוגמא לכך את רומן אברמוביץ', שעשה את הונו מהשקעות בתקופת התוהו ובוהו שאחרי נפילת השלטון הקומוניסטי ברוסיה. ככלל, קל יותר להשתלט על שווקים מתעוררים הן בשל היעדר תחרות והן בזכות פוטנציאל הצמיחה שלהם, ציין וילקין.
להתרחב כמה שיותר מהר
הרחבה מהירה של העסקים היא מאפיין נוסף של התנהלות האנשים העשירים ביותר. כך למשל, מייסד אמזון, ג'ף בזוס, העדיף לוותר על מעבר מהיר לרווחיות של קמעונאית האינטרנט, לטובת הפיכתה לחנות כלבו מקוונת, וכתוצאה מכך המשקיעים הזרימו עוד ועוד כסף לחברה.
חייבים להיות בעל הבית
סוד נוסף של התעשרות הוא בעלות על זכויות קניין, החל מבעלות על נדל"ן ומותגי אופנה או קמעונאות, וכלה בזכויות קניין במגזרי התרופות, המדיה והטכנולוגיה.
לדברי וילקין 75% מהמיליארדרים בכלכלות המפותחות צברו את הונם בזכות קרנות גידור או זכויות קניין רוחני. מתוך יותר מ-1,800 המיליארדרים בעולם כולו, יותר משליש עשו את הונם בזכות זכויות קניין מסוג כלשהו.
בכל הכוח ובכל האמצעים
עם זאת, מובן שלא די בלהכיר את דפוסי ההתנהלות של העשירים כדי להפוך למיליארדר. "לא מספיק לדעת מה צריך לעשות כדי להתעשר, צריך להיות מסוגלים להוציא את זה לפועל", אמר וילקין בראיון לטלגרף.
"האנשים הללו נוטים להיות די חסרי רחמים, וממש תחרותיים", הוסיף וילקין. "כדי לנצח, חייבים להיות מוכנים למאבק בכל הכוח ובכל האמצעים, ושלא יהיו לך בעיות עם זה שאתה מחסל את כל השאר".
לדעת מה רוצים מגיל צעיר
דפוס משותף נוסף שמצא וילקין אצל המיליארדרים הוא נטייתם להכריז כבר בגיל צעיר על יעדיהם הפיננסים. "ביל גייטס עשה זאת בפני חבריו לתיכון. כך היה גם אצל אנדרו קרנגי. גורם מרכזי שדוחף אנשים להפוך לסופר-עשירים, הוא שהם פשוט הציבו לעצמם מטרה שיהיה להם הרבה כסף", אמר וילקין.
דפוסי התנהגות נוספים המאפיינים מיליארדרים לדברי וילקין: נטילת סיכונים בכספם של אחרים; פעולה במגזרים עתירי רגולציה תוך ניצול החוקים הסבוכים כדי לכופף את כללים מבלי שאיש ישים לב; והקמת רשתות עסקים, רצוי במגזרי הטלקום והספנות, שבהם קל לדחוק החוצה את כל המתחרים.
בראיון לטלגרף נשאל וילקין את השאלה המתבקשת, מדוע - אם הוא הצליח לפצח את הסוד כיצד להפוך למיליארדר - הוא עצמו אינו הופך למיליארדר. תשובתו: הוא אינו רוצה להיות עשיר מאוד, ומוצא די עניין במיפוי העושר. אושר, לדבריו, אינו צריך להיות תלוי בכמות כסף בחשבון הבנק שלך.
לכתבות נוספות ב"The Marker":
