דו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנת 2009 חשף בסוף דצמבר שפער השכר בין גברים לנשים בישראל זינק ב-9 אחוז בשנה האחרונה: שכר ממוצע של גבר הוא 10,606 שקלים לחודש, בעוד השכר הממוצע של אישה הוא 6,159 שקלים – שזה 72% יותר לטובת הגברים.
פפפפף. נתונים קשים, אה? איך זה יכול להיות שבמדינה נאורה כמו שלנו נשים מקבלות יחס מזלזל שכזה? איך זה יכול להיות שבמדינה שבה כמעט והיתה לנו ראש ממשלה אישה הנשים עדיין מרוויחות כה מעט יחסית לגברים? זו שערורייה! אין לכך תקנה! נשים, עדיף לכן לרדת מהארץ ולא לחזור לפה לעולם!
לא, לא באמת
עד כאן הקונצנזוס הפוליטיקלי-קורקטי. לי אישית נמאס מזה. נשים מרוויחות פחות מגברים? נכון, הן באמת מרוויחות פחות. ואתם יודעים למה? לא? טוב, אני מוכן לספר לכם. אפילו חלקתי את זה לשלוש סיבות בוערות.
אבל רגע לפני שאני מתחיל לשפוך פה את משנתי, כמה מילים: הכתבה הזאת לא נכתבה על מנת לעורר את זעמן של הפמיניסטיות. מדובר במשהו שיושב אצלי זה זמן מה, וערוץ הגברים של mako נתן לי במה להביע אותו בפניכם. זהו טור דעה – דעה שאני לא רוצה לכפות על אף אחד, רק להשמיע. מה שכן, אני כן ארצה לראות טוקבקים – תומכים, זועמים, מעליבים, מה שבא לכם. טוב? טוב. מתחילים.
אני משלם עלייך בדייט הראשון. כנראה שגם בשני
אל תגידו לי שזה רק אצלי ככה – לא יכול להיות שאני היחיד ששולף את הארנק בסוף הארוחה ומשלם על הדייט שלו. אני בטוח שבעולם עוד לא פסו הג'נטלמנים. בכל אופן, חשבתם פעם בכמה כסף מדובר פה? אני חשבתי – וחישבתי. ארוחה ממוצעת בדייט ממוצע עולה 150 שקלים לאדם. האלכוהול שאנחנו שותים תוך כדי או מאוחר יותר שווה ערך לעוד כ-80 שקלים לאדם, במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב (או היותר טוב, תלוי איך מסתכלים על זה), יש בחורות שממש מחכות שאני אשכר אותן כל הדרך למיטה, ובדרך כלל אני זורם איתן – מה שמכפיל את סכום האלכוהול בשניים. בקיצור, זה יוצא בין 400 ל-600 שקלים לכל דייט שאני יוצא אליו, ועוד לא הוספנו לסיפור הזה את ההוצאות על הדלק (מסתבר שיש בחורות ממש חמודות בחיפה).
עכשיו תכפילו את ההוצאה הזאת במספר הדייטים שיש לגבר בחודש. אפילו אם מדובר בשני דייטים, עדיין מדובר בנתח מכובד מהמשכורת. יש מבינים? הלאה.
אף אחד לא רוצה לשנות את דרך החיים שלנו
ואני אסביר. אנחנו חיים בחברה מאוד פשוטה ביסודה. יש נשים ויש גברים. נשים עושות לגברים חיים קשים, לומדות מדעי החברה, עושות ילדים ובדרך כלל גם מניקות אותן ומטפלות בהם. גברים מתוסכלים מנשים, לומדים מדעים מדויקים, שולטים ברזי ההיי-טק, משחקים כדורסל בימי שישי בצהריים ושותים בירות כשהם מדוכאים. נשמע שוביניסטי ומגעיל? מי שענה כן שילך לשבת בפינה עד שהוא יתעורר מהסרט שבו הוא חי. אלה החיים שלנו רבותי, ושיקום מי שבאמת רוצה לשנות אותם.
רוצים שנשים ירוויחו כמו גברים? אתם יכולים להגיד באותו אופן שאתם רוצים שגברים יעשו ילדים ויניקו אותם; שנשים יתחילו איתנו בברים במקום ההפך; שהן יפתחו לנו את הדלת של המונית, ישלמו עלינו בדייט ראשון ויתקנו את הפנצ'ר באמצע הכביש המהיר בזמן שהגבר שלהן יושב באוטו ודואג לאיפור שלו.
אנחנו לא חיים בעולם כזה ואני מקווה שלא נחיה בעולם כזה אף פעם. יש הבדל בין נשים לגברים – וההבדל הזה הוא מה שעושה את החברה שלנו מסקרנת ומרתקת כל-כך. פער השכר בין המגדרים הוא תוצאה של אותו הבדל – גברים יכולים לעבוד יותר זמן, בעבודות יותר מסוכנות, בנסיעות ארוכות. אנחנו יכולים לבחור קריירה שפשוט לא מתאימה לאישה. השורה התחתונה היא שברגע שנשים ירוויחו כמונו, משהו מאוד מהותי ישתנה פה ואף אחד, גם לא אתה או את, יאהב את זה.
בסופו של דבר: נשים בוחרות להרוויח פחות
נכון, יש את יוצאות הדופן שרוצות להיות טייסות קרב, שרוצות להיות מנהלות שעובדות שעות מטורפות על חשבון חיי המשפחה, שרוצות לנצח את כל הקרבות במלחמת המינים ולהוכיח – כל הזמן להוכיח – שהן יכולות לעשות את כל מה שגברים יכולים לעשות. יש כאלה. אבל חוץ מהעובדה שחבל על המאמץ שלהן – ראיתם פעם גבר (סטרייט, נו) שמתאמץ להתנהג כמו אישה? – חוץ מזה, העובדה היא שיש ממש מעט נשים כאלה. רוב הנשים הן נשים נורמטיביות יותר, שמחפשות עבודות נעימות יותר, פחות מלחיצות, פחות מסוכנות, יותר נחמדות ותומכות. עבודות שמתאימות לנשים. באיזשהו מקום, הנשים האלה יודעות שיום אחד יגיע הגבר, החצי השני שישלים את המעגל וידאג למלא את החסר, את כל מה שהן לא יכולות לעשות. ככה זה עובד. וכל מי שאומר אחרת, כל מי שצועק על חוסר השוויון וחוסר הצדק, יכול לצעוק עד מחר. לפעמים עולם כמנהגו נוהג ואתם יודעים מה? אנחנו לא רוצים שהוא יתנהג אחרת.