הדרום הפרוע: שני אירועים שהתרחשו בימים האחרונים, ממחישים עד כמה בעיית המשילות בדרום קשה. שי חיות בילה עם חבריו במדבר, כשלפתע ניגשו אליהם בדואים עם אקדחים שלופים במטרה לשדוד אותם.
"חגגנו יום הולדת 48 לחברה שלי ב'זמן מדבר'. זה ליד כביש 31, חמש דקות מערד", תיאר הבוקר חיות, "אחרי שצילמנו את השקיעה במדבר, הופיעה פתאום סקודה לבנה. מתוך המכונית יצאו בריצה שני בדואים. אחד שלף אקדח וצעק לי: 'תעצור'. שיערתי לעצמי שהם תיצפתו עלינו בזמן שהצטלמנו ונהננו מנופי המדבר".
"קלטתי באינסטינקט שבאים לתקוף אותנו. שיערתי לעצמי שרוצים לגנוב את המכונית או לקחת רכוש מאיתנו. המכונית הייתה ארוזה ומתוקתקת לנסיעה, למזלנו הרב. שמתי גז, קפצתי מעל כמה סלעים ושאלתי את עצמי: איך אני נמלט מהשטח הזה? האינסטינקטים חזרו לתקופת השירות הצבאי. התחלתי לנסוע במהירות ובפראות".
הבדואים בעקבותיך?
"הם בעקבותינו. כל כך פרפרתי עם הג'יפ את השטח, שהאבק גרם להם לאיזשהו ענן. לרגע כן ראיתי אותם ולרגע לא. הם רדפו אחרינו קרוב ל-20 דקות. זה היה הזוי. נסעתי בפראות קרוב ל-200 קמ"ש, עד שבצבץ כביש. צעקתי לחברתי מירה: 'תזמינו משטרה'. היא נכנסה לקומה, לא הגיבה. התייר הצרפתי שהיה איתנו כופף את הראש, ואני ממשיך לנהוג בפראות - עד שראיתי את הכביש מבצבץ".
מה המשטרה אמרה לכם?
"המשטרה הייתה על הקו: 'תנו את מספר הרכב, מי נמצא אחריכם?'. איך נראה את המספר? אנחנו בלב הסערה. הטלפון שלי נפל מתחת לכיסא, מירה החזיקה את הטלפון ודיווחה למשטרה. בשורה התחתונה לא הגיעה ניידת, המשטרה לא עזרה לנו. הייתה סכנת התהפכות ממשית. האירוע הזה אבסורד. אין משילות בנגב, תשכחו מזה. יש פרוטקשן. משפחות שרוצות לטייל בנגב ובמדבר, צריכות לחשוש לחייהן".
רס"ל ספיר קליין, לוחם ביחידת יואב במשטרת מחוז דרום, ניהל מרדף אחרי נהג שנסע בפראות וסיכן נהגים אחרים בכביש. "במהלך פעילות מבצעית של לוחמי יחידת יואב, אשר התמקמנו באזור חטיבת הנגב בבאר שבע, הלוחמים סימנו לרכב מסוג לנד קרוזר לעצור בצד. על פניו, בהתחלה, נראה היה שהוא תיכנן לעצור, אלא שמיד לאחר מכן הוא נתן גז, פרסס לנתיב הנגדי וכמעט הוריד את האופנוע שנסע לידו".
"זיהיתי שהוא התחיל בריחה, דיווחתי על זה בקשר והגעתי לחלון הנהג שלו. אספתי כמה שיותר פרטי לבוש וזיהיתי שהוא לבד ברכב. זיהיתי שהוא ממשיך בבריחה ולא נענה לקריאות שלי. ניסיתי להאט את התנועה ביציאה מהעיר, ראיתי שהנהג לא חס על אף אחד בכביש, גם עליי לא. כמעט שהוא ניגח גם אותי".
"יצאנו מבאר שבע לכיוון כביש 40 דרום. הוא המשיך לזגזג בין נתיבים, להוריד אנשים מהנתיבים שלהם, לסכן את משתמשי הדרך. זה התחיל ממהירות של בערך 150 קמ"ש כשהוא מזגזג בין כולם, והגיע גם למעל 190 קמ"ש, כמעט 200 קמ"ש. בשלב הזה הבנתי שאין פה משחקים, הוצאתי את האקדח שלי, דרכתי אותו והייתי מוכן למצב שאצטרך לנטרל, בין אם לירות בגלגלי הרכב או לנטרל את נהג הרכב ולירות לכיוונו".
מה הסיבה שלא ירית בגלגלים מלכתחילה?
"חשבתי שאולי תהיה דרך אחרת. עליתי בקשר מול הלוחמים שלנו מיחידת יואב שחסמו את צומת אוהלים, חסימה הרמטית עם דוקרנים. כשהגענו לצומת אוהלים הנהג החשוד זיהה את החסימה, פרץ את המחסום ועלה על הדוקרנים. מיד זיהיתי שהוא התפנצ'ר. הוא עלה באי תנועה על הנתיב הנגדי ונסע נגד כיוון התנועה, כאשר רכבים נוסעים מולו. משפחות נסעו מולו ממש אחד מול השני. הוא נכנס לפזורה הסמוכה לצומת אוהלים, המשיך בנסיעה עוד בערך 200 מטרים, עד שהרכב שלו לא יכול היה להמשיך לנסוע. הוא פרק רגלית והתחיל לברוח, כשאני אחריו".
ברגע המעצר, מה הוא אמר לך?
"הוא התפרץ לבית שלא שלו, לא בפזורה שלו ולא במשפחה שלו. הוא שם עליו ז'קט בשביל לא לקשור את עצמו לאירוע. יום חול, שרב, 32 מעלות חום, להסתובב עם ז'קט ולשים את כובע הז'קט על הראש, זה לא יאה לבן אדם. כשהגעתי אליו הוא הזיע והיה עם דופק מאוד גבוה. הוא ניסה שלא לקשור את עצמו לאירוע. ברגע שביקשתי ממנו להוריד את הז'קט, זיהיתי את החולצה שהוא לבש כשהיה בבריחה. מיד עצרתי אותו".
בית המשפט עשוי לשחרר אותו ממעצר?
"הבן אדם עצור כרגע עם כתב אישום עד תום ההליכים. הוא לא ישוחרר, לא בקרוב. תודה לתחנת שגב שלום ולחוקרים שישבו על התיק הזה יום ולילה".