"התחננה שלא יפרסמו": ההחלטה שסיבכה את המורה שקיימה יחסי מין עם תלמידים
המורה לאנגלית שהורשעה בקיום יחסים עם תלמידים בני 16 ו-17 ניסתה בכל מחיר למנוע את פרסום שמה מחשש שזה יפגע בילדיה הקטנים. עם זאת, התביעה התנגדה לכך בתוקף. "אין בסמכותו של בית הדין לאסור את פרסום שמה של המורה בגזר הדין"
החלטת דייני בית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה לפרסם את שמה של המורה מפתח תקווה שהורשעה בקיום יחסי מין עם שני תלמידים בני 17-16 מכיתה י"א', סיבכה אותה קשות. המורה ניסתה בכל מחיר למנוע את פרסום שמה, מחשש שהדבר יפגע בילדיה הקטנים ויגרום נזק לה ולבני משפחתה הקרובים, אבל התביעה התנגדה לכך בתוקף.
"ברוב המקרים החמורים יש לנאשמים ילדים קטנים וטיעון זה אינו מצדיק עילה לאיסור פרסום", טענה התביעה, "תכלית ההרתעה בדין המשמעתי כרוכה בכך שעובד מדינה שביצע עבירת משמעת יבין ששמו יוכתם ואף עלול להיגרם נזק אגבי למי שקרובים אליו כתוצאה ממעשיו. חשוב במיוחד בעבירות מין ששם הפוגע ייחשף בציבור ושנפגעי העבירה ייווכחו שהתוקף הובא לדין, נשפט, שמו יוכתם בפומבי כחלק ממראית פני הצדק".
הדיינים קיבלו את עמדת התביעה, וקבעו נחרצות כי חרף הסיכון הקיים לביוש ולבריונות כלפי ילדיה הקטינים של המורה, אין בסמכותו של בית הדין לחרוג בעניין זה מעקרון הפומביות ולאסור את פרסום שמה של המורה בגזר הדין. הדיינים הביאו מקרה של מנהלת בית ספר שהורשעה בקיום קשר אינטימי במשך שלוש שנים עם עובדת הכפופה לה והוחלט לפרסם את שמה. ערעור שהיא הגישה לבית המשפט העליון לאסור את פרסום שמה נדחה על הסף.
המורה למעשה הבינה ששמה עלול להיות מפורסם וניהלה מאבק קשה מאוד למנוע מכלי התקשורת לפרסם את שמה, כשהיא מבקשת להתחשב בילדיה הקטנים שעלולים להיחשף לפרטי הפרשה.
"היא הייתה צריכה להתחנן לכתבים ולכלי תקשורת למנוע את פרסום שמה ולהתחשב בכך שמדובר במקרה רגיש וחריג", הסביר מקורב למורה, "ההחלטה של בית הדין לפרסם את שמה סיבכה אותה ועלולה לסבך אותה בעתיד במידה וכלי תקשורת ירצה לפרסם את שמה".