יהלומים הם לנצח, וגם הברחות

כשהטיסות מדובאי נוחתות בזו אחר זו בנמל התעופה בן-גוריון, עובדי המכס נדרכים. הם בוחנים את מסת הנוסעים הגדולה שעומדת לעבור בעוד רגעים ספורים במסלול הירוק מבלי להצהיר על פריטים יקרים שרכשו ומחפשים את אלו שנראים לחוצים או ממהרים באופן חריג. כך הם מקווים לאתר תכשיטים, שעוני יוקרה ומזומנים שלא דווחו כמתחייב בחוק. 

בשנים האחרונות, בייחוד מאז שנחתמו הסכמי אברהם, שפתחו את הגבולות של איחוד האמירויות הערביות בפני בעלי הדרכונים הישראליים, הפכו שמי המפרץ לנתיב הברחה פופולרי. במקרים רבים מצליחים המבריחים לחמוק לישראל מבלי לתת על כך את הדין. "יש הרבה הברחות מדובאי. הישראלים רוכשים שם תכשיטים, יהלומים ושעונים יקרים במחירים נמוכים משמעותית מישראל, ולאחר מכן מוכרים אותם לבעלי חנויות או לאזרחים חובבי מותגי יוקרה", מספר גורם המעורה בפרטים בנתב"ג. "חלק מהנוסעים מוכרים לנו. הם נוסעים לשם על בסיס קבוע והם מסומנים אצלנו כמי שמעורבים בהברחות. זה קו שמגלגל מדי חודש עשרות מיליוני שקלים, לעתים אפילו יותר".

כך, לאחרונה נתפסה בנמל התעופה רשת של עשר נשים לפחות שזכו לתואר המפוקפק "הבלדריות הלבנות". הרשת, שהתמחתה בהברחות של יהלומים יקרי ערך מדובאי לישראל, פעלה על פי שיטה קבועה: כל אחת מהחברות הגיעה בטיסות שונות ובימים שונים כשעל גופה ותחת בגדיה מוסתרים יהלומים בשווי מאות אלפי שקלים. מדובר ברשת מאורגנת היטב שניצלה את נפח הטיסות הגבוה למדינה כדי להקשות על הבודקים. במשטרה מעריכים כי מאחורי הרשת עומדים גורמי פשיעה בעלי קשרים ענפים בענף היהלומים.

"אני כבר שלוש שנים על הקו. על כל הברחה אני מקבלת 25 אלף שקל, לפעמים אפילו 50 אלף, תלוי בכמות היהלומים שאני מבריחה ובאיכות שלהם", אומרת אורית (כל השמות בכתבה בדויים), מבריחת יהלומים. "נהייתי מומחית בתחום. כדי להטעות את עובדי המכס אני טסה לא פעם עם בן הזוג שלי או עם חברים כדי שלא יחשדו בי בחזרה לארץ. הייתה פעם אחת שתפסו אותי עם יהלומים בתוך החזייה, קטע לא נעים בכלל. למזלי הם תפסו עליי מעט מאוד יהלומים, את הרוב החבאתי בכיסים מיוחדים שתפרו לי בחצאית".

לדבריה של אורית, היא הספיקה לבצע עשרות הברחות נוספות שבהן לא נתפסה והרוויחה מאות אלפי שקלים שסידרו אותה מבחינה כלכלית לשנים הקרובות. "זה עסק משתלם מאוד. אני טסה פעמיים בחודש, היהלומים בדובאי זולים ויש סוחרים שממנים לי את הטיסות ואת בתי המלון. כולם מרוויחים מזה. תמיד יש חשש שיעצרו אותי ויגישו נגדי כתב אישום, אבל הסיכוי שיכניסו אותי לכלא קלוש מאוד. מקסימום יהיה לי רישום פלילי", היא טוענת. "אף אחד לא יכניס לכלא אישה על עבירה כזאת".

"הייתה פעם אחת שתפסו אותי עם יהלומים בתוך החזייה, קטע לא נעים בכלל", אומרת אורית. "למזלי, את הרוב החבאתי בכיסים שתפרו לי בחצאית"

חזיות עם תאים פנימיים, ז'קטים עם בטנות כפולות

יהלומים הם סחורה חוקית וניתן לקנות, למכור ולהעביר אותם בהתאם לחוק. הבעיה מתחילה כאשר מבצעים הברחה, כלומר, מכניסים לישראל יהלומים מבלי להצהיר עליהם לרשויות המכס כדי להימנע מתשלום מס, במה שנחשב כבר לעבירה פלילית. החוק מחייב דיווח על סחורות בשווי גבוה, ובמקרים של הברחות מאורגנות, במיוחד כאשר מדובר בתיאום עם סוחרים וחנויות תכשיטים, מדובר בהפרת חוקי המכס ואף בהלבנת הון. כלומר, לא האבנים עצמן הן הבעיה, אלא הדרך שבה הן מועברות.

לפי פקודת המכס וחוק ייבוא וייצוא, כל מי שמכניס לארץ יהלומים חייב להצהיר עליהם ולשלם את המיסים והאגרות הנדרשים. הימנעות מהצהרה, או ניסיון להסוות את הסחורה כדי להימנע מתשלום מס, עלולים להיחשב כעבירת הברחה שדינה מאסר של עד שבע שנים, קנס כספי גבוה וכמובן תפיסת היהלומים עצמם. כאשר מדובר בכמויות גדולות או בחשד להלבנת הון, רשויות האכיפה מוסיפות סעיפים מחמירים נוספים, בהם עבירות כלכליות לפי חוק איסור הלבנת הון. רשות המסים, משטרת ישראל ומחלקת המכס בנמל התעופה פועלות בשיתוף פעולה כדי לאתר הברחות מסוג זה, והענישה עשויה לכלול מאסר בפועל לצד קנסות בסכומי עתק. עם זאת, במקרים בודדים, אם בכלל, נכלאו מבריחים. את הקנס הכספי, אם יש כזה, סופגים המבריחים עצמם.

אורלי, אם יחידנית, היא חלק מרשת הבלדריות הלבנות שמבריחות יהלומים עבור סוחרים, בעלי חנויות תכשיטים ויהלומנים. לטענתה, הכנסה כזו לא הייתה יכולה לקבל בשום עבודה חוקית. "פה ושם אני מבריחה גם שעונים ותכשיטים. כדי להטעות את העובדים במכס אני טסה לדובאי, ממשיכה לבודפשט ומשם לוקחת טיסה לישראל. הכל כדי לטשטש את העקבות", היא מגלה. "כשהייתי טסה לדובאי ונוחתת בנתב"ג אחרי שלושה-ארבעה ימים, עובדי המכס היו מסתכלים עליי. הם התחילו לחשוד שאני מבריחה, אז שיניתי את הרגלי החזרה שלי כדי שלא יעצרו אותי לבדיקות כשאני עוברת במסלול הירוק".

"כדי להטעות את העובדים במכס אני טסה לדובאי, ממשיכה לבודפשט ומשם לוקחת טיסה לישראל. הכל כדי לטשטש את העקבות"

שיטות ההברחה של היהלומים מגוונות ומתוחכמות, וכוללות הברחה בכיסים זעירים שנתפרים בחלקים נסתרים של חצאיות ושמלות, חזיות עם תאים פנימיים שבהם מוחבאות שקיות זעירות ותחתונים שמוסיפים להם שכבות כפולות ליצירת חללים נסתרים. יש מי שבוחרות בנעלי עקב עבה שבו מוסלקים היהלומים, ואחרות משלבות את האבנים בתוך ז'קטים מחויטים עם בטנות כפולות או בכובעים רחבי שוליים שרק נראים תמימים. כל אלה נועדו לטשטש עקבות ולגרום למבריחה להיראות כמו עוד נוסעת תשושה שחולפת במסלול הירוק, גם כשהיא נושאת על גופה יהלומים בשווי מאות אלפי שקלים.

"אנחנו משכללות כל הזמן את שיטות ההברחה", טוענת גלית, מבריחה ותיקה. "ברור לנו שעובדי המכס והאבטחה בנתב"ג מסתכלים עלינו כל הזמן. הם יודעים להתביית על מי שצריך, ויש להם חושים לתפוס מבריחים ומבריחות. עליי עשו כמה פעמים חיפושים ולא מצאו כלום. למדתי שיטות חדשות שנועדו למנוע מהם לזהות אותי, עשיתי תספורת חדשה, קניתי בגדים חדשים. הכי חשוב זה לעבור במסלול הירוק בלי להילחץ, לחתוך נוסעים או להידחף מאחורי מישהו. להתנהג רגיל, כי טעות הכי קטנה ואכלתי אותה".

הגעתי לדרגת אומן

בשנים האחרונות תפסו עובדי המכס מספר מבריחות יהלומים, ובמקרה אחד גם גבר תושב ראשון לציון שנתפס לאחרונה בחשד להברחת מאות יהלומים בשווי של כמעט מיליון שקל. בשבוע שעבר הגישה המחלקה המשפטית ברשות המיסים לבית משפט השלום בפתח תקווה כתב אישום נגד י', אישה בת 37 תושבת בת ים שלפחות בארבעה מקרים הבריחה יהלומים יקרי ערך מדובאי לישראל בשווי כולל של כ-800 אלף שקל.

רק בפעם הרביעית התבייתו צוותי המכס על י' לאחר שהתנהלותה במסלול הירוק נראתה להם חשודה. החקירה הקפדנית כללה חיפוש אישי שבמהלכו נתפסו היהלומים שהבריחה מוסתרים בתוך הלבשה תחתונה. י' נאשמת בארבע הברחות של אבנים יקרות ערך, ובקרוב צפוי להיפתח משפטה, שיתמקד בשיטות ההברחה ובמעורבותה ברשת "הבלדריות הלבנות".

מאחורי כל מבריחה עומד המוח ששלח אותה. כך, מאחורי ההברחה של י', עמד א', גבר בן 54 שהיה ראש הרשת שהפעיל אותה והנחה אותה כיצד לבצע את ההברחות. "אין הרבה תפיסות של יהלומים בגלל מספר הנוסעים הגבוה מדובאי, אבל בדרך כלל כשבלדרית יהלומים נתפסת, היא מספרת על עוד הברחות שביצעה ולרוב מספרת גם מי שלח אותה", אומר גורם במכס. "אנחנו מנסים להגיע לכל חברי הרשת ולמוח שעומד מאחוריהם. בשורה התחתונה, מעבר להברחה, יש פה חשד חמור להעלמת מס".

בנוסף לערך היהלומים עצמם, המבריחות גובות עמלות בסכומים משתנים, שתלויים במוניטין, בניסיון וביכולות ההברחה שלהן. מבריחות ותיקות או מנוסות במיוחד עשויות לגזור קופון שמן מכל הברחה, והסכומים עשויים להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים.

"בהתחלה זה היה מסובך. לקח לי זמן להבין את כל הטריקים ואת הקלות שבה פקח יכולה לעלות עליי. לקח לי זמן להבין את הקצב שבו צריך לנוע במסלול הירוק, ואת הדרך הנכונה לשדר רוגע", מספרת מבריחה ותיקה. "היום אפשר להגיד שהגעתי לדרגת אומן. המבריחים יודעים מה היכולות שלי, והם מוכנים לשלם בהתאם".

ראש טורקי

באחרונה מזהים במכס הברחות יהלומים גם ממדינה נוספת – טורקיה. המבריחות מצאו אפיק הברחה זול יותר של יהלומים לישראל, אך החיסרון הוא שנכון להיום לא קיימות טיסות ישירות בין המדינות. "אין טיסות לטורקיה בגלל הפחד של ישראלים לטוס למדינה, אבל המבריחות גילו את היעד הזה. הברחת יהלומים מטורקיה מתחילה ברכישת האבנים בערים מרכזיות כמו איסטנבול, איזמיר או אנקרה, שם היהלומים זולים ביחס לדובאי ובטח שביחס לישראל. הן מבצעות את ההברחות בטיסות שנוחתות מפאפוס שבקפריסין או מבודפשט, וראשי הרשתות גוזרים קופונים שמנים מההברחות הללו, למרות הסיכון והתוספת הלוגיסטית שכרוכה בטיסת המשך", מציין גורם בנתב"ג.

לפי גורמי האכיפה, השימוש במסלולים עקיפים לטורקיה מציב את המבריחות בפני אתגרים נוספים. כל עצירה נוספת ביעד ביניים מעלה את הסיכון להתגלות, אך מנגד, מאפשרת להן להוריד את עלות הקנייה ולהגדיל את הרווח. "כל טיסה נוספת היא מבחן ליכולת שלהן לשמור על קור רוח ולהסתיר את היהלומים", מוסיף אותו גורם. "הן יודעות שכל תיק כבד מדי או תנועה חשודה יכולה להוביל לתפיסתן".

כדי להשיג את היהלומים בטורקיה, המבריחות מסתמכות לרוב על קשרים בתוך המדינה עצמה. הן פונות לסוחרים מקומיים או לבעלי חנויות תכשיטים שמוכרים את האבנים במחירים נמוכים יחסית, לפעמים גם ליהלומנים בעלי מוניטין שמוכנים לעבוד עם סוחרים זרים בתנאים פחות רשמיים. הקשרים הללו חשובים במיוחד, שכן שוק היהלומים הטורקי אינו פתוח לכל מי שמגיע מבחוץ, ובוודאי שלא לבעלי דרכונים ישראליים.

לפי גורמי האכיפה, כל עצירה ביעד ביניים מעלה את הסיכון להתגלות, אך מנגד, מאפשרת להוריד את עלות הקנייה

תנועות חשודות או תיק כבד מדי – כל אלו הם סימנים מחשידים, אבל מה שמעורר את חשדם של אנשי המכס יותר מכל הוא ריבוי של נסיעות קצרות בפרק זמן מוגבל, שכן ריבוי נסיעות לימים בודדים עשוי להעלות את החשד כי ישנן הברחות נוספות. מבריחות יכולות לנחות בישראל אפילו פעמיים בשבוע מדובאי, ובמכס בהחלט ערים לדפוס הזה. ככל שהנסיעות חוזרות ותכופות יותר, כך עולה הסיכוי למעקב צמוד שיוביל לעצירה, חיפוש יסודי ואיתור האבנים המוברחות.

המבריחות מתמודדות עם האתגר הזה בין היתר על ידי שינוי מסלול הנסיעה שלהן ועצירה ביעדי ביניים, וכן באמצעות ריווח הנסיעות, גם אם הדבר לא תמיד עולה בקנה אחד עם רצון המבריחים. "אין ברירה אלא להאט את הקצב לפעמים. אם הבודקים במכס מסתכלים עליי במבט קצת שונה מהרגיל, אני מבינה שהגזמתי", מספרת אחת המבריחות. ראשי הכנופיות, כאמור, לא תמיד מרוצים מהירידה בקצב ובתפוקה, אבל מבינים שזהו מחיר קטן שעליהם לשלם כדי להימנע מתפיסה. "בסופו של דבר, נתיב הברחת היהלומים מדובאי יישאר פתוח, גם אם יהיו עוד תפיסות ויהיו פחות מבריחים, בלתי ניתן לעצור לחלוטין את התופעה", מסכם גורם במכס. "אנחנו נמשיך לנסות לזהות תנועות חשודות וננסה לעצור את מי שנוכל, אבל זה קרב מתמשך. ככל שהמבצעים ייעשו מתוחכמים יותר, כך גם יגדל הסיכוי שהם יעברו מבלי להיתפס".