בשבוע שעבר עבר סופית בכנסת התיקון חוק העונשין הידוע בכינוי "חוק הפרוטקשן", שהובילו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר באמצעות ח"כ יצחק קרויזר מסיעתו. לדברי יוזמי החוק, התיקון לחוק אמור לפתור את הבעיה של חוסר הגדרה ברורה כיום בחוק העונשין למהו פרוטקשן. זאת, כיוון שבחוק הקיים קושי להוכיח את מעשה העבירה, ובעיקר קיים קושי בהוכחת הקשר הסיבתי בין מעשה הסחיטה (הדרישה להעברת הכספים מבעל העסק לעבריין) לבין האיומים המרומזים שנמסרים על ידי העבריין כלפי בעל העסק.
בתיקון החדש נקבע כי כי אדם המקבל כספים באופן קבוע מבעל עסק ללא מתן שירות בתמורה לבעל העסק וללא הסבר על אודות מהות הכספים, ייחשב כמי שמאיים על אותו בעל עסק. כמו כן, מוצע לקבוע, כי האיום לא חייב להיות מפורש וישיר כדי להיחשב כאיום. בנוסף, התיקון גם אמור להכביד את העונשים המוטלים על מי שמורשע בפרוטקשן, וגם לקבוע שהמעשה מהווה עוולה אזרחית.
בן גביר וקרויזר מבקשים לגזור קופון תקשורתי על מלחמה בפרוטקשן, אלא שבדרך הם מתעלמים מחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה ומהמצב בשטח. כפי שציינו נציגי היועץ המשפט לממשלה בדיונים, הרי שגם לאחר התיקון החוק, העבריינים יצליחו להמשיך ליטול דמי חסות מעסקים. בלשונם המכובסת של המשפטנים: "בדיונים שהתקיימו בנושא זה בפורומים שונים שבהם השתתפנו, עלה כי הפתרון הראוי והיעיל ביותר לצמצום התופעה אינו נעוץ בהתמקדות בהחמרת ענישה, אלא בחיזוק ובמיצוי של הכלים האכיפתיים הנתונים".
כלומר, במילים אחרות – בן גביר וקרויזר מנסים לפתור את הבעיה באמצעי הלא נכון, מטעמים תדמיתיים, זאת כיוון שגם עם חקיקה, ללא אכיפה בשטח המצב צפוי להישאר כפי שהוא. ללא פעולות שיטור נרחבות כגון פטרולים ותצפיות, לא יהיה ניתן לתפוס את העבריינים. הפתרון המתבקש הוא להרחיב משמעותית את האכיפה ולהגביר את אמצעי השיטור בשטחים המועדים לפורענות.
אם בן גביר וקרויזר רוצים להיכנס לעובי הקורה, מן הראוי היה כי יפעילו להקמת יחידה מיוחדת שתילחם בתופעת הפרוטקשן, דוגמת היחידות המיוחדות במשטרה המתמחות בסוג אחד של פשעים כמו מבריחי סמים או גניבת רכבים. יחידה זו, תהיה אמונה בעיקר על פטרולים ותצפיות באזורים המועדים לפורענות ותפיסת עבריינים בזמן אמת. כמו כן, יחידה כזו תוכל לערוך מבצעים יזומים באזורים המועדים לפורענות. בהקשר זה יצוין, כי בעבר היו התבטאויות על הקמת יחידה כזו, אך זו לא הוקמה.
התיקון לחוק שעבר בכנסת לא יביא לפתרון ממשי לבעית הפרוטקשן, שכן הוא מנסה לעקוף את הצורך של המדינה לפעול לפתרון שמצריך השקעת כספים והתמודדות אמיתית עם הבעיה. בעיית נטילת דמי החסות היא בראש ובראשונה בעיה של היעדר שיטור ואכיפה. ככל שתוגבר האכיפה, נטילת דמי החסות תצטמצם מאליה.
לסיכום: אין סיבה לתקן חוק אם לא יהיה ניתן לאכוף את התיקון. ראוי כי המדינה תגדיל את תקציב המשטרה, וכפועל יוצא שכר השוטרים יגדל, וכן תפעל למען הרחבת האכיפה והגברת אמצעי השיטור, שיועילו במניעת ביצוע עבירות במרחב הציבורי בכלל בעיקר בבעיה של מניעה פרוקטשן בפרט. אלא שבן גביר וקרויזר כנראה לא מעוניינים בפעילות אמיתית אלא בכותרות עסיסיות, ובחקיקה שתאפשר להאשים את מערכת המשפט, שוב, בחוסר היכולת לפעול.
הכותבים הם עורכי דין מומחים למשפט פלילי.