סמים בתוך קופסת טחינה, דוקרן בתוך בקבוק שמפו

זה קרה לפני כמה שבועות בבית מעצר "אבו כביר" בתל אביב, המכונה גם "התחנה המרכזית" בשל ריבוי העצירים המוכנסים אליו מדי יום. לוחמי הכליאה הבחינו בקופסת טחינה באחד האגפים. הקופסה נלקחה לבדיקה, וכאשר שפכו את תכולתה גילו בתוכה זרגים שהכילו סמים מסוג קוקאין, שיועדו למספר עצירים באגף.

"נדהמנו לגלות שהכניסו זרגים לתוך הטחינה כדי להסוות אותם, כך שלא נבין שמדובר בסמים – זה פשוט לא הגיוני", הסביר גורם בשב"ס. "האסירים והעצירים כל הזמן משכללים את שיטות ההברחה של סמים לכלא, ובתקופה האחרונה הרמה רק עולה – מה שמאתגר אותנו עוד יותר לסכל את ההברחות בזמן אמת".

העצירים שהיו מעורבים בהברחת הזרגים נשלחו לשבעה ימי צינוק ללא שיחות טלפון. וזה לא המקרה היחיד. שיטות ההברחה משתכללות מיום ליום, ולוחמי הכליאה נאלצים "להיכנס לראש" של האסירים והעצירים כדי לחשוף את הפריטים המוברחים.

כך למשל, באחד המקרים האחרונים נתפסו דוקרנים שהוסתרו במוט וילון במקלחות בכלא "רימונים–אופק" ואף בתוך מאווררים. האסירים נשפטו משמעתית. ארבעה דוקרנים נוספים נמצאו מוסתרים בתוך מאווררים בכלא "אלה", והאסירים המעורבים נשפטו לשבוע בצינוק.

"דוקרנים נחשבים לכלי נשק קטלני, וכל אסיר מנסה להשיג לעצמו אחד כדי להגן על עצמו או לתקוף יריב שעלול לפגוע בו", הסביר קצין שב"ס. "לכן הם מסתירים אותם במקומות מפתיעים ויוצאי דופן, כדי להקשות עלינו את איתורם. בכל יום אנו מתמודדים עם עשרות ניסיונות הברחה בכל בתי המעצר והכלא בארץ. לעצירים ולאסירים אין מה להפסיד – הם מנסים הכול בשיטות מתוחכמות ביותר".

בכלא "אשל" נתפסו באחרונה קוקאין והרואין שהוסתרו בתוך גומי של מכנסיים או בקיפולים של מגבות. במקרה אחר בבית מעצר אילת, עציר ישוב על כיסא גלגלים ניסה להבריח סם בתוך גבס. לוחמי הכליאה הבחינו בהתנהגות חשודה שלו, וכשפתחו את קיבוע הגבס גילו בתוכו כמה גרמים של סם מסוכן. הוא הועמד לדין משמעתי, ונגדו יוגש כתב אישום.

במקרה נוסף הוסתר דוקרן בתוך בקבוק שמפו. אחד המקרים המשמעותיים ביותר היה כאשר עורך דין ניסה להבריח כמה גרמים של סם לבית מעצר "אבו כביר". הוא נעצר, נחקר ולאחר מכן שוחרר.

המקרים הללו מצביעים על היקף היצירתיות והתחכום שבהם נוקטים אסירים ועצירים בניסיונות להחדיר סמים וכלי נשק אל מאחורי הסורגים. בשב"ס מדגישים כי המאבק בהברחות הוא יומיומי, מאתגר ומתמשך, וכי כל חשיפה מצליחה של פריט מוברח מונעת סיכון ממשי לחיי אדם ושומרת על ביטחון הסוהרים והאסירים כאחד.